​​​​​​​המחלקה לרפואה דחופה מאגדת בתוכה 3 אגפים עיקריים שהם: אגף פנימי, אגף כירורגי ואגף אורתופדי. למלר"ד פונים מעל 115,000 מטופלים בשנה, כולל מקרי טראומה ונפגעי פעולות איבה.

רופאי המחלקה הנם בעלי תתי התמחויות מגוונים, אשר משרתים את המטופלים.

המחלקה פועלת למען טיפוח דור העתיד של הרפואה בישראל:

*המחלקה קולטת סטודנטים ,הן ישראלים, והן אמריקאים ללימוד רפואה דחופה.

*מתן  הרצאות במסגרת האוניברסיטה למומחים ולמתמחים ברפואת משפחה
וברפואה דחופה.

אמנת השירות של המחלקה

• הענקת טיפול מקצועי, איכותי ומתקדם לכלל המטופלים, ללא הבדל דת גזע ומין.
• שיפור השירות, תוך העלאת שביעות הרצון של המטופלים.
• הקפדה על כבוד האדם וזכותו ליחס הוגן, אנושי ושווה.
• טיפוח האיכות, המקצועיות והשאיפה למצויינות של הצוות, בכל תחומי הפעילות.
• שימוש וניהול מושכל של המשאבים העומדים לרשות המחלקה, תוך חתירה מתמדת להתיעלות.
• המחלקה מצויידת במכשור עדכני ומתקדם וכוללת אגפים כמקובל ברפואה הדחופה המודרנית (טריאז', מיון מהלכים, יחידת טראומה ועוד).
• צוות מחלקה יוזם, חדשני, אקדמי ומנוסה ברפואה דחופה אחיות מוסמכות שעברו הכשרה בקורסים על בסיסיים (טיפול נמרץ ו/או רפואה דחופה).
• עבודה בשיתוף פעולה עם מחלקות בית החולים והקהילה.

מלר"ד – הגדרה

מוגדר על פי חוק זכויות החולה תשנ"ו – מקום המיועד למתן טיפול רפואי דחוף המאויש על ידי רופא אחד לפחות, שהמנהל הכללי (מנכ"ל משרד הבריאות) הכיר בו לעניין חוק זה.

המלר"ד מהווה חלק מבית החולים ומטרתו לספק עזרה ראשונה באופן אמבולטורי (ללא אשפוז) לאלה הזקוקים לכך ובמקרה הצורך, להפנות למחלקות האשפוז.

המטופל המגיע למלר"ד הנו לקוח של בית החולים ושל כל אחד מעובדיו בכל הסקטורים ובכל הדרגים.

המטופל זכאי לקבל שירותי בריאות מיטביים בנסיבות הקיימות.

תפקיד המלר"ד

1. מטרת המלר"ד לבצע אבחנה ראשונית (Working Diagnosis) על מנת לתת את הטיפול הדרוש באופן מיידי תוך שימוש באמצעי אבחון מקובלים.
   
2. המלר"ד הוא חלק מבית החולים ומטרתו לספק עזרה ראשונה באופן אמבולטורי (ללא אשפוז) לאלה הזקוקים לכך ובמקרה הצורך, להפנות למחלקות האשפוז.
3. רישום וקליטת המטופלים שמגיעים לבית החולים במהירות וביעילות האפשרית.
4. מיון, אבחון וטיפול.
5. החלטה לגבי המשך הטיפול על פי האפשרויות הבאות:
1. אשפוז באחת ממחלקות בית החולים.
2. השגחה במלר"ד עד לשחרור המטופל.
3. הפניה למקצועות אחרים.
4. הפנייה להמשך בירור/טיפול במסגרת אמבולטורית.
5. שחרור להמשך מעקב אצל רופא משפחה.
6. העברה לבי"ח אחר / בית חולים על.

זכויות המטופל

על המטפלים להיות מודעים לזכויות המטופל ולכבדן. הכוונה לאותן זכויות שהינן למעשה, פועל יוצא של התייחסות הולמת, בהתאם לרוח חוק זכויות החולה.

לא ניתן לקיים מערכת יחסים תקינה בין מטפל למטופל ללא התייחסות וכיבוד זכויות אלה:

• הזכות לקבל טיפול רפואי.
• הזכות לסרב לקבלת טיפול רפואי.
• הזכות לקבל מידע.
• הזכות לסודיות.
• הזכות לטפול בכבוד.
• הזכות לפרטיות .

הסכמה מודעת לאשפוז/טיפול 

על פי תקנות בריאות העם 1984, יש להחתים את המטופל על הסכמתו לאשפוז.

