פגיה – טיפול נמרץ יילודים ופגים

​הצוות ההתפתחותי של הפגייה, הכולל את האחיות, רופאי הפגייה, רופאי התפתחות, פסיכולוגית התפתחותית, עובדת סוציאלית, יועצת הנקת פגים, דיאטנית וכמובן מרפאה בעיסוק ופיזיותרפיסטית, שמח להדריך ולחוות אתכם את החוויות המופלאות הקשורות בגדילה ובהתפתחות של תינוקכם. הצוות דן יחדיו לגבי כל ילוד ופג הנמצאים מתאימים לטיפול והכוונה, וקובע תכנית עבודה פרטנית לכל אחד. 

בשנים האחרונות מיושמת בפגיה בכרמל מדיניות מכוונת של טיפול התפתחותי תומך בפג ובמשפחתו שחשיבותו זהה לחשיבות הטיפול הפיזי הכולל הנשמה, הזנה תוך ורידית ועוד. 

מאחר ומוחו של הפג ממשיך להתפתח בתנאים שונים מהתנאים ברחם ולאור עבודות מחקר רבות שבוצעו בנושא - ברור לנו היום שבמקביל לטיפול הרפואי, וללא שהות, יש לבצע את כל הטיפולים הדרושים להתפתחות האופטימלית של המוח ותפקודו.

התפתחות הפג

כאשר אנו מתבוננים בפג עוברות בראשנו הרבה שאלות: 
האם הפג מגיב לסביבה? האם הוא שומע? האם הוא רואה? באיזה רמה הוא מפעיל את כל החושים המוכרים לנו? האם אנו יכולים להשפיע על ההתפתחות התקינה של החושים הללו? האם אנו יכולים לעזור לו בשמירת "מציאות רחמית" אופטימלית שתביא להגברת הפוטנציאל של היכולות שלו?
שאלות ומשאלות כאלה ונוספות יישאלו על ידיכם וביחד ננסה לענות עליהן ולקדם את תינוקכם. 

חוברת זו נועדה לתאר באופן כללי את השלבים השונים בהתפתחות הפג, את יכולת הקליטה שלו מהסביבה בעזרת החושים (שמיעה, ראיה, מגע, טעם וריח), ואת הפעולות שכולנו בכוחות משותפים יכולים לבצע על מנת לקדם את התפתחותו התקינה של הפג. 

התפתחות הפג אנו בצוות ההתפתחותי התומך נלווה, נפרט ונדגים לכם באופן אישי כיצד מתבצעות ההפעלות השונות. כמו כן, נראה לכם כיצד אתם ההורים, כבעלי תפקיד חיוני בהתפתחותו של הפג, מסוגלים להשתלב ולעזור בהיבט הבסיסי של הטיפול היומיומי בתינוק והכרתו בכם כאנשים המרכזיים בחייו. 

חשוב מאוד להכיר את ילדכם, להקשיב לו, להתבונן בו, ולהבין על ידי כך אילו איתותים הוא מעביר לנו - שהרי גם לפג שפה משלו, וניתן לנסות ולהבינה באמצעות תצפית על שפת הגוף. 

החיים בתוך הרחם

• כל אברי הגוף של העובר קיימים כבר בשבוע ה- 20 להריון אך המערכות השונות טרם בשלות ואינן יכולות לתפקד באופן עצמאי. 

• ברחם העובר מוגן, עטוף וחי בסביבה מימית (מקבל גירויים תחושתיים שונים בכל חלקי הגוף כל הזמן). הוא מניע את אברי גופו בפרקי זמן שונים, ומושפע ומרגיש את תנועת האם. חום גופו כחום האם. העובר בתוך מי השפיר שומע קולות פנימיים עמומים המורכבים בעיקר מקולות הלב, נשימה וניע המעי של האם. 

