כללית און-ליין
מערך עיניים

גלאוקומה

גלאוקומה היא שם של קבוצת מחלות שהמשותף לכולן הוא נזק בלתי הפיך לעצב הראייה אשר אחראי על העברת המידע החזותי מהעין אל המוח.

מאת: ד"ר ליזה טל מושינקי, ד"ר אסף קרץ.

ניתן לחלק באופן גס את מחלת הגלאוקומה לשני סוגים:

1. גלאוקומה בזווית פתוחה

מדובר במחלה כרונית בדרך כלל, אשר כמעט תמיד תהיה ללא כל סימנים מוקדמים ועל כן מכונה "הגנב השקט של הראיה". במחלה זו קיימת הפרעה בניקוז הפנימי של נוזל תוכן העין הגורמת לעליה בלחץ התוך-עיני. המחלה גורמת לפגיעה איטית והדרגתית בעצב הראייה וכתוצאה מכך צמצום בשדה הראייה.

מאחר שמדובר בתהליך איטי והדרגתי, לרוב, עד לשלב מאוחר של המחלה, המטופל אינו מרגיש שראייתו הולכת ומידרדרת, וכאשר הוא חש בכך הפגיעה בשדה הראיה כבר משמעותית.
סוג זה של גלאוקומה הוא הנפוץ ביותר בעולם המערבי וכך גם בישראל. כ-85% מחולי הגלאוקומה סובלים מסוג זה של המחלה.

גלאוקומה מולדת

תת- סוג נדיר של גלאוקומה בזווית פתוחה המופיע בילדים עם לידתם או בשנות החיים הראשונות. המחלה נדירה ביותר, אולם אזור הנגב של מדינת ישראל הוא האזור בו שכיחות המחלה היא מהגבוהות בעולם.

2. גלאוקומה בזווית סגורה:

מחלה חריפה המלווה בכאבי עיניים וראש חזקים וירידה בחדות הראיה. במחלה זו נחסם באופן חד ניקוז הנוזל הפנימי של תוכן העין, דבר אשר גורם לעלייה חדה ומשמעותית מאד בלחץ התוך- עיני.
גלאוקומה בזווית סגורה הינה מצב חירום ויש לפנות מיד למיון כאשר עולה החשד למחלה. גלאוקומה מסוג זה עלולה לגרום לעיוורון במידה ואינה מטופלת בהקדם.
סוג זה של גלאוקומה נפוץ בעיקר במזרח אסיה. בעולם המערבי שכיחותו הינה כ-15% מחולי הגלאוקומה.
חשוב לציין שהטיפול במחלת הגלאוקומה לסוגיה השונים אינו יכול לרפא נזק שכבר נגרם בשדות הראיה, אך יכול להקטין את הסיכון להתקדמות ולהגביר את הסיכוי למניעת נזק נוסף. לכן, ככל שנעשית אבחנה מוקדמת יותר, הטיפול מתחיל מוקדם יותר, ומקפידים על נטילתו באופן עקבי ונכון, כך עולה הסיכוי להקטנת התקדמות המחלה.
המטרה העיקרית של כל הטיפולים לגלאוקומה הינה להפחית  את הלחץ התוך-עיני. מחקרים הוכיחו כי הפחתת הלחץ התוך- עיני מסייעת למניעת המשך התקדמות הנזק.
חשוב לדעת כי קיימות וריאציות שונות של סוגי הגלאוקומה. למשל, יתכן לחץ תוך- עיני הגבוה מהנורמה ואשר לא יגרום להופעת גלאוקומה, ומאידך גיסא ישנם מקרים בהם הלחץ התוך- עיני "תקין", ובכל זאת מתפתחת מחלה. הדבר מחדד את חשיבותה של בדיקת העיניים על ידי רופא עיניים.

סיבות וגורמי סיכון

  • גיל
  • היסטוריה משפחתית של גלאוקומה
  • לחץ תוך עיני גבוה
  • חולי סכרת, יל"ד, סובלים ממיגרנה או הפרעה כלשהי בזרימת הדם לעצב הראייה/מחלות ווסקולריות
  • קוצר ראיה ורוחק ראיה
  • היסטוריה של חבלה בעין
  • שימוש לאורך זמן בתרופות המכילות סטרואידים.

 

אבחון 

  • את האבחון מבצע רופא מומחה לגלאוקומה
  • הבדיקה במרפאה משלבת בדיקת עיניים מקיפה הכוללת מדידת לחץ תוך עיני, בדיקת הזווית (גוניוסקופיה), בדיקת העדשה ובדיקת עצב הראיה וקרקעית העין
  • לעתים לצורך האבחון נדרשת בדיקת עקומת לחץ יומי ומבוצעות מדידות לחץ תוך עיני עוקבות במרווחים של כשעתיים ביניהן
  • לקראת הבדיקה חשוב להיערך לשהייה של כמה שעות במרפאה ויש להגיע מוקדם ככל האפשר
  • בדיקות עזר

    • שדות ראייה
    • צילום OCT של עצב הראיה, בדיקה המדמה את השכבה העצבית בקרקעית העין
    • בדיקת עובי קרנית – מיועדת בכדי להעריך באופן מדויק את הלחץ הנמדד.


