פגיה – טיפול נמרץ יילודים ופגים

לידת פג היא חוויה מאתגרת ולא פשוטה.
גורמים רבים, כגון מצבו הרפואי של התינוק, אינקובטור, מנשם, צנרת ועוד, עלולים ליצור ריחוק של הפג מהוריו, ותחושת אין אונים.
מתן חלב אם על ידי האם תוך מגע עם התינוק, עשויים להוריד מתחושת הניכור והתסכול, ולתרום ליצירת קשר בלתי אמצעי (Bonding) ביניהם.

חלב אם הניתן לפג הוא שילוב של תזונה נכונה המכילה מרכיבים התומכים בבריאות הפג, תורמים לבריאות האם והתינוק ולחיזוק הקשר בין האם לתינוק.

המידע בעמוד יסייע לך בתהליך ההנקה והשאיבה בבית החולים ובבית. כמו כל מיומנות אחרת, גם הנקה דורשת זמן וסבלנות.

אנחנו כצוות רב מקצועי, נעניק לך את מירב הכלים להתמודדות. אנחנו כאן בשביל לספק לך את מלוא המידע והתמיכה ומקווים שחוברת זו, תסייע לך בנושא.

חשיבות חלב אם לפגים

• חלב האם של אם לפג, שונה בהרכבו מחלב של אם לתינוק שנולד במועד.
  בנוסף, קיים קשר בין כמות החלבונים והשומן בחלב אם לשבוע ההיריון בו נולד הפג.

• חלב אם שמייצרת אימא לפג, עשיר בצורה ניכרת בחלבונים, לעומת חלב של תינוק שנולד במועד. בנוסף, קיימת נוכחות של כולסטרול בריא בחלב אם (שאינו קיים בתרכובות המזון לתינוקות), אשר תורם להתפתחות המוח.
  קיימים רכיבים שונים חשובים נוספים בחלב האם, אשר מסייעים להתפתחות תקינה של רשתית העין אצל פגים.

• כמויות הסידן בחלב פגים זהות לכמויות הסידן בחלב של תינוק שנולד במועד ואינן מספקות את צרכיו של הפג בשל קצב התפתחותו המהיר מחוץ לרחם.
  לכן, אצל פגים הנולדים בשבועות מוקדמים ייעשה שימוש באבקה (HMF - Human Milk Fortifier) המעשירה את חלב האם בחלבון, מינרלים כולל סידן וויטמינים הנחוצים להתפתחותם.

• אוכלוסיית הפגים פגיעה וחשופה לזיהומים בדרכי הנשימה ובמערכת העיכול. לרכיבים החיסוניים שנמצאים בחלב האם יש תפקיד מכריע במניעת זיהומים וכן בהחלמה מהם

• בנוסף, לתהליך שאיבת חלב לפגים והנקה בשלב מאוחר יותר, קיימת השפעה חיובית גם על האימהות. מחקרים הראו כי אימהות השואבות חלב, מתאוששות טוב יותר לאחר לידה, ומתמודדות בצורה טובה יותר עם הסיטואציה של הולדת פג. ויש לכך השלכות רפואיות חיוביות בעתיד.

עשרה צעדים לייצור חלב אם

• האמיני בעצמך! גופך מסוגל לייצר את כמות החלב הנחוצה לתינוקך. השעות והימים שלאחר הלידה חשובים מאוד לייצור חלב מספק בהמשך. לכן, יש להתחיל בסחיטות/שאיבות בסמוך ללידה מוקדם ככל שניתן.

• ידע הוא המפתח להצלחה בהנקה. היעזרי בנו בצוות האחיות ויועצות ההנקה בפגיה לכל שאלה/הכוונה/הדרכה בנושא. (הצוות יראה לך היכן נמצאות משאבות החלב במחלקה וכן כיצד להשתמש בהן).

