פאבוקסיל (Favoxil) הוא השם המסחרי של התרופ​​ה פלובוקסמין Fluvoxamine)).

פעילות רפואית:

פאבוקסיל היא תרופה נוגדת דכאון וחרדה המשתייכת למשפחת ה-SSRI's – תרופות שמנגנון פעולתן מבוסס על עיכוב קליטה חוזרת של הנוירוטרנסימיטור סרוטונין בתאי העצב במח, והעלאת ריכוזו והשפעתו. משפחת תרופות זו מאופיינת בבטיחות גבוהה יחסית ושיעור נמוך של תופעות לוואי.

פאבוקסיל נחשבת יעילה במיוחד לטיפול בהפרעה טורדנית-כפייתית (OCD).

פאבוקסיל נחשבת כבעלת סיכון נמוך יותר לפגיעה בתפקוד המיני בהשוואה לתרופות אחרות ממשפחת ה-SSRI

התרופה משמשת כטיפול במצבים הבאים:

הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD)

דכאון

הפרעה פוסט-טראומטית

הפרעת פאניקה (התקפי חרדה)

הפרעת חרדה מוכללת (GAD)


מינון ואופן שימוש:

מינון התרופה מותאם לכל מטופל.ת באופן אישי.

התרופה משווקת בכדורים של 50 ו-100 מ"ג.

טווח המינון המקובל הוא 300-100 מ"ג.

התרופה נחשבת מרדימה ולכן ניתנת לרוב בערב. במידה והמינון עולה על 100 מ"ג יש לחלקה ל-2 עד 3 מנות לאורך היום. 

• השפעה מיטיבה של התרופה איננה מיידית אלא צפויה להתחיל תוך 2-4 שבועות.

הפסקה חדה של השימוש בפאבוקסיל צפויה להוביל לתסמיני גמילה – סחרחורת, בחילה, הזעות, נימול. במידה והוחלט על הפסקת הטיפול יש להוועץ ברופא.ה המטפל.ת ולרדת במינון באופן איטי והדרגתי למניעת תסמיני גמילה.

• יש להיוועץ ברופא.ה בכל שאלה הנוגעת לשינוי מינון או במידה והינך מטופל.ת בתרופות אחרות.

תופעות לוואי:

תופעות הלוואי הנמנות כאן מופיעות רק אצל מיעוט מן המטופלים, אינן מסוכנות, חולפות במרבית המקרים עם הזמן, ולרוב אינן מהוות סיבה להפסקת טיפול. בכל מקרה בו מופיעה תופעת לוואי מומלץ להתייעץ עם הרופא.ה המטפל.ת.

להלן תופעות הלוואי הנפוצות:

הפרעות במערכת העיכול: ירידה בתאבון, בחילות, שלשולים, עצירות, יובש בפה.

התרופה נחשבת מרדימה – מומלץ לקחת את הטיפול בערב ולהימנע מנהיגה או מהפעלת מכונות בשעות שלאחר נטילת התרופה.

פגיעה בתפקוד המיני: שפיכה מאוחרת, קושי בהגעה לזקפה, ירידה בחשק המיני, קושי בהגעה לאורגזמה.

אי-שקט, רעד, כאבי ראש, סחרחורת.

הזעות.

ירידה ברמות הנתרן בדם: היפונתרמיה היא תופעת לוואי נדירה והפיכה של התרופה. יש להיזהר בעיקר בקרב קשישים, חולים עם פגיעה בכבד וחולים הנוטלים תרופות המגבירות תופעה זו. במרבית המקרים ההיפונתרמיה תופיע בשבועות הראשונים לטיפול, ורמות הנתרן יחזרו לתקינות כשבועיים אחרי הפסקת הטיפול. במקרים של היפונתרמיה בעקבות טיפול תרופתי יש לשקול את המשך הטיפול אל מול מידת החומרה של תופעת הלוואי.

אזהרות:

מטופלים הסובלים מהפרעה בתפקוד הכבד או הכליה או מאפילפסיה  צריכים להודיע על כך לרופא.ה טרם תחילת הטיפול.

דימומים: תרופות ממשפחת ה־SSRI  עלולות להגביר את הנטייה לדימומים בחולים עם נטייה ידועה לדימומים. מטופלים הנוטלים תרופות להורדת לחץ הדם או תרופות נוגדות קרישה צריכים להתייעץ עם הרופא.ה טרם תחילת הטיפול.

נשים בהריון או מניקות צריכות לדווח לרופא.ה ולהיוועץ בנוגע להמשך נטילת התרופה.

אין ליטול את התרופה במקביל לנטילת תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת מעכבי MAO  מחשש לתסמונת סרוטונין.

יש להמנע משתיית אלכוהול בעת נטילת התרופה.

מאניה: יש להיזהר בטיפול כאשר ישנו עבר של מניה או היפומניה, ולהפסיק את הטיפול במידה ומתחיל מצב מאני.

מתמודדים עם דיכאון עלולים לחוות מחשבות אבדניות או רצון לפגוע בעצמם. מחשבות אלו עלולות להתגבר בתחילת הטיפול בתרופות נוגדות דיכאון או בשינויי מינון (הפחתת או העלאת מינון). הנטיות למחשבות אבדניות גדולה יותר בחולים אשר חוו בעבר מחשבות מסוג זה, בצעירים ומתבגרים מתחת לגיל 25 שנים. יש לעקוב אחר שינווי מצב הרוח ודפוסי התנהגות.
באם מופיעים שינויים התנהגותיים או מחשבות אבדניות יש לפנות מיידית לרופא.ה המטפל.ת.​