פגיה – טיפול נמרץ יילודים ופגים

trueבתי חולים > כרמל > מרכז רפואי כרמל, חיפה > מחלקות ומרפאות > מחלקות רפואיות ומרפאות > פגיה – טיפול נמרץ יילודים ופגים > חוברת הסבר בנושא התפתחות הפג

חוברת הסבר בנושא התפתחות הפג

נולד לכם תינוק. תינוק אהוב שציפיתם לו, אך הוא הקדים את צאתו לאוויר העולם. בהיותו פג, בוודאי מתעוררות ותתעוררנה בלבכם שאלות רבות ומגוונות. מידע זה נועדה להנחות אתכם בליווי תינוקכם בדרכו הראשונה עם שימת דגש על תהליכי התפתחותו.

הפתחות הפג

החיים בתוך הרחם

​לאחר הלידה

שפה ותקשורת

הטיפול בפג

חושים והחזרים

חושי הפג

התפתחות בשנה הראשונה לחיים

מרפאת מעקב פגים


​הצוות ההתפתחותי של הפגייה, הכולל את האחיות, רופאי הפגייה, רופאי התפתחות, פסיכולוגית התפתחותית, עובדת סוציאלית, יועצת הנקת פגים, דיאטנית וכמובן מרפאה בעיסוק ופיזיותרפיסטית, שמח להדריך ולחוות אתכם את החוויות המופלאות הקשורות בגדילה ובהתפתחות של תינוקכם. הצוות דן יחדיו לגבי כל ילוד ופג הנמצאים מתאימים לטיפול והכוונה, וקובע תכנית עבודה פרטנית לכל אחד. 

בשנים האחרונות מיושמת בפגיה בכרמל מדיניות מכוונת של טיפול התפתחותי תומך בפג ובמשפחתו שחשיבותו זהה לחשיבות הטיפול הפיזי הכולל הנשמה, הזנה תוך ורידית ועוד. 

מאחר ומוחו של הפג ממשיך להתפתח בתנאים שונים מהתנאים ברחם ולאור עבודות מחקר רבות שבוצעו בנושא - ברור לנו היום שבמקביל לטיפול הרפואי, וללא שהות, יש לבצע את כל הטיפולים הדרושים להתפתחות האופטימלית של המוח ותפקודו.


התפתחות הפג

כאשר אנו מתבוננים בפג עוברות בראשנו הרבה שאלות: 
האם הפג מגיב לסביבה? האם הוא שומע? האם הוא רואה? באיזה רמה הוא מפעיל את כל החושים המוכרים לנו? האם אנו יכולים להשפיע על ההתפתחות התקינה של החושים הללו? האם אנו יכולים לעזור לו בשמירת "מציאות רחמית" אופטימלית שתביא להגברת הפוטנציאל של היכולות שלו?
שאלות ומשאלות כאלה ונוספות יישאלו על ידיכם וביחד ננסה לענות עליהן ולקדם את תינוקכם. 

חוברת זו נועדה לתאר באופן כללי את השלבים השונים בהתפתחות הפג, את יכולת הקליטה שלו מהסביבה בעזרת החושים (שמיעה, ראיה, מגע, טעם וריח), ואת הפעולות שכולנו בכוחות משותפים יכולים לבצע על מנת לקדם את התפתחותו התקינה של הפג. 

התפתחות הפג אנו בצוות ההתפתחותי התומך נלווה, נפרט ונדגים לכם באופן אישי כיצד מתבצעות ההפעלות השונות. כמו כן, נראה לכם כיצד אתם ההורים, כבעלי תפקיד חיוני בהתפתחותו של הפג, מסוגלים להשתלב ולעזור בהיבט הבסיסי של הטיפול היומיומי בתינוק והכרתו בכם כאנשים המרכזיים בחייו. 

חשוב מאוד להכיר את ילדכם, להקשיב לו, להתבונן בו, ולהבין על ידי כך אילו איתותים הוא מעביר לנו - שהרי גם לפג שפה משלו, וניתן לנסות ולהבינה באמצעות תצפית על שפת הגוף. 


החיים בתוך הרחם

  • כל אברי הגוף של העובר קיימים כבר בשבוע ה- 20 להריון אך המערכות השונות טרם בשלות ואינן יכולות לתפקד באופן עצמאי. 

  • ברחם העובר מוגן, עטוף וחי בסביבה מימית (מקבל גירויים תחושתיים שונים בכל חלקי הגוף כל הזמן). הוא מניע את אברי גופו בפרקי זמן שונים, ומושפע ומרגיש את תנועת האם. חום גופו כחום האם. העובר בתוך מי השפיר שומע קולות פנימיים עמומים המורכבים בעיקר מקולות הלב, נשימה וניע המעי של האם. 

  • החל משבוע 26-24 להריון העובר מסוגל לפקוח את עיניו, לכן במידה ונולד בתקופה זו יש לו את היכולת לראות, אך המוח אינו מספיק בשל כדי לעבד את הגירוי הוויזואלי – הראייתי לכלל תמונה מובנת. כמו כן, כבר בשבוע 24 מערכת הטעם והריח קיימת ופגים יכולים להגיב לטעמים שונים – מתוק, מלוח ומר. משך שני השלישים האחרונים של ההיריון העובר בולע את מי השפיר. מי השפיר מכילים רכיבי טעם הזהים לרכיבי טעם שישנם בחלב האם – כך שלאחר הלידה הפג מגיב פיזיולוגית באופן חיובי לחלב האם. 