• "קולוסטרום" – טיפות של זהב. ומהו קולוסטרום פרט לזהב?
  קולוסטרום הנו החלב הראשוני הנוצר בתקופת ההריון, עשיר בנוגדנים ובמרכיבים נוספים החיוניים לשלבי התפתחותו וגדילתו של הפג.
  מומלץ להתחיל כל שאיבה בסחיטה ידנית אשר מאפשרת את הוצאת החלב הראשוני והחשוב ביותר הנקרא – קולוסטרום. את הטיפות ניתן לאסוף ולתת לתינוק. התמדה בסחיטות ובשאיבות, תגרום לעליה בכמויות החלב. על מנת לייצר כמויות טובות של חלב לאורך זמן יש חשיבות רבה לייצור חלב בכמות גדולה גם בתקופה הראשונית בה הפג לא ניזון בחלב דרך הפה, או ניזון בכמויות קטנות.
  קיימות מספר שיטות יעילות לייצור שפע חלב, אשר פותחו במיוחד עבור אימהות לפגים או תינוקות שאינם יונקים בצורה יעילה. השיטה עליה אנו ממליצים נקראת "Hands on Pumping", שמשמעותה סחיטה תוך כדי שאיבה.

• מומלץ לנהל יומן שאיבות. ראי דוגמא לטבלת מעקב בעמודים 11-12.
  כל טיפה נחשבת! הימים הראשונים עמוסים ומבלבלים. בכדי להקל עליך ולעשות סדר, חשוב לתעד כל כמות חלב שנשאבה. דוגמא לטבלת מעקב הנקה ושאיבה נמצאת בהמשך החוברת. דפי רישום נוספים ניתן לבקש מהצוות בפגיה.

• שיטת "קנגורו" – Skin To Skin . חשיבות המגע עור לעור של הפג עם הוריו גבוהה. מחקרים מראים כי פרט לחיזוק הקשר (בונדינג), כל המדדים של התינוקות משתפרים כאשר הם בחיק ההורים. צוות הפגייה ישמח לתת לכם את התינוק ל"קנגורו", בהתאם למצבו הרפואי. שיטת "קנגורו", היא בהחלט חלק מתכנית הטיפול בפג. שיטה זו מעודדת את ייצור חלב האם.
  הנחת הפג בקרבת השדיים, מכינה אותו לקראת אימון המעבר להנקה בהמשך.

• יש להמשיך לשאוב חלב עד ליניקות טובות של הפג כדי שכמות החלב בשדיים לא תרד. תהליך השאיבות יימשך גם לאחר שחרור תינוקך מהמחלקה ועד למעבר להנקה מלאה מהשד או בהתאם לרצונך. מומלץ להיוועץ ביועצות הנקה במחלקה לבניית תכנית שאיבות והנקות באשפוז וכן לקראת השחרור.

• לאחר השחרור מבית החולים יש לערוך לפג מעקב משקל בטיפת חלב/רופא מטפל בהקדם, כדי לוודא עליה טובה במשקל.

• בהתאם לקצב עלייתו במשקל, לאחר השחרור, ניתן יהיה להמיר בהדרגה מנת חלב אם שאובה בהנקה ובהמשך, לאחר מעבר להנקה מלאה, ניתן יהיה להפחית בהדרגה את השאיבות.

• חשוב מאוד שתזכרי כי אין להפסיק את השאיבות בבת אחת אלא בהדרגה, בהתאם למעבר להנקה ישירה מהשד.

• לקיחת תרופות – יש לעדכן את צוות המחלקה במידה והנך לוקחת תרופות כלשהן.
  לאחר השחרור יש להיוועץ עם המרכז הטרטולוגי לפני לקיחת תרופה:
  אסף הרופא – 08-9779309
  הדסה עין כרם – 02-5082825

סחיטה ידנית ושאיבת חלב

• בימים הראשונים לאחר הלידה הגוף מייצר חלב סמיך, שקוף וצהבהב הנקרא "קולוסטרום"–"טיפות זהב"

• היות והקולוסטרום סמיך ודביק אפשר להתחיל לסחוט את השד באופן ידני לתוך כלי סטרילי. לאחר הסחיטה יש לשאוב בעזרת משאבה המותאמת לשאיבה ב- 5 הימים הראשונים. במשאבה זו מומלץ לשאוב 15 דק מכל צד. באם זו משאבה ללא תכנית מיוחדת, יש לשאוב 10 דקות מכל צד ולאחר מכן 5 דקות מכל צד 

