בונסרין (Bonserin) הוא השם המסחרי של התרופה מיאנסרין(Mianserin) .
פעילות רפואית:
בונסרין היא תרופה בעלת מנגנון פעולה ייחודי – פועלת על קולטנים מסוג אלפא-2 בתאי העצב ומובילה לעלייה של הנוירוטרנסמיטור נוראנדרנלין.
התרופה מיועדת לטיפול בדכאון, חרדה ולטיפול בהפרעות שינה, ויכולה להנתן כתרופה יחידה או בשילוב עם נוגדי דכאון וחרדה אחרים.
מינון ואופן שימוש:
מינון התרופה מותאם לכל מטופל.ת באופן אישי.
התרופה משווקת בכדורים של 30 מ''ג.
טווח המינון המקובל הוא 30-90 מ''ג.
התרופה ניתנת במנה יומית אחת או במחולק.
השפעה מיטיבה על קשיי שינה והפחתת חרדה צפויות להופיע מיד עם נטילת התרופה. ההשפעה על הפחתת דיכאון לעומת זאת היא לרוב אינה מיידית וצפויה לקחת בין 2-4 שבועות.
יש להיוועץ ברופא.ה בכל שאלה הנוגעת לשינוי מינון או במידה והינך מטופל.ת בתרופות אחרות.
תופעות לוואי:
רוב תופעות הלוואי מופיעות במיעוט החולים וחלקן חולפות לאחר תקופה קצרה מתחילת הטיפול. אין סכנת התמכרות לבונסרין. בכל מקרה בו מופיעה תופעת לוואי מומלץ להתייעץ עם הרופא.ה המטפל.ת.
להלן התופעות השכיחות:
- ישנוניות יתר – בעיקר בתחילת הטיפול, עם המשך הטיפול תופעת לוואי זאת פוחתת.
- עלייה בתאבון ועלייה במשקל
- פגיעה בתפקוד הכבד שיכולה לגרום לצהבת קלה.
אזהרות:
במקרים נדירים בונסרין יכולה להוביל לדיכוי המערכת החיסונית שיתבטא בזיהומים. לפיכך חולה המקבל בונסרין ומפתח חום ו/או פצעים לבנים בפה, דלקת גרון או זיהומים אחרים צריך להתייעץ מיידית עם הרופא המטפל. כמו כל יתר תופעות הלוואי דיכוי המערכת החיסונית הוא הפיך – כלומר חולף עם הפסקת התרופה. יש לבצע ספירת דם אחת ל-4 שבועות בשלושת חודשי הטיפול הראשונים ובכל מקרה של הופעת סימן זיהום כלשהו, על מנת להבטיח שאין פגיעה במערכת החיסונית.
- יש ליידע את הרופא.ה לגבי כל בעיה גופנית ידועה לפני התחלת הטיפול, ובייחוד לגבי אפילפסיה, מחלת לב או כבד.
השימוש בתרופה עלול לפגוע בעירנות ועל כן מחייב זהירות בנהיגה ברכב, בהפעלת מכונות מסוכנות ובכל פעילות המחייבת עירנות מירבית.
אין ליטול את התרופה במקביל לנטילת תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת מעכבי MAO מחשש לתסמונת סרוטונין.
יש להמנע משתיית אלכוהול בעת נטילת התרופה.
נשים בהריון או מניקות צריכות לדווח לרופא.ה ולהיוועץ בנוגע להמשך נטילת התרופה.
מתמודדים עם דיכאון עלולים לחוות מחשבות אבדניות או רצון לפגוע בעצמם. מחשבות אלו עלולות להתגבר בתחילת הטיפול בתרופות נוגדות דיכאון או בשינויי מינון (הפחתת או העלאת מינון). הנטיות למחשבות אבדניות גדולה יותר בחולים אשר חוו בעבר מחשבות מסוג זה, בצעירים ומתבגרים מתחת לגיל 25 שנים. יש לעקוב אחר שינוי מצב הרוח ודפוסי התנהגות.
באם מופיעים שינויים התנהגותיים או מחשבות אבדניות יש לפנות מיידית לרופא.ה המטפל.ת.
