טופרניל (Tofranil) או פרימוניל Primonil)) הם השמות המסחריים של התרופה אימיפרמין Imipramine)).
פעילות רפואית:
טופרניל היא תרופה נוגדת דכאון וחרדה המשתייכת למשפחת הטריציקליים – תרופות וותיקות מאוד, שמנגנון פעולתן מבוסס על העלאת רמות הנוירוטרנסימטורים סרוטונין ונוראדרנלין. לתרופות אלה שיעור גבוה יותר של תופעות לוואי ובטיחות נמוכה יותר בהשוואה לתרופות חדשות יותר ממשפחות ה-SSRI וה-SNRI, ולכן לרוב ישמשו כקו שני ושלישי או כתוספת במינון נמוך לטיפול בהפרעות שונות.
טופרניל נחשבת יעילה לטיפול בדכאון, וכן באי־שליטה במתן שתן ובכאבים כרוניים.
מינון ואופן שימוש:
מינון התרופה מותאם לכל מטופל.ת באופן אישי.
התרופה משווקת בכדורים של 25 מ"ג.
טווח המינון המקובל הוא 50-150 מ"ג ליום, ויכול להגיע במקרים מסויימים עד 200-250 מ"ג.
התחלת הטיפול נעשית בהדרגה, באחת עד שלוש מנות ביום. בהמשך, מכיוון שהתרופה נחשבת למרדימה, ניתן ליטול את כל הכדורים יחד בערב או לפני השינה.
אסור לשתות מיץ אשכוליות בסמיכות לנטילת טופרניל. ניתן ליטול טופרניל עם מזון או בין הארוחות.
השפעה מיטיבה על קשיי שינה והפחתת חרדה צפויות להופיע בסמיכות להתחלת נטילת התרופה. ההשפעה על הפחתת דיכאון לעומת זאת היא לרוב אינה מיידית וצפויה לקחת בין 2-4 שבועות.
לאחר חלוף תסמיני הדיכאון חשוב מאוד להמשיך בטיפול כיוון שהפסקה עלולה לגרום להופעתם המחודשת. ההפסקה תבוצע רק לפי המלצת רופא.ה ובהדרגה.
למטופלים באופן קבוע במינון גבוה של טופרניל אסור להפסיק את הטיפול בבת אחת, אלא בהדרגה ולאורך זמן ממושך. הפסקה מהירה מדי עלולה לגרום להופעתם של תסמיני גמילה כמו בחילות, הקאות, אנורקסיה, כאבי ראש, צמרמורות ונדודי שינה. במידה והוחלט על הפסקת הטיפול יש להוועץ ברופא.ה המטפל.ת בנוגע לירידת מינון הדרגתית. גם כאשר המינון מופחת בהדרגתיות ייתכנו תופעות גמילה בשבועיים הראשונים להפחתת/הפסקת הטיפול.
- יש להיוועץ ברופא.ה בכל שאלה הנוגעת לשינוי מינון או במידה והינך מטופל.ת בתרופות אחרות.
תופעות לוואי:
תופעות הלוואי הנמנות כאן מופיעות רק אצל מיעוט מן המטופלים, ולרוב חולפות עם המשך הטיפול או מפסיקות בעת הפסקת התרופה. בכל מקרה בו מופיעה תופעת לוואי מומלץ להתייעץ עם הרופא.ה המטפל.ת.
להלן תופעות הלוואי הנפוצות:
ישנוניות יתר עלולה להופיע ולכן מומלץ ליטול את רוב המינון היומי, בהתייעצות עם הרופא.ה המטפל.ת, בשעות הערב לפני השינה. הישנוניות לרוב חולפת מעצמה בהמשך הטיפול.
טשטוש ראיה.
יובש בפה, טעם רע בפה, עצירות, שלשולים, צרבת, בחילות ולעיתים רחוקות הקאות. להקלת היובש בפה ניתן להסתייע בהרטבת הפה או במציצת סוכריות ללא סוכר.
