רוב הפגים אינם מקבלים כלכלה דרך הפה מיד לאחר הלידה, אלא כעבור מספר ימים, כאשר מצבם מתייצב.
סמוך ללידתו מקבל הפג עירוי נוזלים או הזנה תוך ורידית (TPN).
הזנה זו היא תמיסת עירוי המכילה את שלושת אבות המזון: סוכרים, חלבונים, שומנים וכן את המלחים והוויטמינים הנחוצים לשמירת פעילות ובניית הגוף.
בהמשך, יקבל הפג את המזון בהדרגה דרך מערכת העיכול. בתחילה דרך זונדה (צינור הזנה שקצהו נמצא בקיבה) ובהמשך במציצה.
התאום בין מציצה לבליעה מתחיל להתפתח סביב שבוע 34 – 32 . בגיל זה ננסה בהדרגה להאכיל את הפג בהנקה או על ידי בקבוק.
בזמן ההאכלה בזונדה נשתדל לתת לפג מוצץ על מנת שילמד בהדרגה לקשר בין המציצה להרגשת מלאות בקיבה.
נתחיל באימון הנקה על ידי הנחת הפג על השד ותחילת היכרות שלו עם שד האם. הפג יוכל הריח את האם, לטעום מעט מהחלב שניתן לסחוט עבורו, ובהמשך להתחבר לשד להנקה. כמו כן, נציג לו מוצץ בזמן האכלה בזמנים שהאם אינה בפגיה
המעבר לאכילה עצמאית הינה תהליך ארוך הדורש סבלנות רבה.
בהתחלה הפג מוצץ לאט ומעט, אך עם הזמן תשתפר יכולת המציצה שלו וכך גם יכולת ההתמדה.
לכל תינוק יש קצב למידה אחר ואנו ננסה להתאים לתינוקכם את רכישת כישורי האכילה העצמאיים בקצב המתאים לו.
