סכיזופרניה והפרעות סכיזוטיפליות ודלוזיונליות

סכיזופרניה

​סכיזופרניה היא אחת מההפרעות השכיחות והחשובות ביותר בקבוצה זו. 


הפרעה סכיזוטיפלית כוללת אפיונים רבים של הפרעות סכיזופרניות והיא, קרוב לוודאי, קשורה אליהן מבחינה גנטית. עם זאת, הזיות (הלוצינציות), מחשבות שווא (דלוזיות) והפרעות התנהגותיות קשות המאפיינות את הסכיזופרניה, נעדרות מהפרעה זו ולכן על פי רוב, היא אינה מגיעה לידי טיפול. 

כפי הנראה, רוב ההפרעות הדלוזיונליות אינן קשורות לסכיזופרניה, אף שבעיקר בשלבים המוקדמים שלהן קשה, מבחינה קלינית, להבחין ביניהן ובין סכיזופרניה.

הן מהוות אוסף של הפרעות מגוונות שאינן די מובנות. נהוג לחלקן בהתאם למשך הזמן הטיפוסי להן, לקבוצה של הפרעות דלוזיונליות ממושכות ולקבוצה רחבה יותר של הפרעות פסיכוטיות חריפות וחולפות. האחרונות שכיחות בעיקר בארצות מתפתחות. 

באופן כללי מתאפיינות ההפרעות הסכיזופרניות בעיוותים קשים וטיפוסיים בחשיבה ובתפיסה וכן ברגש 
קהה ולא תואם. צלילות המודע והיכולת השכלית נשמרות בדרך כלל, אם כי במשך הזמן עלולים להתפתח ליקויים קוגניטיביים מסוימים. בהפרעה מעורבים התפקודים הבסיסיים ביותר המקנים לאדם הנורמלי תחושה של עצמיות, של ייחודיות ושל ייעוד עצמי.

לעיתים קרובות חש הפרט שמחשבותיו, הרגשותיו ופעולותיו האינטימיות ביותר ידועות לאחרים או שהם שותפים להן. יכולות להתפתח מחשבות שווא של פירוש, כאילו כוחות טבעיים או על-טבעיים משפיעים על מחשבותיו ועל מעשיו של הפרט, בדרכים שלעתים קרובות הן מוזרות.
הפרט יכול לתפוס את עצמו/ה כציר שסביבו מתרחש הכל. הזיות, בעיקר שמיעתיות, הן שכיחות ויכולות להביע ביקורת על התנהגותו או על מחשבותיו.
תכופות מופרעת התפיסה גם בדרכים אחרות: צבעים או קולות יכולים להיתפס כמלאי חיים או בעלי איכות שונה. כמו כן, תכונות שוליות של חפצים רגילים יכולות להיחשב כמשמעותיות יותר מאשר החפץ או המצב עצמו. 

בתחילת התהליך שכיח בלבול, המוביל לעתים קרובות לאמונה שמצבים יום-יומיים 
הם בעלי משמעות מיוחדת, לרוב מאיימת, המכוונת במיוחד כלפי האדם. בהפרעות החשיבה הטיפוסיות לסיכוזפרניה היבטים שוליים וחסרי שייכות, שבפעילות חשיבה תקינה נדחקים לקרן זווית, מקבלים תפקיד ראשי במקום אלה השייכים ומותאמים לנסיבות.

כך הופכת החשיבה מעורפלת, לא שלמה ולא ברורה, וביטויה המילולי, לעיתים קרובות, סתום. מעצורים ברצף החשיבה ופלישות אליה שכיחים, והמחשבות יכולות להיתפס כנשאבות על ידי גורם חיצוני. הרגש מתאפיין בשטחיות, בגחמנות (קפריזיות) ובאי התאמה. הרגשות נוגדות (אמביוולנציה). והפרעות ברצייה יכולות להתבטא באי פעילות (אינרציה), בשלילתנות (נגטיביזם), או בקיפאון ​(סטופור). כמו כן, יכולה להופיע קטטוניה.

תחילת המחלה יכולה להיות חריפה ומלווה בהפרעות קשות בהתנהגות, או אטית וסמויה עם התפתחות הדרגתית של מחשבות ומעשים מוזרים. מהלך המחלה הוא רבגוני ביותר ולא תמיד כרוני או מידרדר. בחלק מהמקרים, והדבר שונה בתרבויות ובאוכלוסיות שונות, המהלך יכול להוביל להחלמה מלאה או כמעט מלאה.
השכיחות אצל שני המינים כמעט שווה, אבל בקרב נשים נוטה המחלה להתחיל בגיל מאוחר יותר.

אף-על-פי שאי אפשר לזהות סימפטומים בלעדיים (פתוגנומוניים), הרי שלמטרות מעשיות כדאי לחלק את הסימפטומים שהוזכרו ושתכופות מופיעים יחד לקבוצות בעלות חשיבות מיוחדת לצרכי אבחנה כמו למשל:

  1. מחשבות מהדהדות, החדרת מחשבות או סילוקן ושידור מחשבות. 

  2. מחשבות שווא של שליטה, של השפעה או של פסיביות, המתייחסות בבירור לתנועות הגוף או הגפיים, או למחשבות מסוימות, לפעולות או לתחושות; תפיסה דלוזיונלית.

  3. הזיות של קולות המעירים על התנהגות החולה או דנים בינם לבין עצמם על אודות החולה, או סוגים אחרים של קולות הזויים, שמקורם בחלק כלשהו בגוף.

  4. מחשבות שווא מתמידות מסוגים אחרים, שאינן תואמות מבחינת התרבות ולחלוטין אינו אפשריות, כמו קבלת זהות של אישיות דתית או פוליטית או ייחוס של כוחות וכישורים על אנושיים (כמו: יכולת לשלוט במזג האוויר או יכולת לתקשר עם כוחות זרים מעולם אחר).

  5. הזיות מתמידות בכל האופנויות (modalities): כאלה המלוות מחשבות שווא חולפות או בעלות מבנה לא מוגדר וללא תוכן רגשי, או מחשבות מתמידות ובעלות ערך-יתר, או כאלה המופיעות בכל יום במשך שבועות או חודשים.

  6. מעצורים או פלישות לרצף החשיבה, המובילים לדיבור סתום שלא מן העניין או להמצאת מילים.

  7. התנהגות קטטונית כמו: ריגזון, תנוחה קפואה, גמישות דמויות שעווה, שלילתנות, אילמות (mutizm) וקיפאון.

  8. סימפטומים ''שליליים'', כמו: אדישות ניכרת, מיעוט בדיבור, תגובות רגשיות שטחיות או לא תואמות, המובילים לנסיגה חברתית ולצמצום הפעילות החברתית. 

  9. שינוי משמעותי וקבוע באיכות הכוללת של היבטים מסוימים של ההתנהגות, המתבטא באובדן עניין, בחוסר מטרה, בבטלה, בהתכנסות עצמית ובנסיגה חברתית.​

חשוב לדעת

כל המידע הניתן באתר האינטרנט של גהה הינו לידיעה בלבד ואינו בא להחליף התייעצות עם רופא או להמליץ על תרופה/טיפול כלשהם.

יש לכם שאלה?

​​​​צרו איתנו קשר​ ונשמח לסייע ולעזור

מחפשים מחלקה או מרפאה?

​​​​​הקליקו ​כאן​ לרשימת כל היחידות הרפואיות