ישנן שלוש דרגות חומרה שהמאפיינים המשותפים להן הם מצב הרוח המרומם והגידול בכמות ובמהירות של הפעילות הגופנית והנפשית. שימוש בכל תת החלוקות של קטגוריה זו יוגבל רק למקרה של אפיזודה מנית אחת. אם היו לפניה או אחריה אפיזודות אפקטיביות נוספות.
היפומניה
היפומניה היא דרגה מתונה יותר של מניה. ההפרעה במצב הרוח ובהתנהגות היא ניכרת ומתמידה מכדי להיכלל באבחנה של ציקלותימיה, אך היא אינה מלווה בהזיות או המחשבות שווא. יש עלייה מתונה ומתמדת במצב הרוח (לפחות לכמה ימים ללא הפוגה), מרץ רב ופעילות מוגברת, ובדרך כלל גם תחושות בולטות של הרגשה טובה וחיוניות גופנית ונפשית. כמו כן גוברת הנטייה לקשר חברתי, לדברנות ולהתנהגות ידידותית, האנרגיה המינית גדלה ולה ירידה בצורך לישון, אבל כל אלה אינן משבשות את היכולת לעבוד ואינן מובילות לדחייה חברתית. ההתנהגות החברתית מצטיינת בחביבות מרוממת, אך זו יכולה להתחלף בקלות ברוגזנות, יהירות ובגסות רוח. לעיתים נפגעים הריכוז והקשב ואז היכולת לעבוד בצורה מאורגנת, או היכולת להירגע ולנצל היטב את שעות הפנאי פוחתות. תיתכן התעניינות בפעולות או בתחומים חדשים, או בזבזנות בדרגה המתונה.
מניה ללא סימפטומים פסיכוטיים
מצב רוחו של הפרט הוא מרומם ללא קשר לנסיבות החיים, והוא יכול לנוע בין חדווה נטולת דאגות להתרגשות בלתי נשלטת. התרוממות הרוח מלווה במרץ רב הגורם פעילות יתר, לחץ דיבור וירידה בצורך בשינה. הפרט מאבד את העכבות החברתית התקינות, מתקשה בשמירת הקשב ותשומת לבו מוסחת בקלות יתרה. ההערכה העצמית נעשית מופרזת ומחשבות גדלות ואופטימיות-יתר מקבלות ביטוי חופשי.
יכולות לחול הפרעות בתפיסה החושית, כך למשל צבעים ייראו מלאי חיים ויפים יותר משהם במציאות. ייתכנו גם עיסוק ייתר בפרטים עדינים של שטח הפנים או המרקם ותחושה סובייקטיבית של חדות חושים. בזבוז כסף ללא הבחנה, תוקפנות, או להיעשות מאוהב או משעשע בצורה שאינה מתאימה לנסיבות.
לעיתים מצב הרוח אינו מרומם, אלא רגזני וחשדני.
האפיזודה הראשונה של מניה מתרחשת לרוב בין הגילים 15-30, אבל היא יכולה להופיע החל בתקופת הילדות המאוחרת ועד לעשור השביעי או השמיני לחיים.
מניה עם סימפטומים פסיכוטיים
התמונה הקלינית היא של צורה חמורה יותר של מניה. הערכה עצמית מופרזת ומחשבות גדלות יכולות להתפתח למחשבות שווא, והרוגזנות והחשדנות למחשבות שווא של רדיפה. במקרים חמורים יכולות להופיע מחשבות שווא של גדלות ביחס לזהות או לתפקיד דתי חשובים. מעוף המחשבות ולחץ הדיבור יכולים להגיע לדרגה שאינה מאפשרת לסובבים להבין את כוונת הדובר. הפעילות הגופנית הנמרצת
וההתרגשות חסרת הלאות יכולות להפוך מצד אחד לתוקפנות ולאלימות, ומצד אחר להזנחה של פעולות כמו: אכילה, שתייה ושמירה על ההיגיינה האישית, עד לדרגה מסוכנת של התייבשות והזנחה עצמית.