הטיפול בגלאוקומה

המטרה העיקרית של הטיפול בגלאוקומה הינה הפחתת הלחץ התוך עיני.
הטיפול יחל בד"כ כטיפול תרופתי עם או ללא שילוב טיפולי לייזר, ולבסוף טיפול ניתוחי.

טיפול תרופתי

  • טיפות עיניים

    קיימים סוגים שונים של טיפות המשמשות להפחתת הלחץ התוך עיני בשתי דרכי פעולה עיקריות – הפחתה בייצור הנוזל התוך עיני ו/אוהגברה בניקוז הנוזל אל מחוץ לעין
  • טיפול סיסטמי

    כדורים במתן דרך הפה כגון  Uramox  ובמידת הצורך גם טיפול תוך ורידי ב Diamox  המפחיתים ייצור נוזל תוך עיני , ובמקרים חריגים טיפול תוך ורידי במניטול לספיגת נוזלים מהעין

טיפול בלייזר

קישור למידע על טיפולי לייזר לגלאוקומה

טיפול ניתוחי

מבוצע במקרים בהם אין תגובה מספקת לטיפול התרופתי או לטיפול בלייזר. בניתוח יוצרים נתיב עוקף, דרכו מנוקז הנוזל אל מחוץ לעין.

ניתוח טרבקולקטומיה  (Trabeculectomy)

זהו הניתוח העיקרי והיעיל ביותר לטיפול בגלאוקומה. בניתוח יוצרים פתח מבוקר לניקוז הנוזל התוך-עיני

ניתוח השתלת שסתום 

ניתוח זה שמור בדרך כלל למקרים בהם לא ניתן לבצע את ניתוח הטרבקולקטומיה, או כקו שני ניתוחי.  בגלאוקומה מולדת זהו ניתוח המועדף. בניתוח מושתל שסתום עם צינורית המנקזת את הנוזל התוך- עיני.

סיבוכים אפשריים

  • תופעות לוואי של טיפול בטיפות עיניים – חשוב להתייעץ עם רופא לפני הפסקת הטיפול:
    •  תחושת גוף זר או גרד
    •  עיניים אדומות או אודם סביב העיניים
    •  פה יבש
    •  ראייה מטושטשת.
    •  צמיחת ריסים.
  • שינויים בצבע העיניים, בעור סביב העיניים או במראה העפעפיים
  • במידה ומורגש שינוי בדופק או קושי בנשימה (במיוחד לסובלים מאסטמה או קוצר נשימה) - יש להפסיק הטיפול ולגשת לבדיקת רופא
  • תופעות לוואי של הטיפול הסיסטמי (DIAMOX):
    כאב ראש, צורך להטיל שתן בתדירות גבוהה יותר מהרגיל, שלשול, עייפות או עצבנות, בחילות או הקאות, אבדן תאבון, צמא או טעם, סחרחורת, אבדן של שליטה מלאה בידיים או ברגליים, רמת סוכר נמוכה בדם, פנים סמוקות, תחושת עקצוצים או חוסר תחושה באצבעות הרגליים, או ידיים ורגליים קרות
  • בניתוחי פילטרציה (סינון) כגון טרבקולקטומיה או שסתום:
    ישנם מקרים בהם הפתח שבוצע בעת הניתוח נסגר עם הזמן ולכן ייתכן ויידרש ניתוח נוסף
  • סיבוכים אפשריים, כמו בכל ניתוח: סיכון לזיהום בתוך העין, דימום, ירידה בחדות הראיה (טשטוש ראיה), כישלון הניתוח וצורך בניתוח או ניתוחים נוספים
  • סיכון לצניחת עפעף, לפגיעה בתנועות העין במקרה של השתלת שסתום, והחמרה בקטרקט.

מתי לגשת לרופא

  • בבדיקת עיניים שגרתית ניתן לאבחן גלאוקומה ולמנוע את סיבוכיה
  • במקרה וישנה היסטוריה משפחתית של גלאוקומה מומלץ להיות במעקב אחת לשנה מגיל 40
  • במקרה של תחושת ירידה בראיה או צמצום בשדה הראיה.

מתי לגשת למיון

עין אדומה מלווה בכאב חד ו/או טשטוש ראיה שהופיע באופן פתאומי מלווה בבחילות/הקאות, כאבי ראש או ירידה בראיה.

השירות הניתן בבית חולים

  • מרפאת עיניים בסורוקה נותנת שירות מקיף לאבחון, טיפול ומעקב אחר מטופלי גלאוקומה
  • צוות המרפאה מבצע אבחון ומעקב בעדרת בדיקת רופא במשולב עם בדיקות עזר כגון: שדה ראייה, צילום OCT , ועובי קרנית
  • במרפאה מבוצע טיפול בלייזר
  • במסגרת חדרי הניתוח מבוצעים ניתוחי גלאקומה לכל הגילאים.

 

קישורים למידע נוסף

מידע באתר כללית: