הפרעות במצב הרוח

​דיכאון לאחר לידה הפך בשנים האחרונות לתסמונת יותר ויותר ''מדוברת'' ומוכרת. ההסתרה והבושה שליוו לעתים תסמונת זו בעבר הולכות ופוחתות ולעומת זאת ההכרה, התייחסות ואיכויות הטיפול הולכות ועולות.

כ- 20 עד 40 אחוז מהנשים מדווחות על הפרעה רגשית כלשהי לאחר הלידה.  התופעה השכיחה ביותר היא הופעת מצב רוח ירוד מלווה רגישות ייתר ונטיה לבכי  בשבוע שלאחר הלידה. מצב זה מוסבר בעיקר על ידי הצניחה החדה ברמות ההורמונים לאחר הלידה, עצם הארוע הסטרסוגני והמשמעות המיידית של לקיחת אחריות על הרך הנולד. מיעוט מנשים אלו (אך עדיין כ-10 אחוז מכלל הנשים) יחוו בהמשך למצב זה, או בתקופה של עד 6 חודשים לאחר הלידה התפתחות של מצב דיכאוני אשר עשוי לכלול מצב רוח ירוד, שינויים בשינה ותאבון, ירידה בריכוז, בעניין ובהנאה, ראיה פסימית, מחשבות של ערך עצמי ירוד ואשמה, שינויים מוטוריים, 
מחשבות אובדניות וקושי תפקודי. במקרים רבים קיים גם קושי בהתקשרות עם התינוק, תחושה שהטיפול בו ''מכני'', ויש קושי לחוות הנאה מהקשר.

חשוב לציין כי ברב המקרים לא מופיעים כל הסימפטומים וההסתמנות שונה מאוד מאישה לאישה. רק ב 0.1-0.2 אחוז יופיעו הפרעות ניכרות בבוחן המציאות (פסיכוזה).

דיכאון אחרי לידה מחדד את הקשר בין גוף-נפש-חברה כאשר קיימים יחסי גומלין בין המצב הביולוגי (טראומת לידה, שינויים הורמונליים, עייפות) למצב פסיכולוגי(התמודדות עם הזהות החדשה כאם) למצב החברתי (שינוי המקום במשפחה ובחברה).

נשים רבות מגיעות לשלב זה בחייהן עם ציפיות שנבנו במשך שנים לגבי הדרך בה יתפקדו כאימהות. ציפיה זו נסמכת על הפנמה של מסרים ישירים ועקיפים שעברו אליהן והם כוללים לעתים קרובות פנטזיות מושלמות על תפקוד אימהי אינסטיקטיבי ומיידי, התקשרות מיידית לתינוק, והנאה מהשינוי בחייהן. על רקע זה תחושות של דיכאון נחוות כמביישות ולא ראויות. האם אינה מבינה מה קורה לה, לעתים היא חשה בושה שאינה מרגישה כפי שציפתה וכפי שנראה לה שמצפים ממנה, והיא מסתירה את תחושותיה וכתוצאה מכך חשה בודדה ולא מובנת. תחושת הדיכאון מביאה לעתים גם לתחושה שהיא אינה אמא מספיק טובה ובעקבות כך נפגע דימויה הנשי והאישי עד תחושת כישלון ומשבר זהות.

על רקע האמור ברור כי טיפול מיטבי יתייחס לכל ההבטים שצויינו ויכלול גם הוא מרכיב ביולוגי, פסיכולוגי וסביבתי, כאשר הטיפול ''תפור'' אישית על סמך מכלול הגורמים,ובינהם גם עוצמת הדיכאון. 
לעתים קרובות הורדת העומס האובייקטיבי, שיתוף בן הזוג והמשפחה הקרובה, תמיכה באופנים שונים והתערבות פסיכולוגית (אפילו נקודתית) כבר מביאים להקלה משמעותית.
במקרים אחרים ניתן להעזר גם בתרופות נוגדות דיכאון, אשר יעילותן מוכחת היטב במצבים כאלו. קיימות היום תרופות יעילות אשר פועלות יחסית מהר, מצטיינות בפרופיל תופעות לואי יחסית נוח וחלקן ניתנות ללקיחה גם במקביל להנקה.
בטיפול יעיל ניתן תוך מספר שבועות לחוש שינוי ניכר בהרגשה ובתפקוד. המשמעות מעבר להקלה על סיבלה של האם היא גם השיפור ביכולת ליצור קשר טוב ותואם עם התינוק בתקופת חייו הראשונה, דבר שחיוני להתפתחותו.

טיפולים כאלו ניתנים בדרך כלל במסגרת אמבולטורית. במקרים קשים יותר ניתן להעזר במסגרת של טיפול יום שהיא אינטנסיבית יותר ורק במיעוט מהמקרים יש צורך באשפוז.

ככל שעולה המודעות החברתית למצבי דיכאון בכלל, ולדכאון לאחר לידה בפרט פוחתת הסטיגמה בפניה לטיפול. למעשה אפשר לראות פניה לטיפול דווקא כמעשה אחראי של אם שמודעת למה שקורה לה ולוקחת אחריות על מצבה ומצב ילדה, בכדי להגיע מהר ככל שניתן למצב בו תרגיש טוב, תטפל בילדה ותהנה מאימהותה החדשה.