ניתוח מעקפים הם אחד הכלים המרכזים בטיפול במחלת לב איסכמית שפוגעת בחלק גדול מהאוכלוסייה. מאז בוצעו לראשונה בשנות ה-60 של המאה הקודמת, הפכו ניתוחי מעקפים לאחד מהניתוחים הנפוצים והנחקרים ביותר בעולם.
מי זקוק לניתוח מעקפים?
אספקת הדם ללב נסמכת על שלושה עורקים. שילוב של גורמים התנהגותיים וגנטיים יכול לגרום להיצרויות בעורקים אלו ולהוביל לתופעות כמו תעוקת חזה והתקפי לב. מחלה בעורקי הלב, שנקראת מחלת לב איסכמית, נפוצה בעיקר בקרב גברים, בקרב חולי סכרת ובקרב מעשנים. טווח הטיפול במחלת לב איסכמית נע בין טיפול תרופתי, צינתור, וניתוח מעקפים, כתלות בחומרת המחלה ובמטופל עצמו. כאשר כל שלושת העורקים חולים, ובעיקר בחולים עם סכרת או ירידה בתפקוד הלב, שיטת הטיפול המועדפת היא ניתוח מעקפים
מהו ניתוח מעקפים?
ניתוח מעקפים מבוצע בהרדמה כללית. השלב הראשון לאחר ההרדמה הוא הכנת השתלים. השתלים הם כלי דם של החולה עצמו שישמשו, בשלב הבא של הניתוח, לביצוע המעקפים לעורקי הלב החולים. השתלים הזמינים הם עורקים מבית החזה (עורקי השד הפנימיים), עורק מהיד (העורק הרדיאלי) ווריד מהרגל (וריד הספנה). בשלב הבא, שניתן לביצוע עם או ללא שימוש במכונת לב ריאה, נתפרים השתלים לעורקי הלב החולים כך שהלב מקבל את אספקת הדם שהוא זקוק לה. בסיום הניתוח, שנמשך בדרך כלל כ-4-6 שעות, החולה מועבר ליחידה לטיפול נמרץ ניתוחי לב להתאוששות
מה היתרון של ניתוח מעקפים על פני צינתור?
לכאורה, צנתור היא פעולה קצרה יותר וקלה יותר למטופל עם התאוששות מהירה יותר. אז מדוע חלק מהחולים זקוקים לניתוח מעקפים? כפי שצוין קודם, כאשר יש מחלה בשלושת עורקי הלב, ובעיקר בחולים עם סכרת, הוכח במספר גדול של מחקרים (כמו מחקר ה-FREEDOM ומחקר ה-SYNTAX) שחולים שעוברים ניתוח מעקפים סובלים פחות מהתקפי לב חוזרים, מצנתורים חוזרים, ומפחות תמותה מחולים שעוברים צנתור. יתרון זה נובע, ככל הנראה מכך שבעוד צנתור מטפל כל פעם בהיצרות אחת מקומית, ניתוח מעקפים מהווה פיתרון כולל יותר לבעיות בכלי הדם של החולה
חומרי מידע והדרכה
לדף הדרכה למטופל - ניתוח מעקפים בעברית לחצו כאן >>
לדף הדרכה למטופל - ניתוח מעקפים בערבית לחצו כאן >>
לדף הדרכה למטופל - ניתוח מעקפים ברוסית לחצו כאן >>
