שנת יתר לא אורגנית היא מצב ממושך (לפחות שלושה חודשים) המתבטא בישנוניות תדירה למרות שינה מספקת (לפחות 7 שעות שינה) אשר יכולה להתבטא בנטייה לשינה במהלך היום, בשנת לילה ארוכה ביותר שאינה מספקת (מעל 9 שעות) ובהעדר תחושת רעננות, הפרעה תפקודית או התנהגותית למרות שינה מספקת, מצב הגורם למצוקה משמעותית ולפגיעה בתפקוד.
שכיחות ההפרעה היא 5-10% בקרב אלו הפונים לרופא בתלונה על ריבוי שינה ביום והיא שווה בין שני המינים.
מצבים של שנת יתר יכולים להיות נלווים למצבים פסיכיאטרים ורפואיים שונים, לרבות דיכאון, הפרעה דו-קוטבית, מחלות נוירו-דגנרטיביות, שימוש בסמים או אלכוהול ושימוש באופיאטים.
לרוב אלו הסובלים משנת יתר נרדמים במהירות, איכות השינה שלהם טובה וקיים קושי להתעורר בבקרים.
במקרים מסוימים עלולים להופיע בלבול, אי-שקט או הליכה לא תקינה לאחר התעוררות. מצב של "שכרות שינה" בהתעוררות משנת יום אף היא יכולה לקרות באנשים מסוימים. מצב בו למרות שהאדם נראה ער קיימים ירידה משמעותית בזריזות המוטורית, התנהגות לא תואמת סיטואציה, פגיעה בזיכרון, בהתמצאות בזמן ובמקום ותחושת שכרות למשך דקות עד שעות. לרוב שינה קצרה במהלך היום לא מביאה לשיפור ברעננות.
כיום אין טיפול ספציפי להפרעה זאת, לעיתים נערך טיפול בתרופות מעוררות כמו Modafinil או תכשירים ממריצים (Amphetamines). לרוב הטיפול מתמקד בהתאמת סדר היום, טיפול פסיכולוגי וטיפול במצבים רפואיים שונים כמו מחלות לב, נשימה, אנמיה וחסרים תזונתיים.
מומלץ לפנות לרופא על מנת לאבחן את הבעיה ואת סיבותיה ולבנות תוכנית טיפול מותאמת אישית.
