פגיה – טיפול נמרץ יילודים ופגים

​​הורים יקרים,

זה עתה נולד לכם תינוק והוא מאושפז בפגיה.
חווית הלידה שאמורה הייתה להיות משמחת מלווה כעת ברגשות מעורבים. תחושות כמו חוסר וודאות, דאגה, בלבול ורגשות אשם, כמו גם שמחה ואופטימיות הן חלק מהתחושות שאתם יכולים לחוש.
אנו, צוות האחיות והרופאים, נעשה את כל המאמצים על מנת להקל עליכם את ההתמודדות עם תחושות אלו ולתמוך בכם בתקופת האשפוז, כולנו עומדים לרשותכם לשיחות ושאלות הקשורות לתינוק ולאשפוז.

אתם לא לבד

התינוקות מטופלים על ידי צוות מיומן אשר התמחה בתחום הפגים. הוא מורכב מרופאים מומחים ומתמחים, אחיות, עובדת סוציאלית וצוות התפתחותי אשר כולל - מרפאה התפתחותית, פיזיותרפיסטית ומרפאה בעיסוק.
בנוסף, ישנם רופאים יועצים ממחלקות אחרות, טכנאים וכוח עזר.
מרגע האשפוז המשפחה מלווה על ידי אחות מהצוות: ''מתאמת טיפול', אליה ניתן לפנות עם שאלות . כל שאר הצוות: רופאים ואחיות, עומד לרשותכם בכל עת לברר בעיות מידיות או דיון בשאלות מורכבות יותר.
הפגייה שלנו מורכבת משני חדרים - חדר אחד, טיפול נמרץ וחדר שני, טיפול ביניים (חדר ה'פנסיונרים'). לפעמים מועבר התינוק מעמדה לעמדה, מחדר לחדר על פי מצבו או על פי שיקול דעת הצוות. אנו משתדלים להודיע לכם מראש על ההעברה, אך במקרים מסוימים בשל צרכים דחופים ובזמנים מיוחדים (לפנות בוקר), העדכון בקשר למיקום התינוק נעשה בשיחת בוקר טלפונית או מיד עם הגיעכם ליחידה.

 

ביקורים בפגיה

לעיתים, הכניסה לפגיה יוצרת חרדה.
בדרך כלל המראה החיצוני של התינוק, המחובר לחוטים ומכשירים שונים, הוא חוויה לא קלה. אנו ערים לרגשות אלה ובשל כך משתדלים לתמוך במשפחה, כדי לאפשר ביקור קל ככל האפשר.
כל החוטים, הצינורות, מסכי המוניטור המהבהבים וכן שאר המכשירים - תפקידם אחד - לעזור לתינוקות היקרים לצלוח את ימיהם הראשונים הקשים.
ההורים מוזמנים לבקר בפגייה בכל שעות היממה, ורצוי לבקר לעיתים תכופות.
אנו שמחים לשתף את ההורים בטיפול בפג במידה ומצבו מאפשר זאת. אנו מתירים כניסה לפגייה גם לסבים וסבתות, לאחים ואחיות של הפג, מהם אנו מבקשים לצמצם למינימום את משך הביקור.
יש להימנע מהבאת קרובים וחברים לפגיה וזאת על מנת להגן על תינוקכם ולצמצם אפשרות של חשיפה לזיהום.
אם קיים חשש שההורים חולים במחלת חום או מחלה זיהומית כלשהי, יש להתייעץ עם צוות הפגייה לגבי כניסה, חבישת מסכה ושאיבת חלב.
רצוי שליד מיטת התינוק לא ישהו יותר משני אנשים באותו זמן. בכניסה למחלקה ישנה פינת המתנה להורים, ניתן להשתמש בה למנוחה, אכילה ושתייה.