  • הגודל והלחץ של קירות הרחם תורמים לכך שהעובר נמצא בתנוחה מכונסת (רגליים וידיים אסופות למרכז הגוף) ועם התפתחות ההיריון וגדילתו המואצת של העובר, תנוחתו הופכת להיות אסופה יותר ויותר.


לאחר הלידה

עם לידתו הפג יוצא לסביבה יבשה וחשוף באחת לגירויים חיצוניים רבים: חלקם חזקים ואינטנסיביים ואחרים הינם גירויים אליהם לא נחשף ברחם. לכן חשוב לנו לעזור לו להתגבר על הקשיים הסביבתיים החדשים הללו, להסתגל אליהם ולאפשר לו לעבור בנוחות לשלבי התפתחות הקרובים לאלה של הילוד הרגיל.

מאחר ומערכת העצבים ממשיכה להתפתח תחת תנאים השונים מהתנאים ברחם, רצוי לנסות להתאים ברגישות את כמות הגירויים על מנת למנוע עודף או מחסור בגרייה העלולים להפריע להתפתחות התקינה. כאשר ניגשים לראשונה לפג, רצוי להתחיל בגירוי אחד, להמתין ולראות את תגובת התינוק ורק אחר כך לנסות ולהוסיף גירוי נוסף. 

קצב התפתחות הפג הינו אישי ומושפע גם מגורמים סביבתיים. אם הפג סבל מבעיות רפואיות קשות, קצב התקדמותו יושפע מכך. צוות מעקב התפתחות יבצע מעקב אחר התפתחות התינוק ויתמקד בבחינת הדגם התנועתי של התינוק ובחינת איכות התנועות )הערכה על סמך General Movements) - ובהתאם לתצפית תיקבע מידית תכנית טיפול מותאמת לפג – הן על סמך גילו והן על סמך מצבו הרפואי, הדגם התנועתי והשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא.


הערכת גיל
התרשמותנו מהתפתחותו של הפג מתבססת על גילו המתוקן ("האמיתי"). כלומר הגיל בו היה אמור להיות לו נולד במועד (בשבוע 40.) דוגמא פשוטה תדגים את החישוב: 

  • פג שנולד בשבוע 32 ,אחרי חודש (4 שבועות), אנו נתייחס אליו כתינוק בגיל מתוקן של 36 שבועות. למעשה , תינוק ש"חסרים" לו עוד כארבעה שבועות עד ללידה. 

  • כעבור חודשיים (8 שבועות), גילו המתוקן יהיה 40 שבועות – הזמן בו הוא היה אמור להיוולד. 

  • גיל זה מכונה לעיתים גיל "אמיתי". כלומר בגיל כרונולוגי של 8 שבועות הפג בדוגמא, הינו בגיל "אמיתי" של ילוד בשל שכעת נולד. אכן, קצת מבלבל...


מחזור ערות / שינה

בשבוע 32 העובר מבלה כ-95% מהזמן בשינה. לשינה תפקיד חיוני בהתפתחות העצבית-חושית, בעידוד למידה ושימור גמישות המוח. כמו כן השינה הכרחית להתפתחות הראייה ולעיבוד הגירויים אליהם נחשף הפג. 

לפגים יש מחזורי שינה קצרים: כ- 40-30 דקות, מתוכם 80% מזמן השינה היא שנת חלום (REM). בזמן השינה הפג שומר על איזון פיזיולוגי דבר המאפשר לו לשמר אנרגיה לגדילה.


מצבי שינה וערות: 

  • שינה עמוקה: שינה ללא תזוזה, עיניים עצומות ללא תנועות והנשימה שקטה וסדירה. בשלב זה יהיה קשה מאוד להעיר את התינוק ואין זה הזמן להפעילו. 
  • שנת חלום (שנת REM): יש תזוזות של הגוף, העיניים עצומות ויש תזוזת גלגלי עיניים מהירה, הנשימה אינה סדירה. התינוק אינו מוכן לפעילות או האכלה, אך יגיב לגירוי. 

  • התעוררות: העיניים נפתחות ונסגרות, הנשימות שטחיות ומהירות, יש תנועות גוף ויש תגובה לגירוי חושי. בשלב זה התינוק יכול להירדם שוב או להתעורר – ניתן להעירו בהדרגה תוך דיבור ומגע. 

  • ערנות שקטה: העיניים פקוחות, הגוף שקט עם תזוזות מינימליות - זהו המצב האופטימלי לגירוי, יצירת קשר, טיפול והאכלה.

  • ערנות פעילה: עיניים פקוחות וערניות, הנעה אקטיבית של הגפיים, מגיב לגירוי. בשלב זה התינוק רגיש במיוחד לגירויים ויותר קשה ליצור עמו קשר. ניתן להרגיעו על ידי מגע אסוף, מציצה ודיבור מרגיע. 

  • בכי: הבכי נועד לשדר כי הקשיים או הצרכים של התינוק לא מולאו, בשלב זה הוא אינו פנוי ללמידה וישנה חשיבות רבה להרגיעו.


שפה ותקשורת

לפג שפה משלו המאפשרת לנו לנסות ולהבין את צרכיו ומצבו – חשוב להכיר ולזהות את הסימנים השונים על מנת לספק את המענה המתאים. 

סימנים המבטאים נינוחות וארגון: 
ידיים קרובות לפנים ולפה, מכונס, מראה כללי מביע נינוחות. שפתיים מעוגלות, תנועות פה של מציצה ולעיסה, מיקוד מבט ותנועות גוף מסונכרנות. סימנים פיזיולוגים – נשימה שקטה, מעט תנודות רעד, עיכול שקט וצבע תקין. 

סימנים המבטאים אי-נוחות:
פנים "חמוצות", הקשתת גב ופרישת ידיים לצדדים (הפוך מתנוחה מכונסת), הסטת מבט עד בכי. סימנים פיזיולוגיים: פיהוק / עיטוש / שיהוק, הפסקות נשימה וירידות דופק, קצב נשימה מהיר, רעד בתנועות הגוף ופליטות. 

על ידי הבנת הצרכים של הפג ומתן מענה מותאם – הטיפול על ידי הצוות וההורים יאפשר לתינוק לגדול ולהתפתח במירב הנינוחות ועם סימני דחק מינימלים.


הטיפול בפג

בחלק זה נציג את המרכיבים המעשיים אשר עבודת צוות משותפת, שלכם ושלנו, תתרום את המרב להתפתחות המתאימה של תינוקכם. 

טיפול התפתחותי תומך
הפג נולד לפני הזמן, ועליו להתמודד עם סביבה חיצונית מורכבת. סביבה זו שונה לחלוטין מהסביבה המגינה, החמימה והחשוכה של חלל הרחם. באמצעות מערכות גוף לא בשלות הנמצאות בעיצומו של תהליך התפתחות פעיל, על הפג להסתגל, לגדול ולהתפתח בסביבה החוץ רחמית. 

גישת הטיפול ההתפתחותי התומך הינה גישה המכבדת את המאפיינים והצרכים הייחודיים של הפג ומקנה לו תנאים אופטימליים להתפתחות, תוך שמירה על היציבות והאיזון במישור הפיזיולוגי והנוירו-התפתחותי. 

מטרותיה העיקריות של הגישה הן: 
ויסות הצורך הסביבתי אליו נחשף הפג, עידוד להתפתחות תקינה של המוח ומערכת העצבים המרכזית וטיפוח הקשר המוקדם בין ההורה לפג. 

באמצעות תצפית על התנהגות הפג נוכל להבחין במצבים שונים, כגון נינוחות, איזון וויסות עצמי (Self regulation) או מאידך – חוסר נינוחות ודחק (Stress).

זיהוי מצבים אלו, יחד עם זיהוי וצמצום גירויים סביבתיים מיותרים הקיימים בפגיה (כגון: רמת אור גבוהה, רעש, גירוי כאב) יובילו למצב התורם לנינוחות ולהתפתחות מיטבית של הפג. 


ההתערבות בפגיה מתייחסת ל- 4 מישורים עיקריים: 

  1. וויסות סביבת הפג – הימנעות מחשיפת הפג לאור חזק וישיר ושמירה על מחזורי יום / לילה, הימנעות מחשיפת הפג לעוצמות רעש גבוהות ושמירה על טמפרטורת הגוף. 

  2. תנוחה ומגע במנוחה ובזמן טיפול
    א.  שמירה על תנוחה מכונסת נכונה בתוך "קן" המתאים לגודלו של הפג, שינויי תנוחה איטיים והדרגתיים גם בזמן פעילות נדרשת כגון רחצה ובדיקות, שמירת גפיים אסופות לכיוון הגוף, השכבה על הצד והבטן תוך שמירה על קו אמצע במנח המאפשר הבאת יד לפה.
    ב.  ריכוז פעולות הטיפול בפג כאשר הוא במצב ערנות.
    ג.  מניעת כאב והפחתת מצבי אי נוחות. 

  3. טיפוח הקשר פג - הורה על ידי שילוב ההורים בטיפול בתינוק. עידודם לבצע "קנגורו", אמבטיה, טיפוח מציצה (כן! גם על ידי מוצץ) והנקה. המטרה היא לפתח אצל ההורים את תחושת השותפות המלאה בטיפול. 

  4. שינה ומנוחה – לאפשר זמני מנוחה ממושכים. להעיר בהדרגה ובעדינות, לסדר את תנוחתו המכונסת של התינוק לשינה ולעודד מציצה. 


