עיניים

מרפאת הרשתית היא הגדולה ביותר מבין המרפאות בתחומים השונים של רפואת העיניים. במסגרתה, ניתן מענה מקיף לטופלים עם מחלות רשתית שונות, כאשר הנפוצות שבהן הינן: ניוון מקולרי גילי, רטינופתיה סכרתית, ממברנה אפירטינלית, והפרדות רשתית.

מחלות הרשתית הן רבות ומגוונות, ובמקרים רבים הסובלים מהן זקוקים למעקב וטיפול מתמשכים. לצד בדיקות ע"י רופאים מומחים, מבוצעים צילומי דימות מגוונים לצורך כל, ובעיקר צילומי OCT ו-OCTA, ואנגיוגרפיית פלורסצאין.

במרפאת רשתית מבוצעים גם טיפולי לייזר לטיפול במצבים שונים, כאשר העיקריים שבהם הינם טיפול לקרעים ברשתית וטיפול ברטינופתיה סכרתית. טיפולי לייזר מתבצעים במרפאה עצמה, ללא צורך באשפוז או חדר ניתוח. כמו כן, במסגרת זו מבוצעות הזרקות תוך-עיניות, שהן טיפול נפוץ ויעיל לטיפול במגוון של מחלות רשתית. ההזרקות מבוצעות בשני חדרי-הזרקות ייעודיים, תוך הקפדה על כל נהלי הבטיחות הקשורים לפעולה זו.

מטופלים רבים מגיעים למרפאת הרשתית לשם החלטה על ניתוח, ולמעקב לאחר ניתוח. ניתוחי הרשתית הם מורכבים ומגוונים, ולעיתים מבוצעים באופן דחוף – למשל, לתיקון הפרדות רשתית, בעיה שמופיעה באופן פתאומי וללא אבחון וטיפול מוקדמים עלולה לגרום לאובדן ראייה בלתי הפיך.

מבנה הרשתית

הרשתית (Retina) הינה רקמה עצבית עדינה הממוקמת בחלק הפנימי של העין, תפקידה לקלוט את גלי האור ולהמירם לאותות עצביים הנשלחים למרכז הראייה במוח. הרשתית מהווה חלק חשוב ובלתי נפרד מהעין, איבר הראייה, וממערכת העצבים המרכזית בגוף.

הרשתית נמצאת בחלק העמוק ביותר של העין ושטחה מכסה כ- 72% משטח הפנים של גלגל העין. הרשתית מורכבת מ- 10 שכבות ויש בה סוגי תאים רבים. כדי ליהנות מראייה תקינה על הרשתית להיות בריאה ותקינה, ועליה להיות צמודה לדופן העין. יש מגוון בעיות שכיחות ברשתית המחייבות אבחון מקצועי וטיפול נכון ובזמן, אחרת עלולים לסבול מבעיות ראייה בדרגות שונות ומפגיעה באיכות החיים.

קצת על מחלות רשתית נפוצות 

ישנן מספר בעיות רפואיות שכיחות ברשתית, חלקן נובעות כתוצאה מעליה בגיל וגנטיקה, חלקן בשל חבלה או טראומה לעין, וחלקן מסיבות שאינן ידועות.

ניוון מקולרי גילי

מחלת הרשתית השכיחה ביותר באנשים מעל גיל 60 הינה ניוון מקולרי גילי (נמ"ג) – שנקרא בשפה מקצועית AMD  (Age Related Macular degeneration). נהוג לחלק את הניוון המקולרי לשני סוגים- ניוון מקולרי יבש וניוון מקולרי רטוב. ראוי לציין כי בניוון מקולרי יבש הקשור לגיל (AMD) מתחילים להופיע משקעים המכונים דרוזן בגוון לבן או צהוב באזור המקולה, וכתוצאה מכך נגרמת פגיעה הדרגתית ברשתית. בניוון מקולרי רטוב גדלים כלי דם חדשים החודרים לרשתית וגורמים לדימום ודליפת נוזלים מתחת לרשתית, כתוצאה מכך מופיעה צלקת במרכז הרשתית, ועלולים לאבד את הראייה תוך זמן קצר. הטיפול השכיח הינו באמצעות הזרקה תוך –עינית של תרופות אחת לחודש עד חודשיים לעין החולה, בד"כ למשך תקופה ממושכת יחסית. 