בכל כניסה לפגיה יש להקפיד על רחיצת ידיים היטב, על מנת למנוע העברת זיהומים לפגים שמערכת החיסון שלהם עדיין לא מפותחת.
יש להסיר שעונים, צמידים וטבעות ולרחוץ היטב בעזרת מים וסבון את הידיים עד המרפקים. הנחיות מדויקות ניתנות מהצוות במחלקה. בכניסה לפגיה יש ללבוש חלוק. החלוק הוא אישי לכל עמדת תינוק.

* רחיצת ידיים קפדנית על ידי הצוות וההורים הוכיחה עצמה כדרך העיקרית למניעת זיהומים בפגיה

תינוקכם זקוק לכם

עם לידתו, התינוק רואה, שומע ואוהב מגע קרוב.
במשך היום חשוף התינוק למגע של אנשי צוות רבים ולגירויים שלעיתים אינם נעימים (טיפולים שונים). המגע של ההורים ונוכחותם מקלים עליו ומשרים עליו תחושה נעימה. אפשר לדבר אליו ברכות, ללטף אותו ולהחזיקו לפי מצבו.
גישה זו תורמת לחיזוק הקשר בין ההורים לתינוק (BONDING), שהוא חיוני להתפתחותו הרגשית והמוטורית.
עם הזמן ההורים משתלבים יותר ויותר בטיפולים, כגון: רחיצה, שקילה, החלפת טיטולים ובגדים, האכלה, מתן גירויים ובקיצור כל מה שתינוק זקוק לו. כל זאת תוך כדי ליווי צמוד והדרכה מצוות האחיות. כמו כן ניתנת הדרכה וחוברת הסבר מהצוות ההתפתחותי של הפגייה אשר מדריך כיצד להגיב לשפת הגוף של התינוק.
לקראת השחרור ההורים כבר 'מטפלים מקצועיים' ומסוגלים להמשיך עצמאית את הטיפול בבית בביטחון ובנחת.

 

מראה הפג

הדבר הבולט הוא גודלו (קוטנו…) של הפג. משקלו ומראהו תלויים בשבוע ההריון בו נולד.
לפגים הקטנים מאוד עור דק עם שכבת שומן מועטה. ניתן לראות דרכו רשת כלי דם ונימים, ולכן צבעו אדמדם.
לעיתים נראה בעורו אזורים אדמדמים או כחלחלים כתוצאה מלחץ בלידה, או עקב טיפולים שעבר במחלקה.
עורו של הפג מכוסה לעיתים בשיער רך, בעיקר באזור הגב, הכתפיים, הזרועות והמצח. שיער זה נעלם במשך הזמן. אבריו של הפג שלמים אך בדרגת בשלות שונה.
בפגים זכרים, לעיתים לא יורדים עדיין האשכים לשק, ואצל בנות איבר המין נראה בולט, זהו מצב תקין לגילם המוקדם ועם הזמן יקבלו את צורתם המוכרת.
ככל שהפג נולד גדול יותר כך מראהו דומה למראה תינוק שנולד בזמן.

התנהגות הפג
התנהגות הפג שונה מזו של תינוק אשר נולד במועד. לפעמים הוא פחות ערני ולפעמים הוא מגיב בחדות עד כדי רעד כאשר נוגעים בו.

הוא רואה מטווח קצר ובעיקר צורות בשחור - לבן. הפג שומע ואוהב צלילי מוסיקה. לכן, חשוב שתדברו אליו ותשירו לו. בדומה לתינוק שנולד במועד, גם הפג זקוק למגע ולתחושת נעימות.

הפגים הקטנים יותר בדרך כלל דורשים טיפול מורכב יותר. פג קטן ביחידת טיפול נמרץ מוקף בציוד רב. במבט ראשון, קל ללכת לאיבוד למראה צינורות העירוי והכבלים המנטרים טמפרטורה, דופק לב, נשימות, ריווי חמצן בדם ולחץ דם.
נשמח להסביר לכם תפקידו של כל מכשיר. לאחר מספר ביקורים, ראו זה פלא - תלמדו להכיר את רובם.

גם אם התינוק מחובר למכשור רב ואין באפשרותכם להחזיקו, חשוב שתשבו לידו, תלטפו אותו ותדברו אליו. בהמשך עם השיפור במצבו, תוכלו גם להחזיקו ולחבקו.
חשוב שתינוקכם יכיר אתכם ואתם אותו.

 

צרכיו של הפג

הפגייה מנסה במאמץ רב לבצע את מה שהרחם עושה בקלות : גדילה והגנה על הפג, עד הגעתו לבשלות בה יתאפשר לו ללכת הביתה ולהיות בדרגת עצמאות של ילוד בשל.

לשם כך אנו נוקטים במספר אמצעים:

• אספקת מזון - הזנה תוך ורידית - (TPN), המספקת את כל אבות המזון, מלחים וויטמינים.
  חלב אם או פורמולה מתאימה. מתחילה בזונדה לקיבה ובהמשך ביניקה ישירה מהשד או מבקבוק.

• שמירה על חום הגוף ע'י שהות באינקובטורים פתוחים או סגורים תוך בקרת הטמפרטורה.

• שמירה על חמצון תקין, מסיוע קל במתן תוספת חמצן ועד הנשמה מכאנית.

• מניעת סיבוכים כמו זיהומים, אנמיה, סיבוכי הנשמה ובעיות עיכול.

• ניטור קבוע של נשימות, דופק, חום, רמות חמצן ודו תחמוצת הפחמן בדם.

טיפול התפתחותי תומך (NIDCAP Newborn Individualized Developmental Care and Assessment Program)

הפג נולד לפני הזמן ועליו להתמודד עם הסביבה המורכבת מחוץ לרחם באמצעות מערכות גוף לא בשלות, הנמצאות בעיצומו של תהליך התפתחות פעיל.

גישת הטיפול ההתפתחותי התומך הינה גישה המכבדת את המאפיינים והצרכים הייחודיים של הפג ומקנה לו תנאים אופטימליים להתפתחות, תוך שמירה על היציבות והאיזון במישור הפיזיולוגי והנוירו-התפחותי.

מטרותיה העיקריות של גישה זו, הן ויסות הצורך הסביבתי אליו נחשף הפג, עידוד נוירו-התפתחותי וחיזוק הקשר המוקדם בין ההורה לפג.

לפגים ישנה יכולת לבטא את עצמם באמצעות התנהגויות שונות.
מצב של נינוחות, איזון ויסות עצמי (Self regulation) או מאידך - חוסר נינוחות ודחק (Stress). זיהוי מצבים אלו יחד עם זיהוי וצמצום גירויים סביבתיים מזיקים הקיימים בפגיה (כגון: רמת אור גבוהה, רעש, גירוי כאב), יובילו למצב התורם להתפתחות התקינה של הפג.

ההתערבות בפגיה מתייחסת לחמישה מישורים עיקריים:

1. וויסות סביבת הפג - צמצום חשיפת הפג לאור חזק וישיר והקטנת חשיפת הפג לעוצמות רעש גבוהות.

2. טיפול בפג – שמירה על תנוחה נכונה בתוך “קן”, שינויי תנוחה איטיים והדרגתיים גם בזמן פעילות נדרשת כגון רחצה ובדיקות, הזזת הפג בעדינות, ריכוז זמני הטיפול בפג למניעת הפרעות תכופות, מניעת כאב והפחתת מצבי אי נוחות. בזמן ערות השכבה על הצד או על הבטן, מתן אפשרות הבאת היד לפה ומתן מוצץ.

3. טיפוח הקשר “פג - הורה” על ידי שיתוף ההורים בטיפול בתינוק.

4. קשר עם הפג – זיהוי וכיבוד סימני סטרס. הצגת גירוי אחד בכל פעם בטיפול בתינוק, עידוד ל”קנגרו” והנקה.