• סחיטת הקולסטרום מהשד במועד קרוב ככל הניתן למועד הלידה, יכולה לעודד את ייצור החלב בהמשך

• ניתן לסחוט את הקולוסטרום לתוך כפית קטנה, למזרק או לקופסא סטרילית ולתת לתינוקך. את הציוד המתאים ניתן לקבל מהצוות במחלקה

אופן ביצוע סחיטה ידנית של ה"קולוסטרום":

1. ביצוע עיסוי של השד
2. מיקום האצבעות מסביב להילה
3. לחיצה לכיוון בית החזה (פנימה) עם שתי האצבעות
4. הוצאת הקולוסטרום על ידי לחיצה כלפי חוץ

תהליך שאיבת חלב (גם בבית)

• לפני תחילת השאיבה, רצוי לגרות את רפלקס שחרור החלב על ידי עיסוי השד וסחיטתו

• שבי בנוח, הצמידי את הקונכיה לשד, כך שהפטמה תמצא בדיוק במרכז. המנעי מללחוץ חזק מידי על השד, על מנת לא לחסום את זרימת החלב

• התחילי לשאוב בדרגת השאיבה הנמוכה ביותר. תוך כדי השאיבה, ניתן להגביר את עוצמת השאיבה אך לא יותר מידי, על מנת לדמות את יניקת התינוק. השאיבה אינה צריכה להכאיב

• ב- 5 הימים הראשונים, שאבי על פי ההנחיות בעמוד 5 . לאחר מכן יש לשאוב 10 דקות מכל שד ולחזור שנית ל- 5 דקות נוספות מכל שד, או לשאוב את שני השדיים בו זמנית - 15 דקות בסך הכל

• בחירת משאבה - ישנם בשוק סוגים רבים של משאבות המותאמות לצרכים שונים ולא כולן יעילות באותה מידה. ניתן לרכוש משאבה חדשה או לשכור משאבות חלב בדומה למשאבות שיש בבית החולים. ניתן לשאול מ"יד שרה" (חשוב לוודא שהמשאבות מותאמות לשימוש של מספר נשים ולא לשימוש אישי).

• ישנן משאבות המותאמות לשאיבה דו צדדית באותו זמן (שיטה זו עדיפה במידה ויש משאבה כזאת, כיוון שהיא חוסכת זמן ועוזרת בהעלאת כמות החלב)

• בין שד לשד יש להפסיק את פעולת המשאבה

• מומלץ להתייעץ עם יועצת הנקה לגבי משך השאיבה וכמות השאיבות הנחוצות, בהתאם למקרה האישי שלך

משאבת חלב – מומלץ להשאיל/לשכור ו/או לרכוש משאבת חלב. על המשאבה לכלול שתי ערכות שאיבה לצורך שאיבה דו צדדית לקראת שחרורך הביתה. מחקרים מראים כי שאיבה במשאבה חשמלית בשילוב של סחיטה ידנית 8-12 פעמים ביממה, יביאו לתוצאות הטובות ביותר מבחינת תפוקת החלב.
מומלץ להיוועץ בצוות האחיות ויועצות הנקה לגבי סוג המשאבה. ראי אופן ביצוע סחיטה ידנית.

שאיבת חלב - המלצות משרד הבריאות

• לפני שאיבת החלב:

  יש לרחוץ ידיים עם סבון ומים

• כלי האחסון המומלצים הינם מיכלי פלסטיק קשיח, שיינתנו לכם על ידי צוות הפגיה. לאחר השחרור ניתן להשתמש בשקיות פלסטיק המיועדות לאחסון חלב אם

• יש להשתמש במיכל אחסון נפרד לכל שאיבה. ניתן לערבב חלב הנשאב בזמנים שונים, רק לאחר שקורר במקרר והגיע לאותה טמפרטורה

