מדובר בסל של הפרעות בהן יש פגיעה בשעון הביולוגי של הגוף המשפיע על מקצב השינה והערות (השעון המחזורי - צירקדיאני) או חוסר התאמה בין שעון ביולוגי זה לבין סדר היום והסביבה החיצונית. באופן נלווה יכולים להופיע תסמינים של ישנוניות ומיעוט שינה וכתוצאה מכך מתעוררת מצוקה משמעותית ופגיעה בתפקוד.
ההפרעה יכולה לבוא לידי ביטוי במספר צורות. קיימים אנשים בעלי נטייה טבעית להירדם ולקום מאוחר יותר מהשעות הטיפוסיות, הם ערניים בשעות הערב והלילה, הולכים לישון בשעה מאוחרת ועייפים בבוקר. לעומת זאת קיימים אנשים בעלי נטייה טבעית להירדם ולקום מוקדם יותר מהשעות הטיפוסיות, הם עייפים כבר בשעות הערב, הולכים לישון בשעה מוקדמת, מתעוררים מוקדם בבוקר וערניים בשעות הבוקר במוקדמות.
ההפרעה יכולה לבוא לידי ביטוי גם במקצב לא מאורגן של מצבי ערות ושינה בלתי צפויים. אנשים בעלי שעון ביולוגי זה ישנים כמות שעות מצטברת מספקת על פני יממה, אך לרוב פרקי השינה הם מקוטעים ל-3-4 סבבי שינה ביום. מצב הפוגע באופן משמעותי בתפקוד היום יומי. כמו כן יש אנשים בעלי שעון ביולוגי עם מחזוריות של יותר או פחות מ-24 שעות. במצב זה אין הלימה בין תבנית השינה של הגוף לבין מחזוריות היום והלילה של הסביבה.
קיימים גם מצבים בהם השעון הביולוגי מופרע על ידי גורמים חיצוניים כמו עבודה במשמרות או מעבר בין אזורי זמן על פני כדור הארץ. שינה בסביבה רועשת, תרופות מסוימות, שימוש בסמים וגם מצבים רפואיים ופסיכיאטריים כמו דמנציה, דיכאון או הפרעה דו-קוטבית יכולים גם כן לפגוע במחזוריות השינה והערות.
הטיפולים כיום להפרעות במחזוריות השינה והערות כוללים טיפול באור בהיר, טיפול תרופתי לדוגמא ב-Melatonin, Modafinil וכרונותרפיה.
מומלץ לפנות לרופא משפחה על מנת לאבחן את הבעיה ואת סיבותיה ולבנות תוכנית טיפול מותאמת אישית.