חושים והחזרים

תנוחה מגע ותנועה
מתחת לשבוע ה- 30 להריון מתח השרירים נמוך, והוא הולך ומשתפר בהדרגה עם הגיל, החל מהגפיים התחתונות לכיוון הגפיים העליונות. תנוחת הפג בהיוולדו פחות מכונסת בהשוואה ליילוד: בשכיבה על הגב הלחי שלו מונחת על המזרון, וללא תמיכות חיצוניות אבריו פשוטים לצדדים. הרצף התנועתי מורכב מתנועות גדולות ורחבות המלוות לעיתים ברעד. פעילותו ותנועתו מושפעות משילוב של גילו ומצבו הרפואי. 

שינויי תנוחה לסירוגין (השכבתו על הבטן, על הגב, או על הצדדים) מאפשרים לפג להרגיש את חלקי גופו השונים, מאפשרים לו רצף של תנועה ומונעים הרגלים תנוחתיים לא רצויים. 

לעיתים יש מצבים רפואיים המגבילים את הפג מלהגיע לתנוחות ולתנועות שונות, לכן יש לשים לב למתן הדרכה אישית וייחודית על ידי הצוות ההתפתחותי. 

לרוב, תינוקכם נמצא באינקובטור פתוח או סגור כשהוא מכורבל ואסוף על ידי קן הבנוי מבד המקנה לו גבולות (כמו קירות הרחם). הוא שוכב לעיתים בתנוחות מגבילות עקב הטיפול הרפואי והמכשור החיוני אליו הוא קשור. חלק מהגירויים התחושתיים אותם הוא סופג אינם נעימים, כגון: דקירות (מבדיקות דם או הכנסת עירוי), זונדה, הנשמה חודרנית ומגע ידי מטפלים רבים. כל אלה שונים מאוד מהמגע ותחושות הסביבה שמקבל העובר כאשר הוא נמצא בתוך הרחם. 

לאור זאת יש חשיבות רבה למגע נעים לצורך הרגעה והנאה, מגע המהווה פיצוי חשוב ביותר לגרייה השלילית הנחווית תוך כדי הטיפולים. בנוסף המגע מאפשר התפתחות תנועה בעלת איכות טובה יותר. 

כדאי ללטף את התינוק בתנועות ברורות ועמוקות. על ידי פרישת כפות הידיים שלנו על כל חלקי גופו, תוך קירוב אברי גופו (ידיים וראש), והשארתן מספר דקות באותה תנוחה (המכונה תנוחת הכלה – מלשון להכיל), הדומה למגע וללחץ שברחם. תחושה זו נעימה לתינוק ומחזקת את הקשר עמו. גם במצבים רפואיים מורכבים ניתן למצוא דרך מתאימה ליישום המגע והליטוף. הצוות ישמח להדגים לכם תמיד, כיצד ניתן לעשות זאת בהתחשב במצבו העכשווי של תינוקכם. 

כאשר ניתן להחזיק את הפג בידיים (מחוץ לאינקובטור) רצוי להשתמש בשיטת הקנגורו אשר משפרת את הקשר ויכולות הויסות של הפג. כמו כן ניתן להניעו בחיקנו בכדי לגרות את המערכת הווסטיבולרית (מערכת שיווי המשקל שנמצאת באוזן הפנימית).


שיטת קנגורו

שיטה זו מאפשרת מגע גופני ישיר בין האם או האב לבין הפג, וידועה גם בשם מגע עור בעור- Sking To Skin Contact .בשיטת הקנגורו הפג מוחזק על החזה החשוף של ההורה, בתנוחה אנכית כשהוא ערום (פרט לטיטול וכובע לראשו). 

למגע הגופני שנוצר מספר יתרונות לפג ולהורה:

  • השיטה מאפשרת מגע גופני נרחב בין ההורה לפג - על כל יתרונותיו כמפורט לעיל 

  • שיפור בתפקודי נשימה – תנוחת הקנגורו מאפשרת שיפור בתפקוד הסרעפת והריאות. בזמן הקנגורו ישנם פחות אירועים של אפניאות (הפסקות נשימה) וברדיקרדיות (ירידה בקצב פעימות הלב) ורמת החמצון בדם עולה 

  • עידוד שינה – בקנגורו, מונח הפג קרוב ככל האפשר להורה ומכוסה בבגד או שמיכה. הפג מרגיש עטוף ומוגן – כמו ברחם. כתוצאה מכך ישנה ירידה במתח השרירים וברמת הפעילויות של הפג והגברת משך השינה השקטה באופן משמעותי 

  • שמירה על חום הגוף – ההורה משמש לפג אינקובטור אנושי ולכן על אף שהפג נמצא עירום ומחוץ לאינקובטור נשמרת טמפרטורת גופו 

  • ישנן הוכחות מגובות במחקרים רפואיים כי אצל פגים אלה יורד הסיכון לזיהום נרכש בפגייה 

יתרונות השיטה להורה: 
היתרון העיקרי של השיטה הינה במגע המתמשך בן הורה לפג. שיטת הקנגורו מאפשרת להורה להעניק לפג טיפול ייחודי שרק הוא יכול לתת לו. הקנגורו מעודד יצירת קשר הורה יילוד (Bonding). הורים שהתנסו בשיטה זו דיווחו עליה ברגשות החיובים שלהם כלפי הלידה והפג ובתחושת הביטחון שלהם כהורים.


