נוגדי דיכאון

ציפרלקס

אסטו / אסציטאלופרם טבע / ציפרלקס - Escitalopram


פעילות רפואית:

אסציטלופראם שייכת למשפחת תרופות נוגדות דיכאון מסוג מעכבי ספיגת סרוטונין סלקטיבים (SSRI's).

התרופה משמשת לטיפול ב:
1. דיכאון
2. הפרעות פאניקה (המתבטאות בהתקפים לא צפויים של פאניקה)
3. חרדה כללית
4. חרדה חברתית (פחד ממצבים חברתיים)
5. הפרעה טורדנית כפייתית (OCD)

 

מינון ואופן השימוש:

1. תחילת ההשפעה הרפואית מתקבלת רק כשבועיים עד חודש מתחילת הטיפול.
2. יש להפסיק את הטיפול באופן הדרגתי כדי למנוע תופעות גמילה. יש לרדת במינון במשך שבועיים עד להפסקת התרופה.

 

אזהרות:

1. תפקוד תפיסתי: התרופה עלולה לפגוע בתפקוד התפיסתי, ולכן רצוי להימנע
    מהפעלת ציוד מסוכן בזמן הטיפול.

2. דיכאון: בחולים עם הפרעות פניקה, אסציטלופראם עלולה לגרום להגברת הדיכאון בתחילת הטיפול (תופעה שבדרך כלל חולפת אחרי שבועיים). לכן, המינון ההתחלתי בחולים אלה נמוך יותר (5 מ"ג).

3. נטיות אבדניות: דיכאון עלול להיות מלווה במחשבות אבדניות ובמחשבות על פגיעה עצמית, שיכולות להימשך עד לשיפור משמעותי במצב החולה. כיוון שלאסציטלופראם לוקח בין שבועיים לחודש להקל על תסמיני דיכאון, בשבועות הראשונים לטיפול עלולות להופיע מחשבות אבדניות. יש להשגיח בצמידות על חולים אלו.

4. ילדים ומתבגרים: תרופה זו אינה מיועדת בדרך כלל לשימוש של ילדים מתחת לגיל 18. בקרב ילדים, מתבגרים ומבוגרים עד גיל 25 שלקחו תרופות נגד דיכאון, נצפתה עלייה בניסיונות התאבדות, במחשבות אובדניות, בעוינות, בהתנהגות מרדנית, בזעם ובמיוחד בתוקפנות.

למרות זאת, רופא יכול לרשום אסציטלופראם למטופלים מתחת לגיל 25, אם הוא סבור שהדבר לטובתם. אם הרופא רשם את התרופה למטופל מתחת לגיל 25 ואתם מעוניינים לדון בכך בשנית - פנו לרופא. 
יש לדווח לרופא אם הופיעו או הוחמרו חלק מתופעות הלוואי שפורטו.

ההמלצה לעקוב אחר שינויים התנהגותיים ומחשבות אובדניות בעת נטילת התרופה, חשובה אף יותר בקרב מטופלים בגילאי 18 עד 25. הסיכוי להופעת מחשבות אובדניות גבוה יותר אם למטופל היו בעבר מחשבות אובדניות (או מחשבות על פגיעה עצמית) וכן אם הוא מתחת לגיל 25. מחקרים קליניים מראים כי קיים סיכון מוגבר להתנהגות אובדנית בקרב מבוגרים מתחת לגיל 25 במצב פסיכיאטרי שטופלו בנוגדי דיכאון. לכן, שתפו את בני המשפחה ואת המטפלים בהרגשתכם, ופנו לרופא אם הסימנים מחמירים.

אין נתונים לגבי השפעות ארוכות טווח על גדילה והתפתחות, התבגרות, התנהגות קוגניטיבית והתפתחות התנהגותית בקבוצת גיל זו.

5. ירידה ברמות הנתרן בדם: היפונתרמיה היא תופעת לוואי נדירה והפיכה של התרופה. יש להיזהר בעיקר בקרב קשישים, חולים עם פגיעה בכבד וחולים הנוטלים תרופות המגבירות תופעה זו. היפונתרמיה מוגדרת כרמות נתרן הנמוכות מערך של 135 mEq/L, וסימניה הם: בלבול, בחילות, חולשה, כאבי ראש, ישנוניות, התכווצויות שרירים, וחוסר שקט. בהיפונתרמיה חמורה ייתכנו גם פרכוסים, תרדמת וכשל נשימתי.
גורמי הסיכון להיפונתרמיה בעת שימוש בתרופות ממשפחת ה־SSRI הם: גיל (מעל 65), שימוש בתרופות משתנות, מין (נשי), דלקת ריאות לאחרונה, מינון גבוה של תרופות ממשפחת ה־SSRI (מ"ג/משקל גוף), משקל נמוך ורמות נתרן נמוכות. במרבית המקרים ההיפונתרמיה תופיע בשבועות הראשונים לטיפול, ורמות הנתרן יחזרו לתקינות כשבועיים אחרי הפסקת הטיפול.

אין המלצה גורפת לביצוע מעקב אחר רמות נתרן לכלל המטופלים בתרופות ממשפחת ה־SSRI's אך בהחלט מומלץ לעשות זאת בעת טיפול בקשישים ובמטופלים אחרים הנוטלים תרופות משתנות. את המעקב מומלץ לבצע בתחילת הטיפול (שבוע-שבועיים מתחילת הטיפול) וכן לאחר עלייה במינון. במקרים של היפונתרמיה בעקבות טיפול תרופתי יש לשקול את המשך הטיפול אל מול מידת החומרה של תופעת הלוואי. במקרים רבים מומלץ לשקול הפסקת טיפול או ירידה במינון.  

6. פרכוסים: יש להפסיק את הטיפול אם התרופה גורמת לאסציטלופראם או אם מתגברת תכיפות הפרכוסים אצל חולה אפילפסיה. יש להימנע ממתן התרופה לחולי אפילפסיה שאינם מאוזנים. בחולי אפילפסיה יש לעקוב אחרי תדירות הפרכוסים.

7. מניה: יש להיזהר בחולים עם עבר של מניה או היפומניה, ולהפסיק את הטיפול אם החולה נכנס למצב של מניה. התרופה אינה מאושרת לטיפול במחלה ביפולרית.

8. דימומים: תרופות ממשפחת ה־SSRI עלולות להגביר את הנטייה לדימומים בחולים עם נטייה ידועה לדימומים. הנטייה לדיממומים עלולה לעלות גם בשילוב עם תרופות נוגדות קרישה, תרופות המפחיתות צימות טסיות, אנטיפסיכוטיים א־טיפיים, פנותיאזינים, מרבית נוגדי הדיכאון הטריציקליים, אספירין ותרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידליות.

תופעות לוואי:

שכיחות גבוהה: כאב ראש, נדודי שינה, ישנוניות, שלשול, בחילה ובעיות זקפה.
שכיחות נמוכה: תשישות, סחרחורת, חלומות חריגים, ירידה בדחף ובתפקוד מיני,
שינויים במחזור החודשי, יובש בפה, עצירות, ירידה בתיאבון, הקאות, כאבי בטן וכאבי שיניים. 

רפואה שלמה

חשוב לדעת

כל המידע הניתן באתר האינטרנט של גהה הינו לידיעה בלבד ואינו בא להחליף התייעצות עם רופא או להמליץ על תרופה/טיפול כלשהם.

יש לכם שאלה?

​​​​צרו איתנו קשר​ ונשמח לסייע ולעזור

מחפשים מחלקה או מרפאה?

​​​​​הקליקו ​כאן​ לרשימת כל היחידות הרפואיות