• החל משבוע 26-24 להריון העובר מסוגל לפקוח את עיניו, לכן במידה ונולד בתקופה זו יש לו את היכולת לראות, אך המוח אינו מספיק בשל כדי לעבד את הגירוי הוויזואלי – הראייתי לכלל תמונה מובנת. כמו כן, כבר בשבוע 24 מערכת הטעם והריח קיימת ופגים יכולים להגיב לטעמים שונים – מתוק, מלוח ומר. משך שני השלישים האחרונים של ההיריון העובר בולע את מי השפיר. מי השפיר מכילים רכיבי טעם הזהים לרכיבי טעם שישנם בחלב האם – כך שלאחר הלידה הפג מגיב פיזיולוגית באופן חיובי לחלב האם. 

• הגודל והלחץ של קירות הרחם תורמים לכך שהעובר נמצא בתנוחה מכונסת (רגליים וידיים אסופות למרכז הגוף) ועם התפתחות ההיריון וגדילתו המואצת של העובר, תנוחתו הופכת להיות אסופה יותר ויותר.
  

לאחר הלידה

עם לידתו הפג יוצא לסביבה יבשה וחשוף באחת לגירויים חיצוניים רבים: חלקם חזקים ואינטנסיביים ואחרים הינם גירויים אליהם לא נחשף ברחם. לכן חשוב לנו לעזור לו להתגבר על הקשיים הסביבתיים החדשים הללו, להסתגל אליהם ולאפשר לו לעבור בנוחות לשלבי התפתחות הקרובים לאלה של הילוד הרגיל.

מאחר ומערכת העצבים ממשיכה להתפתח תחת תנאים השונים מהתנאים ברחם, רצוי לנסות להתאים ברגישות את כמות הגירויים על מנת למנוע עודף או מחסור בגרייה העלולים להפריע להתפתחות התקינה. כאשר ניגשים לראשונה לפג, רצוי להתחיל בגירוי אחד, להמתין ולראות את תגובת התינוק ורק אחר כך לנסות ולהוסיף גירוי נוסף. 

קצב התפתחות הפג הינו אישי ומושפע גם מגורמים סביבתיים. אם הפג סבל מבעיות רפואיות קשות, קצב התקדמותו יושפע מכך. צוות מעקב התפתחות יבצע מעקב אחר התפתחות התינוק ויתמקד בבחינת הדגם התנועתי של התינוק ובחינת איכות התנועות )הערכה על סמך General Movements) - ובהתאם לתצפית תיקבע מידית תכנית טיפול מותאמת לפג – הן על סמך גילו והן על סמך מצבו הרפואי, הדגם התנועתי והשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא.

הערכת גיל
התרשמותנו מהתפתחותו של הפג מתבססת על גילו המתוקן ("האמיתי"). כלומר הגיל בו היה אמור להיות לו נולד במועד (בשבוע 40.) דוגמא פשוטה תדגים את החישוב: 

מחזור ערות / שינה

בשבוע 32 העובר מבלה כ-95% מהזמן בשינה. לשינה תפקיד חיוני בהתפתחות העצבית-חושית, בעידוד למידה ושימור גמישות המוח. כמו כן השינה הכרחית להתפתחות הראייה ולעיבוד הגירויים אליהם נחשף הפג. 

לפגים יש מחזורי שינה קצרים: כ- 40-30 דקות, מתוכם 80% מזמן השינה היא שנת חלום (REM). בזמן השינה הפג שומר על איזון פיזיולוגי דבר המאפשר לו לשמר אנרגיה לגדילה.

מצבי שינה וערות: 

לפג שפה משלו המאפשרת לנו לנסות ולהבין את צרכיו ומצבו – חשוב להכיר ולזהות את הסימנים השונים על מנת לספק את המענה המתאים. 

סימנים המבטאים נינוחות וארגון: 
ידיים קרובות לפנים ולפה, מכונס, מראה כללי מביע נינוחות. שפתיים מעוגלות, תנועות פה של מציצה ולעיסה, מיקוד מבט ותנועות גוף מסונכרנות. סימנים פיזיולוגים – נשימה שקטה, מעט תנודות רעד, עיכול שקט וצבע תקין. 

סימנים המבטאים אי-נוחות:
פנים "חמוצות", הקשתת גב ופרישת ידיים לצדדים (הפוך מתנוחה מכונסת), הסטת מבט עד בכי. סימנים פיזיולוגיים: פיהוק / עיטוש / שיהוק, הפסקות נשימה וירידות דופק, קצב נשימה מהיר, רעד בתנועות הגוף ופליטות. 

על ידי הבנת הצרכים של הפג ומתן מענה מותאם – הטיפול על ידי הצוות וההורים יאפשר לתינוק לגדול ולהתפתח במירב הנינוחות ועם סימני דחק מינימלים.

הטיפול בפג

בחלק זה נציג את המרכיבים המעשיים אשר עבודת צוות משותפת, שלכם ושלנו, תתרום את המרב להתפתחות המתאימה של תינוקכם. 

טיפול התפתחותי תומך
הפג נולד לפני הזמן, ועליו להתמודד עם סביבה חיצונית מורכבת. סביבה זו שונה לחלוטין מהסביבה המגינה, החמימה והחשוכה של חלל הרחם. באמצעות מערכות גוף לא בשלות הנמצאות בעיצומו של תהליך התפתחות פעיל, על הפג להסתגל, לגדול ולהתפתח בסביבה החוץ רחמית. 

גישת הטיפול ההתפתחותי התומך הינה גישה המכבדת את המאפיינים והצרכים הייחודיים של הפג ומקנה לו תנאים אופטימליים להתפתחות, תוך שמירה על היציבות והאיזון במישור הפיזיולוגי והנוירו-התפתחותי. 

מטרותיה העיקריות של הגישה הן: 
ויסות הצורך הסביבתי אליו נחשף הפג, עידוד להתפתחות תקינה של המוח ומערכת העצבים המרכזית וטיפוח הקשר המוקדם בין ההורה לפג. 

באמצעות תצפית על התנהגות הפג נוכל להבחין במצבים שונים, כגון נינוחות, איזון וויסות עצמי (Self regulation) או מאידך – חוסר נינוחות ודחק (Stress).

זיהוי מצבים אלו, יחד עם זיהוי וצמצום גירויים סביבתיים מיותרים הקיימים בפגיה (כגון: רמת אור גבוהה, רעש, גירוי כאב) יובילו למצב התורם לנינוחות ולהתפתחות מיטבית של הפג. 

ההתערבות בפגיה מתייחסת ל- 4 מישורים עיקריים: 

1. וויסות סביבת הפג – הימנעות מחשיפת הפג לאור חזק וישיר ושמירה על מחזורי יום / לילה, הימנעות מחשיפת הפג לעוצמות רעש גבוהות ושמירה על טמפרטורת הגוף. 
   

2. תנוחה ומגע במנוחה ובזמן טיפול
   א.  שמירה על תנוחה מכונסת נכונה בתוך "קן" המתאים לגודלו של הפג, שינויי תנוחה איטיים והדרגתיים גם בזמן פעילות נדרשת כגון רחצה ובדיקות, שמירת גפיים אסופות לכיוון הגוף, השכבה על הצד והבטן תוך שמירה על קו אמצע במנח המאפשר הבאת יד לפה.
   ב.  ריכוז פעולות הטיפול בפג כאשר הוא במצב ערנות.
   ג.  מניעת כאב והפחתת מצבי אי נוחות. 
   

3. טיפוח הקשר פג - הורה על ידי שילוב ההורים בטיפול בתינוק. עידודם לבצע "קנגורו", אמבטיה, טיפוח מציצה (כן! גם על ידי מוצץ) והנקה. המטרה היא לפתח אצל ההורים את תחושת השותפות המלאה בטיפול. 

4. שינה ומנוחה – לאפשר זמני מנוחה ממושכים. להעיר בהדרגה ובעדינות, לסדר את תנוחתו המכונסת של התינוק לשינה ולעודד מציצה. 