היפרדות רשתית

היפרדות רשתית מאופיינת כמצב בו הרשתית נפרדת מדופן העין וכתוצאה מכך סובלים מירידה בראייה. ישנם שלושה סוגי היפרדות רשתית. הראשון נקרא היפרדות רגמטוגנית, הנגרמת ע"י חור או קרע ברשתית. בקרע שעדיין לא גרם להיפרדות הרשתית ניתן לטפל באמצעות לייזר. בחלק מהמקרים, כתוצאה מהחור או הקרע חודרים נוזלים מחלל הזגוגית וגורמים להיפרדות הרשתית מהשכבות החיצוניות. מצב זה נחשב דחוף ומחייב התערבות ניתוחית. השני נקרא היפרדות משיכתית, הנגרמת כתוצאה מהיווצרות רקמה צלקתית המושכת את הרשתית ממקומה. גם מקרים אלה בדרך כלל מחייבית התערבות ניתוחית. השלישי נקרא היפרדות אקסודטיבית, הנגרמת כתוצאה מהצטברות נוזלים מתחת לרשתית הגורמים להיפרדות מדופן העין. חשוב לאבחן ולטפל במהירות ובמיומנות בבעיה כדי להחזיר את הרשתית למקומה ולמנוע נזקים ההולכים ומחמירים עם הזמן.

רטינופתיה סוכרתית

אחד מסיבוכיה הנפוצים של מחלת הסוכרת. רוב חולי הסוכרת מפתחים רטינופתיה (פגיעה ברשתית) סוכרתית לאחר חמש עד עשר שנות מחלה. רטינופתיה סוכרתית עלולה לגרום לירידה בראיה או לאיבוד הראייה עקב פגיעה בכלי הדם ברשתית הבא לידי ביטוי בצמיחת כלי דם פתולוגיים ברשתית גורמים לטשטוש הראייה, ובדליפת נוזלים למרכז הרשתית – מצב הנקרא בצקת מקולרית סכרתית. בהתאם לאבחון ע"י המומחה ניתן לטפל בטיפולי לייזר שונים, או בהזרקות של תרופות שונות ממשפחת הסטרואידים או ממשפחת נוגדי ה-VEGF (כגון : אווסטין, לוסנטיס ואייליאה), או בניתוחים שונים במידה ויש דמם בעין או היפרדות רשתית למשל. מטופלים עם סכרת זקוקים למעקב לפחות אחת לשנה, ואף יותר מכך במצב של מחלה מתקדמת ופעילה.

ממברנה אפירטינלית

ממצא מאד נפוץ, בו קרום מתפתח על פני המקולה (מרכז הראייה ברשתית), בדרך כלל אחרי היפרדות הזגוגית מהרשתית. הבעיה עלולה לגרום לירידה בחדות הראייה ולעיוות בראייה, ושכיחותה עולה עם הגיל. ניתן לאבחן את הבעיה באמצעות בדיקת OCT, לאחר הרחבת האישונים. ברוב המקרים אין צורך לטפל במחלה, אך במקרים מסוימים יש לטפל באמצעות ניתוח רשתית (ויטרקטומיה).