קידום אכילה

חיפוש פטמה, מציצה ובליעה זהו החזר (רפלקס) שנולדים אתו והוא חיוני לקיום התינוק. המציצה מתפתחת אצל העובר מאמצע תקופת ההיריון, וכבר ברחם התינוק מתנסה לראשונה במציצה של אצבע. התהליך מתפתח ומתחזק לקראת שבוע 34 ,כאשר קיים צורך לא רק בתנועת המציצה בפה אלא גם בתאום בין המציצה, הנשימה והבליעה, אשר מתפתח סביב שבוע זה. לכן, פג מתחת לשבוע 34 מקבל את תזונתו בדרך כלל בזונדה, והחל סביב שבוע 34 ,נתחיל בניסיונות האכלה באופן עצמאי דרך הפה. 

מתחילת אשפוזו חשוב לתת לתינוק גירויים תחושתיים סביב הפה על מנת להפעיל ולשמר את החזר חיפוש הפטמה המתפתח במקביל להחזר המציצה. ניתן לקרב את כף ידו ואת אצבעותיו של התינוק אל פיו, וכך לאפשר לו להכיר את תחושת ידיו. אפשרות נוספת היא מתן מגע וליטוף באמצעות היד שלנו. 

כבר בתקופה מוקדמת זו ניתן להשתמש במוצץ המתאים לגודלו של התינוק. ידוע כי שימוש במוצץ בזמן ההאכלה בזונדה תורם לעיכול טוב יותר, לעליה במשקל ולהבנת הקשר בין מציצה לשובע. 

תנוחת התינוק בזמן הנקה או ההאכלה מבקבוק חשובה מאוד:
בזמן ההאכלה מומלץ שתנוחת הראש תהיה בהמשך לקו הגוף (זאת אומרת שהראש אינו נמצא קדימה או אחורה מדי). הדבר חשוב לפיתוח הקואורדינציה - התאום בין המציצה, הבליעה והנשימה. 

ישנה חשיבות גם לתנוחה הכללית של הגוף על מנת שהתינוק ישקיע את מירב האנרגיה באכילה יעילה: ניתן לאחזו בשיפוע (חלק הגוף העליון גבוה מחלק הגוף התחתון), קירובו של התינוק אליכם בתנוחה אסופה, ידיים לכיוון מרכז הגוף ורגליים בכיפוף קל. 

ניתן גם להאכיל מבקבוק בהאכלה צידית (המדמה הנקה) – כאשר התינוק נמצא על צידו, והראש בקו ישר עם הגוף. הצוות ידריך אתכם במידה ויש צורך בהאכלה בצורה זו. זאת בכדי לאפשר לתינוק להשקיע את מירב האנרגיה באכילה יעילה.


חושי הפג

ראייה 
מבנה העין מתפתח מוקדם בחיים העובריים, אך רוב הקשרים העצביים מתפתחים בשליש השלישי של ההיריון, אז ישנה הכנה של הרשתית לקראת קליטת האור הראשון לאחר הלידה. לעובר אין צורך בגירוי חיצוני על מנת לפתח את יכולת הראיה, ומבחינה התפתחותית הוא אינו ערוך לחשיפה לצורות וצבעים עד שמגיע למועד. עיקר התפתחות הרשתית קורה בשלב השינה של העובר. 

אנו תומכים בהתפתחות מערכת הראיה באמצעות שלושה מרכיבים עיקריים – שמירה על שעות שינה מספקות, הגנה על העיניים מאור ישיר ועמעום אורות במידת האפשר. מחקרים תומכים בכך שמחזוריות של אור וחושך היא ככל הנראה הדרך האופטימלית לתמוך בהתפתחות הראיה של הפגים. 

כאשר הפג כבר נחשף לגירוי ויזואלי, יש עדיפות לכך שיהיו אלה הפנים של מי שמטפל בו, ובעיקר הפנים של הוריו. אין צורך להשתמש בעזרים ויזואליים נוספים בשלב זה של חייו. 


שמיעה
מבנה האוזן מושלם כבר בשבוע ה-20 להריון, אולם ההתפתות העצבית של השמיעה נמשכת לאורך המחצית השנייה של ההיריון ועד לגיל חצי שנה. מערכת השמיעה מתפקדת כבר סביב שבוע 29-25 להריון אך מיועדת לקולות בתדירות נמוכה כגון הקולות שהעובר חשוף אליהם ברחם – קולות הלב של האם, ניע המעי, וקולות הנשימה. גם הקולות שמגיעים מהסביבה החיצונית מעומעמים על ידי סביבת מי השפיר. 

בפגייה, הפג נחשף לקולות חזקים וגבוהים בהרבה מהקולות ברחם - רעש חזק יכול לגרום לפג לשינויים בקצב הלב, בנשימה ובלחץ הדם. לכן, חשוב מאוד להגן על האוזן המתפתחת מרעשים חזקים. בשנים האחרונות מתקיים בפגיה מאמץ מכוון להורדת גירויי רעש אלה לרמה הנמוכה ביותר ובתנאי שלא תפגע רמת הטיפול בתינוקות. 