5. שמירת טמפרטורה – הלבשה וכיסוי התינוק בכדי לתת לו תחושה נעימה, השכבה בעריסה בהתאם למצב, גיל ומשקל הפג (אינקובטור, עריסת חימום, עריסה רגילה).

שינה ומנוחה – מתן אפשרות לזמני מנוחה ממושכים. יש להעיר את הפג בהדרגה ובעדינות, וכן לארגן את תנוחתו לשינה ולעודד מציצה.
תנוחה – יש לשמור על גפיים אסופות לכיוון הגוף.

שיטת הקנגרו

שיטת הקנגרו הינה טכניקת אחיזה שבה הורה התינוק משמש כאינקובטור אנושי. התינוק מונח בניצב, צמוד לחזה ההורה היושב בנוחות. במצב זה גוף הפג בא במגע ישיר עם גוף ההורה ללא חציצת בגד.

בזמן ההחזקה, הפג שומר על יציבות סימנים חיוניים - דופק, נשימות וחימצון הדם. טמפרטורת גופו של הפג נשמרת בתחום הנורמה, כאשר טמפרטורת גוף האם או האב מווסתת את טמפרטורת גופו של הפג.

לשיטת ה"קנגרו" יתרונות רבים:

• בראש ובראשונה יצירת הקשר הישיר בין התינוק וההורים (Bonding).

• עידוד יצירת חלב אצל האמהות. אימהות אשר מבצעות "קנגרו" מניקות יותר ולאורך זמן, וכמות החלב גדלה באופן משמעותי.

• בהיבט פסיכולוגי "קנגרו" מספק לתינוק סביבה תומכת ויציבה.

• תינוקות הזוכים למגע הגופני רציף וחם עם הוריהם, מתפתחים להיות ילדים נינוחים יותר.

מפגשי הורים וצוות

בפגיה מתקיימים מפגשים קבוצתיים של הורי הפגים בהשתתפות: עובדת סוציאלית, פסיכולוגית, אחות ורופא מהפגיה, ו/או אנשי צוות נוספים.
מטרת המפגשים הנה לאפשר לכל הורה להתבטא ולקבל תמיכה מההורים האחרים ומהצוות המלווה. כמו כן, להעלות שאלות והתלבטויות בנושאים משותפים מתחום הפגות וההורות החדשה.
ההשתתפות בקבוצה תורמת להרחבת הידע של ההורים בנושאים הקשורים לפגים, לתחושת שותפות ולחיזוק הקשר בין ההורים לבין עצמם ובין ההורים לצוות.

“ליצן בפגיה”

לפני כעשור הפגיה פתחה בזהירות את שעריה בפני ליצן רפואי. הלא ייאמן ארע לנגד עינינו, כאשר הליצן הצליח להרגיע תינוקות אשר היו שרויים באי שקט, על ידי נגינה ותנועה עדינים אשר אינם מפריעים לסביבה. לשמחתנו, נוכחות הליצן הוכיחה את עצמה גם בתגובות החיוביות של ההורים.

מכשור בפגיה

אינקובטורים
הפג מתקשה לשמור על חום גופו ביעילות ויש לעזור לו בכך. האינקובטורים נועדו למטרה זו, תוך יכולת לראות את הפג ולעקוב אחריו.
עם קבלתו, שוכב הפג עירום באינקובטור סגור או אינקובטור פתוח - וורמר WARMER.
עם התייצבותו, יעבור הפג לעריסת חימום. כאשר הפג גדל ומסוגל לשמור על חום גופו, הוא מועבר לעריסה רגילה.

מוניטורים
הפגים מחוברים למכשירי ניטור שונים המספקים לנו מידע לגבי קצב פעימות הלב, קצב הנשימה, ריווי החמצן בדם, לחץ דם ודו תחמוצת הפחמן בדם.

הנשמה ומתן חמצן
חלק מהפגים אינם יכולים לנשום בכוחות עצמם וזקוקים לעזרה בהנשמה מלאכותית בעזרת מכונת הנשמה. ישנם מספר סוגים של מכונות ושיטות הנשמה.
הגישה הנשימתית האופטימלית מותאמת לתינוקכם על פי מצבו ומוסברת לכם על ידי הרופא המטפל. חלק מהפגים זקוקים לחמצן בלבד, הניתן בדרך כלל דרך צינור דק או “סירה”(צינור מותאם) ישירות לאפו של התינוק.
פגים או ילודים הנמצאים באי ספיקה נשימתית, עשויים לקבל סיוע בהנשמה מכאנית, אשר מחוברת לתינוק בצינור תוך קני (טובוס) או באמצעים לא חודרניים (פרונגס).

עירויים
רוב הפגים זקוקים לעירוי נוזלים, הזנה ומתן תרופות דרך הוריד. לצורך זה ניצבים לידם סופרי טיפות ומשאבות עירויים. הורידים נבחרים על פי התאמתם לעירוי, ועל פי הרצון למנוע כאב מהתינוק ככל שניתן. חשוב לציין כי עירוי בקרקפת התינוק מפחיד את רוב ההורים, אך הורידים שם נגישים יותר, טובים וחוסכים לפג כאב מיותר.
בימים הראשונים בחיי פג מורכב, יינתן העירוי דרך קטטר טבורי, ורידי או עורקי. במצבים מסוימים ייתכן ונשתמש בפיק ליין לאותם צרכים. לצפייה במילון מונחים לחצו כאן

זיהומים
הפגים נוטים לפתח זיהומים בקלות מכיוון שמערכת החיסון של הפג טרם השלימה את התפתחותה. כמו כן, ריבוי הפעולות החודרניות המתחייב ממצבו, מעלה את הסיכוי להתפתחות זיהום. בכל מקרה של חשד לזיהום נלקחות בדיקות (כמו ספירת דם ותרביות דם) ובחלק מהמקרים הפגים יטופלו באנטיביוטיקה. על מנת להפחית את שכיחות הזיהומים עליכם להקפיד על רחיצת ידיים או חיטוי ולבישת החלוק לפני ואחרי כל מגע עם התינוק.

קיימת חשיבות עליונה לרחיצת ידיים או חיטוי לפני ואחרי מגע עם התינוק! 

בעיות שכיחות אצל פגים

בעיות נשימה
בעיות נשימה הינן תופעה שכיחה אצל פגים. ככל שהלידה מוקדמת יותר, הריאות פחות בשלות.
חוסר בשלות הריאות נובע בין השאר ממחסור בחומר שנקרא סורפקטנט. חומר זה מצפה את בועיות האוויר בריאות ומסייע להקטין את מתח הפנים בהן, לשמור אותן פתוחות לכניסת אוויר, ולמנוע תמט שלהן וירידה בתפקוד הריאתי. קשיי הנשימה קיימים בדרגות שונות. במקרים הקלים, הפגים נזקקים לתוספת חמצן בלבד, במקרים אחרים, הפגים נזקקים להנשמה מלאכותית באמצעות מכונת הנשמה. לפי הצורך ניתן גם טיפול בסורפקטנט (לתוך הריאות).

אפניאה
היא הפסקת נשימה מעל 20 שניות או כל הפסקת נשימה שמלווה בהאטה משמעותית של קצב הלב או שמלווה בשינוי צבע, ו / או ירידה בחימצון (סטורציה).

ברדיקרדיה
ברדיקרדיה הינה האטה בקצב פעימות הלב. לאחר שלילת בעיה קלינית, הסיבה העיקרית לברדיקרדיה היא חוסר בשלות של מרכז הנשימה והדופק בגזע המוח.
הטיפול במצב זה הוא גירוי הפג במגע עדין ומתן תרופה שמטרתה הסדרת פעילות מרכז הנשימה והדופק (קפאין Caffeine). במקרים קשים הטיפול הוא תמיכה נשימתית, כולל הנשמה, עד חלוף התופעה. המוניטור אליו מחובר התינוק מתריע בעת הפסקת נשימה או ירידת דופק משמעותית. תופעה זו חולפת עם בשלותו של הפג. חלק מההתרעות של המוניטור קשורות בבעיות טכניות (כגון תזוזה של התינוק), ולא בהפסקת נשימה או ירידת דופק אמיתית. הצוות יידע להבחין בין המקרים ולהגיב, ואף להסביר בהתאם.

דוקטוס פתוח - Patent Ductus Arteriosus
מצב שבו כלי דם המחבר בין אבי העורקים והעורק הריאתי הראשי נשאר פתוח לאחר הלידה. כאשר הצינור לא נסגר לבד או בעזרת תרופות, יש מצבים בהם יש לסגור אותו בעזרת ניתוח.

דלקת נמקית של המעי - (NEC) Necrotizing Enterocolitis
מצב שבו מעי הפג מפתח דלקת קשה שבה יכול חלק מהמעי לעבור נמק עד צורך ביצוע ניתוח להסרת מעי חולה שאינו משתקם. מתן חלב אם מסייע במניעת מצב זה שנקרא (NEC) Necrotizing Enterocolitis.

זיהומים בפג
זיהומים מהווים סיבה יחסית שכיחה לתחלואה ואף לתמותה בפגים. השילוב של מערכת חיסון שטרם השלימה את התפתחותה וריבוי פעולות פולשניות תורמים לעלייה במספר הזיהומים. זיהום בפג יכול להיות מולד (הדבקה תוך רחמית), להתרחש במהלך הלידה או אחריה. מרבית הפגים מצליחים להתגבר על הזיהום בעזרת טיפול אנטיביוטי. 

רטינופתיה של פגות - Retinopathy of Prematurity (ROP)
צמיחת כלי הדם ברשתית של העובר מסתיימת לרוב סביב שבוע 40 להריון ולעיתים אף נמשכת כחודש ימים לאחר הלידה. לידה מוקדמת עלולה לפגוע בתהליך זה, לגרום להפסקת התפתחות כלי הדם ולצמיחת כלי דם לא תקינים ברשתית. פגים צעירים (שנולדו לפני שבוע 31 או שמשקלם מתחת 1.5 ק"ג) נמצאים בסיכון למחלה ולכן עוברים בדיקת קרקעית עין על ידי רופא עיניים החל מגיל חודש-חודש וחצי אז מתחילים להופיע תסמיני המחלה.

צהבת ופוטותרפיה
צהבת הילוד הינה תופעה חולפת ואין להתייחס אליה כאל מחלה.
צהבת הילוד הינה תופעה טבעית המתרחשת אצל רבים מהילודים, היא מופיעה לרוב ביום ה- 2-4 לחיים, ונמשכת כשבוע ימים בתינוקות בשלים וכשבועיים בפגים. תופעה זו נגרמת מחוסר בשלות של הכבד הממלא תפקיד חיוני בפינוי בילירובין (החומר הצהוב).
כתוצאה מכך, ישנו קושי בפינוי הבילירובין שנוצר בעקבות פירוק הכדוריות האדומות - והוא זה שאחראי להופעת הצהבת. כאשר רמת הבילירובין עולה, התינוק מקבל טיפול באור (פוטותרפיה) באורך גל מתאים, אשר מטרתו לסייע בפירוק הבילירובין דרך העור ופינוי התוצרים חדשים בצואה ובשתן. הטיפול בפוטותרפיה נעשה כאשר התינוק שוכב לבוש בטיטול בלבד באינקובטור סגור או פתוח.
רמת הבילירובין נקבעת על ידי בדיקות דם הנלקחות בהתאם להוראות הרופא. במהלך הטיפול, הצוות המטפל נדרש לכסות את עיני הילוד על מנת למנוע קרינת אור ישירה לעיניים. מאותה סיבה יכוסו גם איברי המין.
כתוצאה מהחשיפה לפוטותרפיה, תיתכן הופעת פריחה קלה על העור, אשר חולפת, ללא צורך בטיפול מיוחד, מלבד שמירה על היגיינה. יציאות רכות, יחסית, אף הן תופעה חולפת הנצפית לעיתים תוך כדי הטיפול. הטיפול באור יופסק לעיתים על מנת לאפשר האכלה נוחה של התינוק או כדי לאפשר לכם לשהות במחיצתו, לגעת ולחבק ללא הפרעת האור המטריד. לסיכום - זכרו כי צהבת זו אינה מחלה!