כמו כן יש לקבל הסכמה מדעת לטיפול רפואי ע"פ חוק זכויות החולה.

        א.        הזכות לקבל טפול רפואי:כל פונה למיון זכאי לטיפול רפואי בהתאם לתנאים ולהסדרים הנהוגים במערכת הבריאות בישראל.
אין להתנות מתן טפול רפואי או לסרב לטפל בחולה הנמצא במצב חירום.

        ב.        הזכות לסרב לקבל טיפול רפואי.

• המטופל רשאי לסרב לקבל טפול רפואי בכל עת. מתן טפול רפואי למטופל המסרב לקבלו נחשב ע"פ החוק לתקיפה.
• מטופל רשאי לסרב לקבל חלק מהטיפול, אולם המטפלים אינם רשאים למנוע ממנו את יתרת הטפול, לה הוא נתן את הסכמתו.
• אי אפשר להתנות קבלת טפול רפואי אחד בקבלתו של טפול רפואי אחר.
• ישנם מקרים בהם החוק מאפשר מתן טיפול רפואי אף בניגוד לרצון המטופל, באישורה של ועדת אתיקה (סעיף 15 (2) לחוק זכויות החולה). במצב של סכנת חיים כשהמטופל אינו מסוגל לתת את הסכמתו, אין צורך בועדת אתיקה (כאמור יש לפעול בהתאם לחוק זכויות החולה).
• בכל מקרה יש לתת למטופלים הסברים אודות משמעות הטיפול ו/או חיוניותו והסיכונים שבאי קבלתו, ולתעד זאת בתיעוד הרפואי​.

        ג.        הזכות לקבלת מידע     

• למטופל זכות המוקנית בחוק לקבל מידע רפואי הנוגע לו.
• המטופל רשאי לסרב לקבל מידע רפואי ואין לכפות עליו קבלת מידע אם אין הוא חפץ בו.
• למטופל זכות לקבלת יעוץ רפואי נוסף.

        ד.        הזכות לסודיות.
כל מידע הנמסר לרופא, או לצוות המטפל, הנוגע לבעיות הרפואיות של המטופל חייב להישמר בסודיות מוחלטת.

• חובת השמירה על הסודיות הרפואית חלה גם לגבי כל הטיפולים הרפואיים שקיבל המטופל.
• חובת שמירת הסודיות הרפואית חלה על כל מי שבא במגע ישיר או עקיף עם החולה בתוקף תפקידו.
• ישנם חריגים לחובת שמירת הסודיות כמו במקרים בהם קיימת חובת העברת מידע רפואי לרשויות שונות (לא רק לרשויות הבריאות) על מחלות ומצבים גם ללא הסכמתו של המטופל (הפנייה להוראות חוק, חוזר מנכ"ל).
• מטופל המבקש לקבל מידע על מחלתו ו/או על מהלך הטיפול בו,  אינו חייב בויתור על הסודיות הרפואית. לעומת זאת הוא כן חייב בויתור עליה כאשר הוא, או פונה אחר מטעמו, מבקש מהמוסד הרפואי להעביר מידע הנוגע למצב בריאותו לגורם חיצוני.

זכות לטיפול בכבוד:

ה.     על הצוות המטפל בחולים להיות רגיש לכבודם, עליו להתייחס לכל חולה בשמו ובתוארו.
למטופל הזכות לדעת את שמו ואת תפקידו של כל מי שמטפל בו.
על הצוות המטפל להתייחס למערכת התרבותית אליה משתייך המטופל. יש לכבד את צרכיו הייחודיים.

1. ו. הזכות לפרטיות:
   
   

• זכותו של כל מטופל לטיפול רפואי שייעשה בפרטיות. המטופל זכאי לסרב לנוכחות של זרים, שאינם חיוניים, בעת הבדיקה או הטיפול הרפואי.
• המטופל זכאי לדרוש כי יכסו את גופו במהלך כל בדיקה או טיפול שהוא מקבל.
• המטופל זכאי להיות מוצנע ע"י פרגוד בכל תקופת הטיפול הרפואי.
• המטופל זכאי לבקש נוכחות מלווה בשעת הבדיקה הרפואית, בזמן בדיקת קטין/ה רצוי שהורה יהיה נוכח.​

סגנית מנהל המלר"ד- ד"ר אלוירה ​חן

מנהלת הסיעוד- עפרה מקסימוב לבני

סגנית מנהלת הסיעוד- ליטל גמליאל

מנהלנית תפעול- רעות קרפן

מזכירת המחלקה-  רויטל צוקלו