קולות מזוהים כמו קול האם או האב חשובים מאוד להתפתחות השמיעה – מומלץ לדבר ולשיר לפג בכל הזדמנות. השמיעה חשובה ביותר ליצירת קשר תינוק-הורה. רצוי לדבר אל הפג כאשר הוא רואה את הפנים, וכך נוצר קישור בין הקול המוכר לפנים המוכרות. כמו כן, מחקרים הראו ששירה על ידי ההורה או השמעת מוזיקה באמצעים מותאמים ובתדירות נמוכה מסייעת אף היא להתפתחות הפג.


טעם וריח
מערכת הטעם מפותחת כבר בשבוע 24 להריון. לפג שנולד בשבועות אלה יש יכולת להגיב לטעמים: מר, מתוק ומלוח. ישנם רכיבי טעם במי השפיר שזהים לרכיבי טעם בחלב אם – כך שחלב האם מותאם לטעם שנרכש אצל הפג עוד בהיותו בתוך הרחם והתינוק יעדיף אותו על פני תחליפים אחרים. 

ישנה חשיבות למתן חלב אם על המוצץ על מנת לעודד את התפתחות היכולת לאכול ולגדול. מערכת הריח פעילה כבר סביב שבוע 28 להריון. לפגים יש תגובה פיזיולוגית חזקה לריחות חזקים. לכן, יש להימנע משימוש בבשמים ודאודורנטים חזקים בעת הטיפול בפג ובוודאי להימנע מחשיפה לריח של עישון – בידיים או בבגדים. יש חשיבות לחשיפה לריח האם, לכן מומלץ להרבות במגע עור לעור. 


הערכת תפקוד נוירו-התפתחותי
השאלה השכיחה של הורים לפג היא – האם הוא יתפתח כמו כל ילד אחר? תהייה זו עלולה לגרום לדאגה רבה בקרב ההורים. 

בנוסף לבדיקות השגרתיות המבוצעות בפגייה – בדיקה נוירולוגית ואולטרסאונד ראש – מתבצעת בדיקה נוספת שמיועדת להערכת התפתחות מערכת העצבים המרכזית של הפג. בדיקה זו נקראת General Movement Assessment - בדיקה אשר פותחה על ידי פרופ' פרכטל מאוסטריה והינה בדיקה מקובלת לצורך איתור מוקדם של בעיות התפתחותיות וניבוי פרטני של התוצאים הנוירו-התפתחותיים אצל פגים ותינוקות עד גיל חצי שנה. 

ההערכה מבוצעת על ידי הצוות ההתפתחותי של המחלקה, באמצעות תצפית על הרצף התנועתי הספונטני של הפג, כאשר הוא נמצא בסביבתו הטבעית (בפגייה, הכוונה לאינקובטור או מחמם פתוח). 

ההערכה מתועדת בוידאו לצורך מעקב בהמשך. במהלך האשפוז יעבור כל פג מספר הערכות שכאלה בהתאם למצבו. בהתאם לנתונים שייאספו וההערכה על מצבו הנוירו-התפתחותי של הפג, תותאם עבורו תכנית טיפול מותאמת אישית. מחקרים רבים הוכיחו כי איתור בעיות והתערבות מוקדמת עשויים להיטיב משמעותית את תפקודו של הפג בהמשך.


התפתחות בשנה הראשונה לחיים

השנה הראשונה לחיים היא השנה המשמעותית ביותר בהתפתחות הילד. מעקב אחרי אבני הדרך ההתפתחותיות של התינוק עוזר להבין האם התינוק מתפתח בקצב המצופה. חשוב לציין כי מבחינת אבני הדרך ההתפתחותיות וגדילה אנו מתייחסים לגילו המתוקן של הפג (כפי שפורט בתחילת החוברת). 

כמו כן, כל תינוק (ועל אחת כמה וכמה פג) מתפתח בקצב שלו וניתן לעקוב אחריו על פי רצף השגת אבני הדרך ההתפתחותיות, ולא בהכרח על סמך הגיל בו השיג אבן דרך זו. כדאי להימנע מהשוואה בין תינוקות, אפילו בין תאומים. 


גדילה 
צפי העלייה במשקל הוא בין 200-140 גרם לשבוע בחצי השנה הראשונה לחיים, ובין 150-80 גרם לשבוע במחצית השנייה של השנה. התינוק מתארך בממוצע ב-18 ס"מ בשנה הראשונה.


התפתחות מוטורית
בחודשים הראשונים לחיים תנועות התינוק הן ספונטניות ולא רצוניות, אך ישנם דגמי תנועה תקינים האופייניים לחודשים אלה. החל מגיל ארבעה חודשים יופיעו תנועות רצוניות ומכוונות: 

  • מוטוריקה גסה: ההתפתחות המוטורית מתחילה משרירי הצוואר והראש ומתקדמת לכיוון הרגליים. בחודשים הראשונים התינוק ילמד לשלוט בשרירי הצוואר והכתפיים ולאחר מכן בשרירי הגב והרגליים. התינוק מתחיל להתהפך סביב גיל חמישה חודשים ומשפר את זחילתו מידי יום מגיל חצי שנה ועד גיל תשעה חודשים. לקראת גיל תשעה חודשים התינוק ילמד להתיישב ובהמשך ינסה להגיע לעמידה. בממוצע, תינוקות מתחילים ללכת סביב רהיטים ולעשות מספר צעדים לבד לקראת יום ההולדת הראשון. חשוב לזכור כי גם לאחר תיקון הגיל יתכן קצב רכישת אבני דרך שונה, אשר מתוקן בהדרגה ועם הזמן. במידה ויש ספקות, הצוות במרפאת מעקב הפגים ישמח לבדוק את התינוק ולתת הסברים לגבי ההתפתחות. 

  • מוטוריקה עדינה: סביב גיל שלושה חודשים מתפתח קשר עין יד והתינוק יוכל להושיט יד לחפץ ולאחוז בו. לקראת גיל חמישה חודשים התינוק מסוגל להביא ידיים לקו האמצע ולהעביר צעצוע מיד ליד. סביב גיל שבעה חודשים התינוק ילמד להחזיק צעצוע בכל יד בו זמנית. בגיל עשרה חודשים התינוק ילמד לתפוש חפצים קטנים יותר, בתחילה באחיזה בשלוש אצבעות ובהמשך באחיזה עם שתי אצבעות )"אחיזת פינצטה"(. באותה התקופה ילמד התינוק להאכיל את עצמו ביד ולקראת גיל שנה ילמד לשתות מכוס.

תקשורת ושפה
התינוק מתחיל "לדבר" הרבה לפני שנשמע ממנו את המילה הראשונה. האמצעי הראשון לתקשורת הוא בכי – באמצעות הבכי התינוק מודיע שהוא עייף, רעב או שמשהו מפריע לו. במחצית השנה הראשונה לחייו, התינוק מתבונן ועוקב אחר הפנים של המבוגר, מקשיב כאשר מדברים אתו וקשר העין עמו ילך ויתחזק. חיוך חברתי מופיע סביב גיל 8-6 שבועות. התינוק ישמיע קול בתגובה לדיבור אליו, או באופן ספונטני. במחצית השנייה של השנה הראשונה לחייו יתחיל התינוק להשתמש בהברות פשוטות ויצור אינטראקציה באמצעות קול או מחוות גופניות )כגון הצבעה, הנהון עם הראש(. בתקופה זו אצל התינוק הבנת השפה היא רבה יותר מהבעת השפה. לקראת יום הולדת שנה ישתמש התינוק במספר מילים באופן מכוון.


שמיעה
תינוקכם יעבור בדיקת סקר שמיעה עוד במהלך שהותו בפגייה – בדיקה זו נועדה לאיתור מוקדם של ליקויי שמיעה. גם אם הבדיקה תהיה תקינה, מומלץ לפג לעבור בדיקת שמיעה מלאה במכון אודיולוגי. הבדיקה נעשית בדרך כלל כחודש-חודשיים לאחר השחרור מהפגייה, במסגרת קופת החולים. 

סביב גיל 6-3 חודשים ניתן לראות שהתינוק מקשיב לקולות מוכרים, מחפש בעיניו אחר מקור הקול ומתחיל להשמיע הברות ראשונות. בהמשך התינוק יתחיל לחקות הברות וקולות דיבור ולקראת גיל שנה יבין הוראות פשוטות.


התפתחות רגשית-חברתית
השנה הראשונה לחיי התינוק מלאה בהתפתחויות מרגשות עבור התינוק ועבור הוריו. התינוק לומד בהדרגה להכיר את הדמויות המטפלות בו, ומפתח סקרנות בראש ובראשונה כלפי דמויות אלו ובהמשך כלפי סביבתו הקרובה והעולם בכלל.

עם התפתחות היכולת לראות, לשמוע, לשמור על קשב לאורך זמן, ולהביע רגשות שונים, מתפתחת גם היכולת להיות בקשר עם האחר. הקשר הראשוני עם ההורה הוא הבסיס לתחושת הביטחון של התינוק בעצמו, באחרים ובעולם, וכמו כן לתחושת המסוגלות והסקרנות, וליכולת החברתית שתתפתח בהמשך. 

בחודשים הראשונים, התינוק עסוק כל כולו בוויסות עצמי. הוא חש רעב, קור, אי נוחות, כאבי בטן ושיניים, ותלוי לחלוטין בהורה שיעזור לו לשאת את התחושות הקשות, ולהקל עליהן. בראשית חייו, התינוק זקוק למענה מהיר עבור צרכים אלו. בהדרגה ילמד לזהות את קול ההורה הקרב אליו ומחפש דרך לסייע לו, ויוכל להמתין עוד קצת, ועוד קצת, וכך בהדרגה, תתפתח היכולת לשאת אי נוחות, ולדחות סיפוקים. 

עבור פגים, האתגר ההתפתחותי של ויסות עצמי לעיתים קרובות קשה יותר. המערכת מבשילה לאט יותר והגירויים הפנימיים והחיצוניים נחווים בעוצמה גבוהה. על כן, פגים זקוקים להוריהם שיעזרו להם להתמודד עם האור, הרעש, הרעב וחוסר הנוחות הפנימית, אף יותר מאשר תינוקות שנולדו במועד. באופן טבעי לא תמיד קל לעזור לתינוק בהתמודדויות אלו, חוויה זו עשויה להיות מתסכלת עבור ההורה, שמתאמץ מאוד להקל על התינוק, ולעיתים אינו חש בהצלחה. חשוב לזכור שהתינוק מקשיב לקולכם, מרגיש את גופכם ונעזר בסבלנותכם. בהדרגה הוא ילמד כי הוריו עושים כל מה שניתן כדי לעזור לו, וכי ניתן לשאת חוסר נוחות כאשר ההורה נמצא איתו, קשוב אליו ותומך בו ברגישות.

עם התפתחות היכולת למקד מבט, יתחיל התינוק לחקור את פניו של ההורה. בשלב התפתחותי זה הפנים של ההורה הן הדבר המעניין ביותר, הרבה יותר מכל צעצוע. הפנים המסקרנות, ועיניו של ההורה, המחייכות אליו באהבה, ירתקו את תשומת ליבו והוא יחל לנסות לכוון את ידיו לפני ההורה, לגעת ולחקור אותן. חילופי מבטים אלו בהדרגה יהפכו לחילופי חיוכים והבעות פנים שונות, משחקי קו-קו, שירים ועוד. 

זוהי ההתחלה של הדדיות בקשר הרגשי המתפתח בין התינוק להורה. היכולת להישאר באינטראקציה משותפת ומרגשת תגדל בהדרגה, וכך גם מגוון הרגשות אותם ניתן יהיה לחלוק. 

בשלב זה התינוק זקוק להורה שיביט אליו, יחייך וידבר אליו, אך גם יקשיב לו וכך ילמד את סימניו ויישאר בקצב שלו. כך למשל כאשר התינוק מסיט את המבט - זהו סימן לצורך בהפסקה, על מנת להירגע, ולחזור בהמשך שוב למשחק המבטים. 

במקביל להתפתחות היכולת המוטורית של התינוק, יתפתחו גם החקירה והמשחק, והתינוק יחל לחקור את העולם עם כל חושיו. הוא יביט, יאזין, יטעם ויגע בכל דבר. בהמשך יחל לנוע, לזחול, למשוך עצמו לעמידה. בשלב זה התינוק זקוק לכך שההורה יאפשר לו מרחב בטוח לתנועה, יעודד אותו לחקור ולהתנסות, יתפעל מהצלחותיו וישמח עימו בתגליותיו. כמו כן התינוק זקוק לכך שההורה יגן עליו, וכאשר יחוש במצוקה- יקבל אותו בברכה חזרה לידיו, יעזור לו להבין את רגשותיו ולהירגע בעזרתו. בהדרגה ירכוש התינוק בטחון בעצמו, באנשים נוספים מלבד הוריו, ובעולם, ויגדל להיות ילד סקרן, פעיל ושמח. 


מרפאת מעקב פגים

כל פג, לאחר שחרורו ממחלקתנו, יוזמן למעקב במרפאת מעקב פגים. במרפאת מעקב פגים הפג ייבדק על ידי צוות רב מקצועי הכולל: רופאת פגים, מרפאה בעיסוק, פיזיותרפיסטית, יועצת הנקה ובמידת הצורך דיאטנית. 

הצוות יבדוק את מצבו הבריאותי, התזונתי וההתפתחותי של הפג. יבוצעו הערכות נוספות כהמשך להערכות שבוצעו בפגייה – הן על סמך General Movements והן הערכות נוירולוגיות, ובהתאם לכך יינתנו הדרכות והנחיות להורים לטיפול המותאם למצבו של התינוק. 

במידה והתינוק זקוק לטיפול בפיזיותרפיה / ריפוי בעיסוק הוא יטופל במסגרת המרפאה או שיפונה למכון להתפתחות הילד. אחד התפקידים החשובים של צוות המרפאה הינו תיאום המשך הטיפול והמעקבים להם זקוק הפג עם שאר הגורמים הטיפוליים כגון – קרדיולוג, נוירולוג, רופא עיניים וכו'. 

כל בוגר פגייה שלנו הוא חשוב ומיוחד והמרפאה למעקב פגים הינה מקום המאפשר לאבחן מוקדם ולהפנות במידת הצורך לטיפול על מנת למנוע בעיות התפתחותיות בהמשך, ובנוסף לתמוך ולטפל בבוגרי הפגייה ובמשפחתם בצורה אופטימלית. 

אנו בטוחים כי בעקבות קריאת חוברת זו תתעוררנה עוד שאלות רבות... 
אנו כצוות התפתחותי נמצאים תמיד כאן לרשותכם, בכדי לשוחח ולהדריך אתכם אישית. 

אנו מבטיחים ללוות אתכם באהבה ובסבלנות לאורך כל הדרך, מהלידה, השהות והשחרור מהפגייה עם תינוקכם האהוב ועד לסיום המעקב במסגרת מרפאת מעקב פגים כאן אצלנו במחלקה. 

תמיד אתכם, 
צוות מחלקת פגים  

האם תוכן זה היה מועיל?

תגיות

אני רוצה...

הדפס

שלח לחבר