בחודש אפריל השנה יזמנו וקיימנו בבית החולים יום עיון, הכולל סדנה מעשית, לקלינאיות התקשורת בשירותי בריאות כללית אשר עוסקות בשיקום מבוגרים. יום העיון עסק בנושא הבוער מאוד של שילוב תת"ח בטיפול במערך השיקומי ובפרט בתחום האפזיה. ביום זה השתתפו כ-30 קלינאיות מרחבי הארץ שבאו ללמוד מה זה תת"ח וכיצד משלבים זאת בסביבה הטיפולית.
יום העיון נבנה והועבר על ידי צוות התת"ח בשירות - בת אל אהרוני-כ"ץ דיברה על אופן הערכת התת"ח והצורך בהתאמה טובה של העזר התקשורתי כתלות בקשיים וביכולות התקשורתיות של המטופל, דיאנה ארנסיביה צ'רני הציגה תיאור מקרה אשר הצריך התאמה מורכבת של העזר התקשורתי ומעין גבסו רג'ואן סיפרה על שילוב התת"ח בטיפול השפתי, חשיבותם של שותפי התקשורת ונתנה כלים מעשיים לתקשורת טובה יותר עם המטופלים. בנוסף, הועברה הרצאת אורח על ידי ד"ר טלי לבל וגם זכינו לשיתוף פעולה מבורך מצד המכון לריפוי בעיסוק. ישראלה קוסט העבירה הרצאה מעניינת על עזרי תת"ח שונים והדגימה את השימוש בהם. בסיום ההרצאות, התנסו המשתתפות בשיחה עם מטופלים אשר להם הפרעות בשפה על רקע אפזיה תוך שימוש בכלים שניתנו להם לתקשורת טובה ויעילה יותר. בתום היום כולו, נערך דיון מרתק על חשיבות הנושא והתמודדותם של קלינאי התקשורת עם האתגרים בתחום.
יוזמה זו היא המשכו של פרויקט שהחל לפני כשלוש שנים שבו קיימנו סדנה לכל הצוותים המטפלים בבית החולים שעסקה בשאלה: כיצד נהיה שותפי תקשורת טובים למטופלים שלנו?
הרציונל להדרכת הצוותים עלה מתוך מחקרים רבים המראים כי תקשורת בין מטופלים לאנשי צוות בבית חולים שיקומי היא מרכזית בתהליכי האבחון והטיפול. תקשורת יעילה בין מטופל למטפל מובילה לשביעות רצון רבה יותר מצד המטופל, ובנוסף משפרת את תוצאות הטיפול. מטופלים עם הפרעות חמורות בשפה ובדיבור מתקשים לתקשר באופן מילולי, דבר העלול להוביל לקשיים בתקשורת עם הצוות המטפל ועם הסביבה. ההתמודדות עם קשיי התקשורת מעלה תחושות כעס, תסכול ואי שביעות רצון מהטיפול הניתן. על מנת לשפר את התקשורת בין המטפל למטופל החווה קשיי שפה ודיבור, יש צורך בשילוב עזרי תקשורת ואסטרטגיות של תקשורת תומכת וחליפית בארסנל הכלים של אנשי הטיפול.
פעמים רבות אנו נוטים לחשוב שדי בהתאמה של עזר תקשורת ו"הבעיה נפתרת", אך לא כך הדבר. המפתח לתקשורת יעילה הוא – שותף התקשורת. וכשמדברים על "שותף תקשורת" מתכוונים אליך ואלייך, אל כולנו. כל אחד שנמצא במגע עם אדם עם אפזיה נחשב שותף התקשורת שלו. שותף תקשורת לא נולד שותף תקשורת. את השותף יש להדריך והלמידה הזו היא חשובה מאוד לשיפור התקשורת ולמעשה, לשיפור איכות החיים של המטופל וסביבתו.
במהלך סדנת הדרכת הצוותים דיברנו על כלים ואסטרטגיות קלים ופשוטים שיעזרו לנו לתקשר טוב יותר והנה טעימה קטנה מארסנל האסטרטגיות לתקשורת טובה עם מטופלים עם אפזיה:
אז מה כדאי לעשות כדי שהמטופל יצליח להעביר לנו מידע?
- השתמש בשאלות "כן-לא" ובשאלות "רב-ברירה" (מתן אפשרויות)
- הפנה את המטופל לעזרים בסביבה וללוח התקשורת שלו
- הזכר למטופל להשתמש בתנועות ידיים
- נסה להציע השערות ובדוק אותן עם המטופל
- וודא הבנה וסכם את מה שהבנת עד כה
- אם יש צורך, השלם מידע ממקורות נוספים
אז מה כדאי לעשות כדי שהמטופל יבין אותנו יותר טוב?
- הפחת מסיחים בסביבה
- דבר בקצב איטי
- השתמש במשפטים קצרים ופשוטים
- השתמש בעזרים ויזואליים בסביבה (לוח שנה, קלסר תקשורת, ציור)
- השתמש בתנועות ידיים והבעות פנים תומכות
- עצור לוודא שהבינו אותך
אפזיה היא הפרעה נרכשת בשפה הנגרמת כתוצאה מנזק מוחי. ההפרעה מאופיינת בפגיעה ביכולת ההבעה המילולית, ביכולת ההבנה השמיעתית, בקריאה ובכתיבה. אפזיה משפיעה רבות על חיי היומיום ועל התקשורת של האדם עם הסביבה. ומה זה תת"ח? תת"ח הכוונה לתקשורת תומכת וחליפית. במצב של הפרעה בדיבור, קול או שפה תיתכן פגיעה בתקשורת המילולית. במקרים כאלו אנו מחפשים את דרכי הפיצוי המתאימות ביותר על מנת להבין ו/או להעביר מסרים. מערכת תת"ח יכולה לכלול סמלים, תמונות, מילים כתובות, אותיות. המערכת יכולה להיות טכנולוגית או פשוטה/ידנית.
