למצוא את התקווה – התמודדות עם סכיזופרניה
מטופלים.ות הסובלים.ות ממחלות פסיכוטיות מורכבות, ובהן גם סכיזופרניה, מתמודדים.ות עם תסמינים נפשיים המפריעים להם.ן לתפקד ולהגשים את מטרותיהם.ן. ובהתאם תפקיד המערכות התומכות בהם.ן הוא להעניק תמיכה מקצועית במסע לעבר ההחלמה של כל מטופלת ומטופל.
התסמינים הנפשיים יכולים להיות מגוונים אך כוללים בהגדרה רכיב של יכולת מופחתת לסנן מחשבות וגירויים חושיים, מה שיכול להקשות על התקשורת עם הסובבים ועל היכולת הקוגניטיבית והתפקודית. לעיתים אבחנה של סכיזופרניה יכולה להוות משבר בחיי המטופל.ת ומשפחתו.ה, אך הרבה פעמים משבר הינו גם הזדמנות.
טיפול
תסמינים פסיכוטיים, דיכאוניים, שליליים או כפייתיים יכולים להיות מחסום בפני קבלת טיפול. חשוב להבין אילו גורמים הם המפריעים ביותר למטופלים.ות להגשים את מטרותיהם.ן ולחזור לקהילה, ובהם לרכז את המאמץ הטיפולי והשיקומי. חשוב לציין שמדובר בתהליך, כלומר המטופל.ת יכול.ה להיות במסלול החלמה ולמצוא משמעות וערך בחיים גם שהוא עדיין פסיכוטי.
גישת ההחלמה בבריאות הנפש מצביעה על יעדי הטיפול המשותפים לכלל המטופלים, ובהם לחיות חיים בעלי משמעות ותקווה וחתירה להגשמת המטרות האישיות. אלו הם יעדים גלובליים ואוניברסליים ולאו דווקא מאפיינים אנשים עם תחלואה נפשית, אם כי הם מורכבים יותר לאנשים עם תחלואה נפשית. בגישה פתוחה, ההחלטות על מטרות הטיפול נקבעות בעיקר בידי המטופל ומושפעות מהעדפותיו האישיות, רצונותיו ושאיפותיו.
התמיכה של שירותי בריאות הנפש למטופלים.ות היא רב ממדית וכוללת אספקטים ביו-פסיכו-סוציאליים ושיקומיים. בתוך קשת הטיפולים השלמה ישנו גם הטיפול התרופתי. המטרה המרכזית של הטיפול התרופתי היא הפחתת תסמינים על מנת לאפשר תהליך של החלמה שיאפשר בתורו חזרה למסלול חיים פעיל בקהילה. בהתאם לכך חשוב לזכור כי הטיפול התרופתי הוא רק רכיב אחד מכלל רכיבי הטיפול. כך גם נמדדת ההצלחה- האם הטיפול התרופתי סייע להפחית את התסמינים הרלוונטיים ברמה משמעותית שתאפשר למטופלים.ות לצעוד במסלול של החלמה ולחיות לצד התסמינים, תוך צמצום השפעתם על חיי היומיום. הטיפול התרופתי מיועד לטייב ככל האפשר את הפחתת התסמינים ולאפשר למטופל לתפקד חזרה תוך כדי חיים בקהילה.
חשיבות מעורבות המשפחה
פרט לצוות המטפל ולמטופלים.ות עצמם.ן, ישנם גורמים נוספים שמעורבות חיובית שלהם עשויה להגדיל את סיכויי ההצלחה של הטיפול. אלה כוללים בני משפחה, אשר מעורבים לא אחת בנשיאה בעול ומהווים בני ברית של הצוות המטפל. לצדה יכולות להתקיים מערכות תמיכה נוספות: קהילתית, דתית או תרבותית. לכולן עשוי להית משקל בתמיכה במטופל להישאר ולהתמיד בתהליך הטיפולי. כאשר רשתות התמיכה בקהילה נפגעות או מלכתחילה לא קיימות או אינו מיטיבות, יש פוטנציאל להידרדרות ולהפרעה במהלך החיים, שיכולה להתבטא מהגעה לאשפוז ועד משברים חמורים יותר. המשפחה היא רשת תמיכה מיידית וחשובה ביותר, אך לעיתים קרובות גם היא זקוקה לעזרת מהצוות המטפל.
ישנה שונות גדולה בין ציפיותיהם של מטופלים.ות. בקצה אחד של הסקאלה ישנם מטופלים.ות שאינם.ן מעוניינים.ות לקבל עזרה והדבר מקשה על הצוות המעוניין לסייע להם.ן. ישנם.ן מטופלים.ות שמוכנים.ות לקבל עזרה חלקית ולבנות אמון הדרגתי בצוות המטפל. בקצה השני של הסקאלה, ישנם.ן א.נשים שנרתמים.ות לתהליך הטיפולי והציפייה שלהם.ן היא לקבל מהצוות המטפל עזרה ומענה מקצועי. הם.ן שואפים.ות להיות חלק ממעגל קבלת ההחלטות, ומעוניינים.ות בגישה שרואה אותם.ן בגובה העיניים, כבני.ות אדם מלאים.ות ולא כמחלות או תסמינים. שואפים.ות להעצים ולהגדיל את האחריות האישית על חייהם.ן. המטופל.ת מצפה מהמערכת הטיפולית להבין את נקודת מבטו.ה, ולהבין שהיא שונה מנקודת המבט של המטפלים.ות, השוני מתבטא בין היתר בשפה ובתפיסת המציאות.
לסיכום, תחלואה נפשית עם תסמינים פסיכוטיים הינה אתגר לא פשוט עבור המטופל.ת וסביבתו.ה, שלעיתים כרוך בייאוש ואובדן מטרה. יחד עם זאת, צריך לזכור כי יש להגדיר בצורה ריאלית את מטרות הטיפול והן ייחודיות לכל מטופל.ת. גישה אופטימית ומלאת תקווה, מצד כל הצדדים המעורבים במסלול ההחלמה חשובה לבניית התכנית הטיפולית הרב-מימדית, ליצירתיות ולשימור המגמה החיובית גם בעת משברים.
כתב: ד"ר אמיר קריבוי מנהל מחלקה ב'