חושים והחזרים

תנוחה מגע ותנועה
מתחת לשבוע ה- 30 להריון מתח השרירים נמוך, והוא הולך ומשתפר בהדרגה עם הגיל, החל מהגפיים התחתונות לכיוון הגפיים העליונות. תנוחת הפג בהיוולדו פחות מכונסת בהשוואה ליילוד: בשכיבה על הגב הלחי שלו מונחת על המזרון, וללא תמיכות חיצוניות אבריו פשוטים לצדדים. הרצף התנועתי מורכב מתנועות גדולות ורחבות המלוות לעיתים ברעד. פעילותו ותנועתו מושפעות משילוב של גילו ומצבו הרפואי. 

שינויי תנוחה לסירוגין (השכבתו על הבטן, על הגב, או על הצדדים) מאפשרים לפג להרגיש את חלקי גופו השונים, מאפשרים לו רצף של תנועה ומונעים הרגלים תנוחתיים לא רצויים. 

לעיתים יש מצבים רפואיים המגבילים את הפג מלהגיע לתנוחות ולתנועות שונות, לכן יש לשים לב למתן הדרכה אישית וייחודית על ידי הצוות ההתפתחותי. 

לרוב, תינוקכם נמצא באינקובטור פתוח או סגור כשהוא מכורבל ואסוף על ידי קן הבנוי מבד המקנה לו גבולות (כמו קירות הרחם). הוא שוכב לעיתים בתנוחות מגבילות עקב הטיפול הרפואי והמכשור החיוני אליו הוא קשור. חלק מהגירויים התחושתיים אותם הוא סופג אינם נעימים, כגון: דקירות (מבדיקות דם או הכנסת עירוי), זונדה, הנשמה חודרנית ומגע ידי מטפלים רבים. כל אלה שונים מאוד מהמגע ותחושות הסביבה שמקבל העובר כאשר הוא נמצא בתוך הרחם. 

לאור זאת יש חשיבות רבה למגע נעים לצורך הרגעה והנאה, מגע המהווה פיצוי חשוב ביותר לגרייה השלילית הנחווית תוך כדי הטיפולים. בנוסף המגע מאפשר התפתחות תנועה בעלת איכות טובה יותר. 

כדאי ללטף את התינוק בתנועות ברורות ועמוקות. על ידי פרישת כפות הידיים שלנו על כל חלקי גופו, תוך קירוב אברי גופו (ידיים וראש), והשארתן מספר דקות באותה תנוחה (המכונה תנוחת הכלה – מלשון להכיל), הדומה למגע וללחץ שברחם. תחושה זו נעימה לתינוק ומחזקת את הקשר עמו. גם במצבים רפואיים מורכבים ניתן למצוא דרך מתאימה ליישום המגע והליטוף. הצוות ישמח להדגים לכם תמיד, כיצד ניתן לעשות זאת בהתחשב במצבו העכשווי של תינוקכם. 

כאשר ניתן להחזיק את הפג בידיים (מחוץ לאינקובטור) רצוי להשתמש בשיטת הקנגורו אשר משפרת את הקשר ויכולות הויסות של הפג. כמו כן ניתן להניעו בחיקנו בכדי לגרות את המערכת הווסטיבולרית (מערכת שיווי המשקל שנמצאת באוזן הפנימית).

שיטת קנגורו

שיטה זו מאפשרת מגע גופני ישיר בין האם או האב לבין הפג, וידועה גם בשם מגע עור בעור- Sking To Skin Contact .בשיטת הקנגורו הפג מוחזק על החזה החשוף של ההורה, בתנוחה אנכית כשהוא ערום (פרט לטיטול וכובע לראשו). 

למגע הגופני שנוצר מספר יתרונות לפג ולהורה:

עם התפתחות היכולת למקד מבט, יתחיל התינוק לחקור את פניו של ההורה. בשלב התפתחותי זה הפנים של ההורה הן הדבר המעניין ביותר, הרבה יותר מכל צעצוע. הפנים המסקרנות, ועיניו של ההורה, המחייכות אליו באהבה, ירתקו את תשומת ליבו והוא יחל לנסות לכוון את ידיו לפני ההורה, לגעת ולחקור אותן. חילופי מבטים אלו בהדרגה יהפכו לחילופי חיוכים והבעות פנים שונות, משחקי קו-קו, שירים ועוד. 

