כבר 45 שנה שבית חולים כרמל עומד בראש הר הכרמל. אי אפשר להתעלם מהמבנה שנראה מכל כיוון ומושך את העין. במשך השנים מאות אלפי תושבים מחיפה והסביבה פקדו את המתחם וקיבלו טיפול מכל הלב. את אותו טיפול מסור מקבל המבנה של בית החולים כבר 45 שנה מהצוותים התומכים בו החל מהיסודות, צנרות המים והביוב וכלה במערכות החשמל והמיזוג.
לפני 45 שנה, כשבית החולים רק החל לפעול, לא היתה מודעות או רגולציה בנושא ההשלכות של הפעלת מבנה בסדר גודל כזה. לא התייחסו כלל לצריכת החשמל כמשאב מתכלה ומזהם, או לאמצעי המיזוג כגורם בזבזני של מים וחשמל.
עם איחוד הסמכויות והקמת המשרד להגנת הסביבה (בשנת 1988), כחלק מהבנה עולמית כי הקיום שלנו תלוי בשימור הסביבה, החלה אכיפה פרטנית מול מפעלים ותעשיות, כשבינהם גם בתי חולים.
ממחקרים שנעשו בעולם, נמצא שבתי חולים הם תעשיה לכל דבר אך מסוג שונה – לא ניתן להפסיק את קו הייצור שלהם וגם לא להשבית אותם אפילו לא לזמן קצר. בחשיבה הסביבתית היה ברור שלא הגיוני שמרכזים רפואיים יהיו בעלי השפעה סביבתית שלילית מצד אחד ומצד שני יטפלו במחלות שמקורן זיהום סביבתי.
בעקבות הבנה זו, יזם משרד הבריאות הוראה הכוללת את כל בתי החולים בארץ להחזיק בתקן ניהול סביבתי (14001 ISO), המחייב התיחסות לכל משאב נכנס, ולכל פסולת יוצאת וכן לצריכת המשאבים והפחתה בהשפעה הסביבתית של בתי החולים.
מרכז רפואי כרמל קיבל על עצמו את האתגר והחל לבצע תהליכי תפעול וייעול ובשנת 2013 קיבל אות ניהול סביבתי , ומחזיק בו עד היום.
זה לא היה פשוט – התאמת בית החולים לתקן דרשה שינויים בתהליכי עבודה, תפעול ואחזקה, וכל זה כשבית החולים ממשיך לשמור על רצף טיפולי. מערכות הקירור של בית החולים עברו לאורך השנים שדרוג והתאמה למערכות שצורכות פחות אנרגיה. חלק מהמערכות המקוריות שהיו מחוברות בינהן הופרדו ויצרו אפשרות לויסות טמפרטורה יעיל יותר. גם התאורה שונתה כך שתצרוך פחות אנרגיה, וברוב המשרדים הותקנה מערכת חיישנים שמכבה את צרכני החשמל כאשר אין שימוש בחדר. הרי גם אם השימוש בחשמל בתוך בית החולים אינו מהווה גורם מזהם, עצם הייצור שלו בחברת החשמל תורם לזיהום האויר. לכן נעשו גם שינויים בהזנת מערכות מסולר, שיוצר זיהום אויר גבוה יותר מחשמל, וכיום הם מוזנות בחשמל (משאבות חום) כאשר היעד הסופי הוא להסב את המערכות לגז.
מערכות נוספות עברו בדיקת נצילות ושודרגו בהתאם לצורך – הכל במטרה להפחית את צריכת האנרגיה של בית החולים. כל השינויים שבוצעו מתבטאים בדו"ח פליטות האויר שמפורסם מידי שנה ע"י המשרד להגנת הסביבה והתאחדות התעשיינים. בית חולים כרמל מדווח במנגנון הוולונטרי משנת 2016 על כל הגורמים שיכולים לתרום לזיהום הסביבתי, ובעזרת דיווח זה מיקד את הפעולות והצליח להפחית את תרומת הפד"ח השנתית שלו.
תחום פינוי הפסולת בבית החולים השתנה לחלוטין מימי תחילת הפעלתו. בתכנון המקורי של בית החולים כל הפסולת הושלכה ביחד לאותו מיכל, למעט פסולת זיהומית. הפסולת הזו פונתה והגיעה לאתרי פינוי הפסולת והוטמנה כמו שהיא, ללא הפרדות. כיום, בעקבות שינוי התקנות, בית החולים מפריד את פסולת לכ-15 סוגים שונים, כבר בתוך המתחם. בכל מחלקות בית החולים הצוותים משליכים את פסולת התרופות לפחים ייעודיים, את המחטים למכלים סגורים ונייר ופלסטיק מופנים למיחזור. בצורה כזו בית החולים מפחית את נפח הפסולת המפונה לפינוי של העיריה ובמקביל מונע זיהום משני מפסולת שצריכה לעבור טיפול מיוחד.
בזכות שיתוף הפעולה של הצוותים בית החולים הצליח להגיע ליעד פינוי הפלסטיק ובשנת 2022 פונו מעל 10 טון פלסטיק למיחזור במקום למטמנות רגילות. במקביל בית החולים עבר לעבוד עם מיכלים תפעוליים למחלקות הדיאליזה על מנת להפחית את מיכלי החומרים הקטנים שמגדילים את נפח הפלסטיק ומוסיפים עבודה מיותרת לצוותים.
פסולת נוספת שנאספת על ידי הצוותים ומפונה באופן מבוקר היא פסולת חומרים מסוכנים – החל בחומרי מעבדה, חומרים מיוחדים לניקיון אנדוסקופים וחדרי ניתוח, חומצות, בסיסים ועוד חומרים חיוניים לתחזוקת בית החולים ואחזקתו מגיעים בסוף התהליך למרכזי מיון שם עובדי משק שעברו הכשרה מאחסנים את הפסולת, ומעבירים אותה לקבלן מורשה. כל החומרים המסוכנים מנוטרים עוד בשלב בקשת ההזמנה שלהם, עוד לפני שנרכשו. כך שלפני שנכנס חומר מסוכן לבית החולים , מסלול הגעתו, התהליכים בהם יקח חלק, ההשלכות לגבי צורת העבודה וגם צורת פינויו – האם לשפכים או לאיסוף נפרד, כל אלה נבחנים על ידי צוות ניהול סביבתי ורק לאחר אישורו ניתן לבצע רכש. בצורה כזו מורידים את הסיכון בשימוש בחומרים, ומוודאים כי איכות השפכים נשמרת. גם פינוי השפכים ממטבח הבישול מנוטרת על מנת לא לחרוג מדרישות איכות השפכים של המשרד להגנת הסביבה. תעלות הניקוז של המטבח מרושתות כך שמזון לא יכול לעבור, ובהמשך מותקן בור רקב ומפריד שומן שמונע סתימות קווים. כל רבעון מבוצעים בדיקות לשפכים כדי לוודא שלא נכנסו חומרים ללא ניטור ושמפריד השומן תקין. כדי למנוע כניסת מלחים לשפכים הוחלפו מערכות הכנת מים לדיאליזה לכאלה שאינן צורכות מלחים , ובכך העלו את איכות השפכים לרמה הנדרשת.
כל הדרישות לאיכות השפכים לא נדרשו בעת הקמת בית החולים, גם לא היו דרישות מחמירות למי השתיה. אם נתיחס למבנה בית החולים כאל גוף האדם, גם צנרות המים של בית החולים צריכות שדרוג מפעם לפעם וטיפול שוטף על מנת שלא יתפתחו זיהומים ואיכות מי השתיה תשמר. מדי חודש נבדקות עשרות נקודות דיגום בבדיקות בקטריולוגיות וכימיות, כדי לוודא עמידה באיכות מי שתיה.
החלפות הצנרות נעשות באופן מדורג ובצורה שלא תפריע לעבודת הצוותים במחלקות, כי הרי בית החולים עובד 24/7, ואת פעילותו לא ניתן לעצור.
אז בפעם הבאה שתכנסו לבית החולים על ההר, אמנם לא תוכלו להבחין בשינויים שנערכו במהלך השנים, אך תוכלו להבין מדוע הוא נקרא "כרמל ירוק".
הכותבת היא מרכזת בריאות הסביבה ואיכות הסביבה במרכז רפואי כרמל.