חור מקולרי

חור מקולרי מתפתח במרכז הרשתית וגורם לפגיעה באיכות הראייה, לטשטוש ולעיוותים. הבעיה שכיחה יותר בקרב נשים, לרוב מופיעה בגילאי 50+, ניתן לאבחן את הבעיה בבדיקה במרפאה ובצילום OCT. במקרים נדירים החור המקולרי נסגר בעצמו, אך ברוב המכריע של המקרים חור מקולרי מחייב טיפול בניתוח רשתית. לעתים מאבחן הרופא חור מקולרי למלרי, שהוא חור חלקי ברקמת מרכז הראייה, ואז רק במידת הצורך הרופא ימליץ על ניתוח רשתית, בעיקר אם החור מתרחב או גדל או הופך למלא. אחד הסיבוכים של הניתוח הוא התפתחות קטרקט שאותו יש להסיר בניתוח מספר חודשים אחרי ניתוח הרשתית.

Central Serous Chorio-Retinopathy – CSCR

המחלה מתבטאת בד"כ ב"שלפוחית" של נוזל תחת הרשתית, הנובעת מליקוי בתפקוד שכבת הדמית בעין (השכבה שסביב וחיצונית לרשתית בעין) דבר הגורם לטשטוש וירידת ראייה הדרגתית. מופיע בעיקר אצל גברים בגילאי 30-60. ניתן לאבחן בבדיקה מרפאתית ובבדיקות FA וצילום OCT. בהתאם לאבחון הבעיה ודרגתה יקבע הטיפול המתאים.

בצקת מקולרית (בצקת במרכז הראיה)

בבעיה זו, נוזלים מצטברים ברשתית וגורמים לעיבוי האזור ולהיווצרות בצקת במקולה (מרכז הראיה). הבצקת גורמת לפגיעה באיכות הראייה, ולטשטוש ניתן לאבחן את הבעיה בבדיקה אצל רופא עיניים ובצילומי הדמיה כגון FA או OCT. הגורם הנפוץ ביותר לבעיה זו הינו מחלת הסוכרת, אך היא עשויה להתפתח גם לאחר חסימת כלי דם וסתימת כלי דם ברשתית, או כתוצאה מדלקות תוך-עיניות שונות (אובאיטיס), או לאחר ניתוחי עיניים שונים (כולל ניתוחי קטרקט). בחלק מהמקרים ניתן לטפל בטיפות בלבד, אולם מרבית הסיבות לבצקת מקולרית מטופלות ע"י הזרקות תוך עיניות.

חסימת עורק או וריד ברשתית

חסימת וריד ראשי או חסימת עורק הרשתית המרכזי הן בעיות שכיחות הגורמות לירידה פתאומית בראייה. החסימה גורמת לדימומים ולהיווצרות בצקת ברשתית, במקרים מסוימים החסימה גורמת להיווצרות כלי דם חדשים שאינם תקינים ולבעיות כמו גלאוקומה ועליית לחץ תוך עיני. מצבים אלה קורים הרבה פעמים ליתר לחץ דם, או לגורמי סיכון קרדיו-וסקולריים אחרים.

עצמים צפים בעין (FLOATERS)

גופיפים צפים בעין העלולים לגרום לפגיעה באיכות הראייה. בעיה זו הינה שכיחה יחסית ונגרמת כתוצאה מתהליך הזדקנות טבעי של הזגוגית (הג'ל הממלא את חלל מרכז העין) בעין. במקרים מסויימים, העכירות גדולה מהרגיל, ויכולה גם להיגרם מבעיות שונות, כמו דימום לתוך העין בעבר, דלקות תוך-עיניות, טראומה או חבלה בעין, קרעים ברשתית, ועוד. בדרך כלל אין צורך בכל טיפול.

גורמי סיכון להתפתחות בעיות ברשתית

גורמי הסיכון השכיחים להיווצרות בעיות רפואיות ברשתית הינם:

• גנטיקה
• גיל
• סוכרת
• יתר לחץ דם
• עישון
• מחלות כלי דם
• גלאוקומה
• מחלות הגורמות לקרישתיות יתר
• ניתוח קודם בעין, לרבות קטרקט או ניתוח רשתית
• חור או קרע ברשתית
• פציעות עיניים חודרות
• לאטיס, מצב גנטי משפחתי שכיח מאד המעלה את הסיכון לקרעים ברשתית