המטופל שותף לטיפול בטוח

מאפיינים ייחודיים והמלצות לטיפול תרופתי בגיל הילדות

• ההשלכות של מתן תרופות בתינוקות ובילדים יכולות, להיות שונות מאלו שבמבוגרים ומתן תרופות מסויימות, במיוחד ליילודים, עלול לגרום לנזק ממשי ולעיתים בלתי הפיך
  

• גודל המנה נקבע לרוב לפי משקל הגוף או בשילוב של גיל ומשקל הגוף. עם זאת, בתרופות מסויימות הוא  נקבע לפי שטח הגוף או לפי הגיל בלבד., זאת בשל השינויים שחלים בגילים השונים בקצב הסילוק של התרופה מן הגוף: קצב הסילוק עשוי להיות מאד איטי ביילודים ובתינוקות צעירים, ובילדים בגיל בית ספר ובנערים הוא מהיר יותר בהשוואה למבוגרים
  

• מומלץ להקפיד על מתן התרופה במינון שאותו קבע הרופא. טווח המינון הבטוח והיעיל של תרופות מסויימות קטן מאד ויש חשיבות מרבית לדיוק בגודל המנה. לקביעת המינון האופטימלי, ניתן להסתייע, לעיתים, במדידה של  ריכוז התרופה בדם
  

• לתינוקות ולילדים צעירים נותנים תרופות דרך הפה בצורה נוזלית (סירופ או טיפות). מומלץ להימנע משימוש  בכפיות ביתיות שנפחן אינו אחיד, ולהשתמש רק בכלי המדידה  הסטנדרטיים (מזרק, כפית או מזלף) שמוצמדים לאריזות
  

• מתן תרופות באמצעות פתילות לתוך החלחולת הוא דרך נוחה במיוחד בתינוקות. עם זאת, בשל פתילות מכילות כמות  קבועה של התרופה  ולכן המינון שניתן בדרך זו אינו תמיד הרצוי ביותר. בנוסף, אם לתינוק יש יציאה זמן קצר אחרי החדרת הפתילה לחלחולת, חלק מן החומר הפעיל יוצא החוצה לפני שהוא נספג
  

• תרופות שניתנות לילדים הן בדרך כלל אותן תרופות שבשימוש במבוגרים לאותם סוגים של מחלות. יחד עם זאת, במקרים מיוחדים, נעשה שימוש בגיל הצעיר באותן תרופות של מבוגרים אבל לסוג אחר של מחלות, או בטיפולים שפותחו במיוחד לגיל הצעיר.

  דוגמאות:

• בטיפול במצבים נשימתיים בפגים וביילודים  ניתנים קפאין ותיאופילין למניעת הפסקות נשימה בפגים וסורפקטנט לטיפול בתסמונת מצוקה נשימתית

• פרופרנולול ניתן לטיפול בהמנגיומות בתינוקות (גידול שפיר של כלי דם על פני העור)
  

• במתן תרופות בזריקה בגיל הילדות, מומלץ מאד למנוע  את הכאב המלווה את הטיפול. לגרימת כאב לילד עלולות להיות  השלכות מזיקות לטווח קצר ולטווח ארוך. בנוסף לאמצעים התנהגותיים- קוגניטיביים למניעת הכאב, מומלץ להשתמש באלחוש מקומי, כמו משחת   EMLA שאותה  מורחים על המקום המיועד לפחות שעה לפני ההזרקה
  

• מתן טיפול תרופתי להורדת  חום  בתינוקות ובילדים נפוץ מאד. התרופות המקובלות, המכילות פרצטמול או איבופרופן, הן בטוחות אך שימוש לא מושכל בהן  עלול לגרום להרעלה, ולכן חשוב שלא לתת אותןתרופות אלה ללא צורך ובעת הצורך - לתת אותן במינון המתאים
  

• ההורה עלול לטעות  בהערכה שלילד יש עליית חום ולכן יש למדוד חום לפני מתן התרופה.
  בדרך כלל מומלץ לתת לילד תרופה כשהחום עולה ליותר מ-39 מעלות, בעיקר כדי לשפר את הרגשתו. המינון המתאים מודפס על גבי אריזת התרופה ומחושב לפי המשקל והגיל של הילד
  

• כאבי גרון, אזנים, ראש או כאבים לאחר פציעות,  הם סמפטומים נפוצים בקרב ילדים.
  לרוב, הטיפול התרופתי הקל והיעיל הוא מתן תרופות הנוגדות עליית חום, המכילות פרצטמול או איבופרופן
  

• השימוש  בתרופות נגד הצטננות בתינוקות ובילדים צעירים אינו מומלץ מפני שהן אינן יעילות ועלולות לגרום לתופעות לוואי רציניות. קיימת הנחייה מיוחדת  שלא להשתמש בתרופות המכילות קודאין נגד שיעול בגיל הילדות

חשוב לזכור: בגלל סקרנות הילדים ונטייתם לטעום דברים שונים, יש לשמור תרופות באריזה סגורה והרחק מהישג יד של ילדים!

קישורים למידע נוסף