אנמיה
אנמיה היא מצב שבו כמות כדוריות הדם האדומות בדם יורדת. הגורמים העיקריים לאנמיה אצל פגים הינם קצב מוגבר של הרס תאי הדם, גדילתו המהירה של הפג וכן הצורך בלקיחת דגימות דם חוזרות לביצוע בדיקות חיוניות, מול קצב איטי של יצירת כדוריות הדם.
גורמים אלה מביאים לשכיחות גבוהה של אנמיה, בפרט בפגים קטנים. פגים הסובלים מאנמיה המשפיעה על מצבו הקליני של הפג נזקקים למתן עירוי דם.
מנות הדם אותן מקבלים פגים עוברות בדיקות ותהליכים קפדניים ומיוחדים (זיהוי גורמים חיידקיים, וירליים כולל CMV), סינון והקרנה. ייתכן והפגים הקטנים יקבלו דם מספר פעמים במשך האשפוז. בנוסף, מקבלים הפגים תכשיר ברזל וחומצה פולית שהם חומרי גלם חשובים ליצירת כדוריות דם באופן עצמאי.

מניעת זיהומים ושמירה על כללי היגיינה

פגים נוטים לפתח זיהומים בקלות, כיוון שמערכת החיסון שלהם טרם השלימה את התפתחותה. בנוסף, ריבוי הפעולות החודרניות המחויבות ממצבו של הפג, מעלה את הסיכוי להתפתחות זיהום.
בכל מקרה של חשד לזיהום נלקחות בדיקות (כמו ספירת דם, CRP ותרביות דם)ובחלק מהמקרים הפגים יטופלו באנטיביוטיקה.
על מנת להפחית את שכיחות הזיהומים עליכם להקפיד על רחיצת ידיים, חיטוי ולבישת חלוק בהתאם להנחיות הצוות המטפל.

• במידה והנכם מרגישים לא טוב, חולים במחלת חום או מחלה זיהומית כלשהי, אנא התייעצו עם הצוות המטפל לגבי הכניסה לפגייה, חבישת מסכה ושאיבת חלב.

• יש להסיר שעונים, צמידים וטבעות ולרחוץ היטב את הידיים עד המרפקים בעזרת מים וסבון. הנחיות מדויקות תקבלו מהצוות במחלקה.

• אנא הימנעו משימוש ואחיזה בטלפון הנייד בזמן שאתם מטפלים בתינוק. הטלפון הנייד הנו גורם מזהם משמעותי. אנא חטאו אותו במטליות חיטוי כשאתם נכנסים לפגיה. יש לשטוף היטב את הידיים לפני ואחרי כל מגע וטיפול עם התינוק.

• בזמן שהותכם ביחידה יש ללבוש חלוק. החלוק הוא אישי לכל עמדת תינוק ויש לשמור אותו מתחת לעריסת התינוק.

• בשל הצפיפות בפגייה נבקשכם לדאוג שליד מיטת התינוק לא ישהו יותר משני אנשים באותו זמן. ניתן להמתין בפינת ההמתנה להורים.

רחיצת ידיים קפדנית על ידי הצוות וההורים הוכיחה עצמה כדרך העיקרית למניעת זיהומים בפגיה. בכל כניסה ויציאה מהפגיה יש לרחוץ ידיים היטב, על מנת למנוע העברת זיהומים. אנא הקפידו על הכללים וההנחיות בנושא.​