• ניתן לעשות עיסוי לשד לפני ובזמן השאיבה לצורך הזרמת החלב. כמו כן, ניתן לעשות קומפרסים חמימים על השד

• אחסון החלב השאוב:

  יש לשים על הכלי/שקית מדבקה עם תאריך והשעה שבה החלב נשאב

• יש להניח את הכלי בעומק המקרר או המקפיא ולא בקדמתו, או על המדף בחלק הפנימי של הדלת

• בבית החולים אנו שומרים חלב בהתאם להוראות משרד הבריאות, התואמות לתנאי אשפוז בבית החולים

בתנאי אשפוז בבית החולים:

• בטמפרטורת החדר ( 22-25 מעלות) – עד 4 שעות

• במקרר המחלקה – עד 3 ימים

• במקפיא המחלקה – עד 3 חודשים

לאחר השחרור:

• שימור החלב ייעשה בהתאם להמלצת משרד הבריאות לגבי שימור חלב לתינוק בבית. את ההנחיות העדכניות תוכלי למצוא באתר משרד הבריאות המלצות משרד הבריאות

הפשרה וחימום חלב

• אין לחמם את חלב האם במים רותחים או במיקרוגל

• חלב אם, אשר היה במקרר, יש לחמם לטמפרטורת החדר בתוך כלי עם מים חמימים

• חלב אם, אשר היה במקפיא, יש להוציא שעה לפני השימוש, ולאחר מכן לחמם בכלי עם מים חמימים, או להפשירו בטמפרטורת החדר

• ניתן להוציא את החלב מהמקפיא למקרר ולהשתמש בו בתוך 24 שעות מרגע העברת החלב למקרר

• לשומן החלב יש נטייה להיפרד ולצוף למעלה לכן יש לערבב / לשקשק בעדינות חלב אם שהופשר ולבדוק את הטמפרטורה שלו לפני ההאכלה.

תהליך ההנקה אצל פגים

תהליך ההנקה אצל פגים הנו הדרגתי ובהתאם ליכולת הפיזית וההתפתחותית של התינוק.

בשבוע 34 תינוק לומד לסנכרן בין בליעה-מציצה ונשימה. במידה והתינוק נולד בשבועות מוקדמים יותר, בהתאם למצבו, ניתן כבר להתחיל להתאמן על שלבי ההנקה בהדרגה. השלבים כוללים: מגע עור לעור – קנגרו, קרבת התינוק לאזור הפטמה, הרחה וליקוק של הפטמה תוך כדי סחיטה (מומלץ לשאוב לפני אימוני ההנקה).
בהמשך התינוק יתאמן בהדרגה במציצת הפטמה עד ליניקה. ישנם מקרים בהם פה התינוק קטן ביחס לפטמה ולכן נמליץ על שימוש זמני בפטמת סיליקון, על כך תקבלי הדרכה מצוות המחלקה.

הצמדת התינוק לשד

פה פתוח לרווחה

מקמי את בסיס ידך ביציבות בעורף התינוק, שמרי על סנטר התינוק כך שיגיע ראשון אל השד

נקודת המבט של האם בזמן החיבור לשד

• כאשר ראש התינוק מוטה מעט לאחור הביאי את התינוק לשד במהירות

• בעדינות, דחפי את כתפי התינוק עם בסיס ידך

• רק הסנטר והלחיים נוגעים בשד, גוף התינוק צמוד לגוף אימו, הזיזי את התינוק ולא את השד

• ראש התינוק מוסט מעט לאחור הסנטר מוכנס היטב לתוך השד

• הצמידי היטב את כתפי התינוק אלייך, הקפידי שאפו של התינוק לא יידחף לתוך השד

בחירת תנוחה שנוחה לך

תנוחת מעבר

תנוחה זו מתאימה:

• בימים הראשונים לאחר הלידה

• כאשר הנך לומדת להניק ולהכיר את תינוקך

אחיזת צד (פוטבול)

תנוחה זו מתאימה:

• לשדיים גדולים

• פטמות שטוחות או פצועות

• לאחר ניתוח קיסרי או לידת וואקום

• תינוקך קטן

• פגים