תאבון מוגבר, חשק מוגבר לפחממות, עליה במשקל – מומלצת תשומת לב להרגלי אכילה והשתתפות בפעילות גופנית סדירה.
עייפות, חולשה, כאבי ראש , אי שקט וסחרחורת – בייחוד בקימה משכיבה לישיבה. במקרים אלו מומלץ לקום מהמיטה לאט ובהדרגה.
פגיעה בתפקוד המיני: קושי בהגעה לזקפה, ירידה בחשק המיני.
אצירת שתן.
הזעות.
טופרניל עלולה לגרום לשינוי בצבע השתן לכחול־ירוק.
טופרניל עשויה לגרום לרגישות לאור השמש - בעת שמטופלים בתרופה יש להימנע מחשיפה לשמש, בכל יציאה מהבית מומלץ ללבוש בגדים ארוכים, לחבוש כובע ולהרכיב משקפי שמש. על חלקי עור חשופים יש למרוח תכשיר נגד קרינה בעל מקדם הגנה גבוה.
הפרעות בקצב הלב – יש לשקול בזהירות את השימוש בתרופה במטופלים עם מחלת לב, ואין להשתמש בתרופה במידה וידוע על הפרעות קצב, אי ספיקת לב לא מאוזנת, או בסמיכות להחלמה מאירוע לבבי.
ירידה ברמות הנתרן בדם: היפונתרמיה היא תופעת לוואי נדירה והפיכה של התרופה. יש להיזהר בעיקר בקרב קשישים, חולים עם פגיעה בכבד וחולים הנוטלים תרופות המגבירות תופעה זו. במרבית המקרים ההיפונתרמיה תופיע בשבועות הראשונים לטיפול, ורמות הנתרן יחזרו לתקינות כשבועיים אחרי הפסקת הטיפול. במקרים של היפונתרמיה בעקבות טיפול תרופתי יש לשקול את המשך הטיפול אל מול מידת החומרה של תופעת הלוואי.
אזהרות:
יש ליידע את הרופא.ה לגבי כל בעיה גופנית ידועה לפני התחלת הטיפול, ובייחוד לגבי אפילפסיה, גלאוקומה, סוכרת, הגדלה של בלוטת הערמונית, מחלת דרכי הנשימה, תריסיות-יתר, פרקינסון, מחלת לב, כבד או כליות.
יש ליידע את הרופא.ה בנוגע לכל טיפול תרופתי נוסף בשל החשש לאינטרקציות בין-תרופתיות ובפרט בנוגע לתרופות לטיפול בכאב.
יש להפסיק את הטיפול בתרופה מספר ימים טרם ניתוח.
השימוש בתרופה עלול לפגום בערנות ועל כן מחייב זהירות בנהיגה ברכב ובהפעלת מכונות.
התרופה אסורה לשימוש בעת הריון והנקה.
אין ליטול את התרופה במקביל לנטילת תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת מעכבי MAO מחשש לתסמונת סרוטונין.
השימוש באלכוהול אסור בעת נטילת התרופה.
מאניה: יש להיזהר בטיפול כאשר ישנו עבר של מניה או היפומניה, ולהפסיק את הטיפול במידה ומתחיל מצב מאני.
מתמודדים עם דיכאון עלולים לחוות מחשבות אבדניות או רצון לפגוע בעצמם. מחשבות אלו עלולות להתגבר בתחילת הטיפול בתרופות נוגדות דיכאון או בשינויי מינון (הפחתת או העלאת מינון). הנטיות למחשבות אבדניות גדולה יותר בחולים אשר חוו בעבר מחשבות מסוג זה, בצעירים ומתבגרים מתחת לגיל 25 שנים. יש לעקוב אחר שינוי מצב הרוח ודפוסי התנהגות.
באם מופיעים שינויים התנהגותיים או מחשבות אבדניות יש לפנות מיידית לרופא.ה המטפל.ת.