זוהי ההתחלה של הדדיות בקשר הרגשי המתפתח בין התינוק להורה. היכולת להישאר באינטראקציה משותפת ומרגשת תגדל בהדרגה, וכך גם מגוון הרגשות אותם ניתן יהיה לחלוק. 

בשלב זה התינוק זקוק להורה שיביט אליו, יחייך וידבר אליו, אך גם יקשיב לו וכך ילמד את סימניו ויישאר בקצב שלו. כך למשל כאשר התינוק מסיט את המבט - זהו סימן לצורך בהפסקה, על מנת להירגע, ולחזור בהמשך שוב למשחק המבטים. 

במקביל להתפתחות היכולת המוטורית של התינוק, יתפתחו גם החקירה והמשחק, והתינוק יחל לחקור את העולם עם כל חושיו. הוא יביט, יאזין, יטעם ויגע בכל דבר. בהמשך יחל לנוע, לזחול, למשוך עצמו לעמידה. בשלב זה התינוק זקוק לכך שההורה יאפשר לו מרחב בטוח לתנועה, יעודד אותו לחקור ולהתנסות, יתפעל מהצלחותיו וישמח עימו בתגליותיו. כמו כן התינוק זקוק לכך שההורה יגן עליו, וכאשר יחוש במצוקה- יקבל אותו בברכה חזרה לידיו, יעזור לו להבין את רגשותיו ולהירגע בעזרתו. בהדרגה ירכוש התינוק בטחון בעצמו, באנשים נוספים מלבד הוריו, ובעולם, ויגדל להיות ילד סקרן, פעיל ושמח. 

מרפאת מעקב פגים

כל פג, לאחר שחרורו ממחלקתנו, יוזמן למעקב במרפאת מעקב פגים. במרפאת מעקב פגים הפג ייבדק על ידי צוות רב מקצועי הכולל: רופאת פגים, מרפאה בעיסוק, פיזיותרפיסטית, יועצת הנקה ובמידת הצורך דיאטנית. 

הצוות יבדוק את מצבו הבריאותי, התזונתי וההתפתחותי של הפג. יבוצעו הערכות נוספות כהמשך להערכות שבוצעו בפגייה – הן על סמך General Movements והן הערכות נוירולוגיות, ובהתאם לכך יינתנו הדרכות והנחיות להורים לטיפול המותאם למצבו של התינוק. 

במידה והתינוק זקוק לטיפול בפיזיותרפיה / ריפוי בעיסוק הוא יטופל במסגרת המרפאה או שיפונה למכון להתפתחות הילד. אחד התפקידים החשובים של צוות המרפאה הינו תיאום המשך הטיפול והמעקבים להם זקוק הפג עם שאר הגורמים הטיפוליים כגון – קרדיולוג, נוירולוג, רופא עיניים וכו'. 

כל בוגר פגייה שלנו הוא חשוב ומיוחד והמרפאה למעקב פגים הינה מקום המאפשר לאבחן מוקדם ולהפנות במידת הצורך לטיפול על מנת למנוע בעיות התפתחותיות בהמשך, ובנוסף לתמוך ולטפל בבוגרי הפגייה ובמשפחתם בצורה אופטימלית. 

אנו בטוחים כי בעקבות קריאת חוברת זו תתעוררנה עוד שאלות רבות... 
אנו כצוות התפתחותי נמצאים תמיד כאן לרשותכם, בכדי לשוחח ולהדריך אתכם אישית. 

אנו מבטיחים ללוות אתכם באהבה ובסבלנות לאורך כל הדרך, מהלידה, השהות והשחרור מהפגייה עם תינוקכם האהוב ועד לסיום המעקב במסגרת מרפאת מעקב פגים כאן אצלנו במחלקה. 

תמיד אתכם, 
צוות מחלקת פגים