מאת: ד"ר תמיר רגב וד"ר נדב בלפר.
רקע
הרשתית, שהיא הציפוי הפנימי של העין, מכילה תאי עצב הקולטים את האור ומעבירים אותו למוח
במרכז הרשתית אזור הקרוי מקולה (מרכז הראייה), שתפקידו לקלוט ולעבד את מרבית המידע המגיע מהעין אל המוח
במצב הקשה ביותר של ניוון המקולה, ראייתו המרכזית של החולה נפגעת באופן קשה והתוצאה היא הגבלה בפעילויות יום-יומיות, כמו: קריאה, נהיגה וזיהוי פנים
עם זאת, אין פגיעה בראייה ההיקפית ובעזרת ציוד אופטי מיוחד ניתן לשפר את מידת העצמאות והתפקוד היום-יומי של המטופל גם במצב זה.
שלבי המחלה
נהוג לחלק את המחלה לשתי צורות עיקריות:
הצורה היבשה
הצורה הנפוצה יותר ב-85 - 90 אחוז מהמקרים (תלוי בגיל)
מדובר בשלב מוקדם של המחלה שבו מופיעים במקולה משקעים צהובים (הנקראים דרוזן)
בשלב ראשוני זה, לרוב אין פגיעה בראייה, אך לאורך השנים עם הצטברות המשקעים עשוי להופיע באופן הדרגתי טשטוש בראיה עם הופעה של כתמים במרכז הראיה, בעין אחת או בשתיהן
חשוב לציין שברוב המקרים אין מעבר לשלב הרטוב – ואין פגיעה משמעותית בראיה ובתפקוד היום-יומי.
הצורה הרטובה
השלב המתקדם של המחלה
שלב זה מתאפיין בצמיחה של כלי דם שאינם תקינים החודרים מהשכבה החיצונית לתוך השכבות הפנימיות ברשתית
דרך כלי דם אלה דולף נוזל, שומנים ודם המצטברים מתחת לרשתית וגורמים לעיוות במרכז שדה הראייה, לעקמומיות של קווים ישרים ולירידה כללית בראייה
השפעות המחלה על הראייה
- ירידה בחדות הראייה המתבטאת בטשטוש וערפול
- ראייה מעוותת של קווים, אובייקטים וטקסטים
- ירידה ברגישות לניגודיות (קונטרסט) ולכן צבעים נראים דהויים עם הסתגלות איטית מאד למעבר מחושך לאור ולהיפך
- הופעה של כתם עיוור במרכז שדה הראייה אשר הולך ומחמיר.
סיבות וגורמי סיכון (אתיולוגיה)
שכיחות המחלה עולה עם הגיל. גורמי הסיכון העיקריים:
- גורם הסיכון העיקרי למחלה הוא הגיל, והסיכון לחלות הוא פי 3 אחרי גיל 75 לעומת גילי 65 - 74
- עישון מגביר את הסיכון להתקדמות המחלה למצב הרטוב
- תורשה (סיפור משפחתי של ניוון מקולרי)
- מין - לנשים סיכון מוגבר
- תזונה - השמנת יתר נקשרת עם סיכון גבוהה לחלות
- גוון עור בהיר.
מתי לגשת לבדיקה של רופא עיניים?
גילוי מוקדם יכול להאט או למנוע את התקדמותם של נזקים בלתי הפיכים במקולה ובתפקוד הראייתי, והחל מגיל 50 מומלץ, בכל שנה, לבצע בדיקה מניעתית של שתי העיניים כולל בדיקת רשתית
כאשר מופיעים תסמינים, כמו: טשטוש ראיה, הפרעה בקריאה, בנהיגה ובזיהוי פנים, יש להגיע לבדיקת רופא עיניים
כאשר מופיע אבדן ראייה באופן חד ופתאומי, יש להגיע בדחיפות למיון עיניים.
אבחון
אבחון המחלה מבוסס על בדיקה של קרקעית העין ועל צילומים:
- OCT – צילום שכיח הנותן מיפוי והדמיה של שכבות הרשתית. הצילום מבוצע בישיבה, במרפאה, וללא כל קרינה.
- FA - בדיקה שבה מבוצע צילום של הרשתית עם הזרקת חומר ניגודי לווריד . בעזרתה ניתן לזהות כלי-דם בלתי תקינים ברשתית.
החומר המוזרק אינו על בסיס יוד - ICG- בדיקה שבה מבוצע צילום של הרשתית עם הזרקה של חומר ניגודי לווריד בעזרתה ניתן לזהות כלי-דם בלתי תקינים ובאופן מודגש בשכבת הדמית (כורואיד) שמתחת לרשתית. גם חומר זה אינו על בסיס יוד.
- ההרכב, המיקום והגודל של כלי-הדם החולים משפיע על ההחלטה ועל אופי הטיפול
אבחון עצמי:
- פחות מקובל היום, אך הוא פשוט לביצוע
- בעזרת לוח הנקרא אמסלר, שעליו מצוירת רשת של קווים אופקיים ואנכיים, ניתן להבחין בהפרעה כגון קווים שאינם נראים ישרים או כתמים
- במקרה של החמרה יש לפנות לבדיקת רופא עיניים.
דרכי טיפול
נמ"ג יבש
מטרת הטיפול המקובלת כיום, היא להקטין את הסיכוי למעבר לנמ"ג רטוב
תוצאות של מחקר בין-לאומי הראו שהסיכוי של חולים בנמ״ג יבש (בשלב מסוים) לפתח את המחלה הרטובה קטן יותר כאשר הם טופלו בשילוב הוויטמינים: C, E, בטא-קרוטן ו-אבץ. בחולים ללא ניוון רשתית או עם ניוון רשתית מוקדם, התוספים לא הביאו תועלת משמעותית
השימוש בתוספים ניתן בהתייעצות עם רופא העיניים ובתיאום עם הרופא המטפל.
נמ"ג רטוב
בשלב זה המטרה היא לשמור על חדות הראייה ולהקטין את הסיכוי לירידה נוספת בראייה
הטיפול העיקרי ניתן בבהזרקת תרופות נוגדות צמיחה של כלי דם חדשים (לא תקינים) מקבוצת ANTI-VEGF
בישראל קיימות כעת שלוש תרופות המאושרות לשימוש במסגרת סל הבריאות: AVASTIN, LUCENTIS, EYLEA) שתפקידן להפחית יצירה של כלי דם חולים ברשתית
התרופות מוזרקות לתוך חלל הזגוגית בעין החולה, בטווחים משתנים ומותאמים אישית
לעיתים רחוקות, כאשר ישנו איסור על שימוש בנוגדי צמיחה או בתת מקרים ספציפיים, יכול הטיפול לכלול סוג לייזר ספציפי שהיה מקובל בעבר והיום הוא כמעט ואינו בשימוש.
לאחר ההזרקה
השירות הניתן בסורוקה
אבחון הכולל:
בדיקת קרקעית העין
צילומים
מעקב מרפאת רשתית
טיפול:
קישורים למידע נוסף
מידע באתר כללית:
