אלה הפרעות מתמידות ולרוב לא יציבות, שבמהלכן רק לעתים נדירות, אם בכלל, אפיזודות אינדיווידואליות הינן חמורות דיין כדי שיתוארו כאפיזודה דיכאונית מתונה או היפומנית.
מאחר שהפרעות אלה נמשכות שנים בכל פעם, ולעתים במשך רוב שנותיו הבוגרות של האדם, הן גורמות מצוקה סובייקטיבית גדולה ונכות. מקרים אחדים עלולות אפיזודות חוזרות או יחידות של הפרעה מנית או הפרעה דיכאונית מתונה עד חמורה להופיע על רקע של הפרעה אפקטיבית מתמדת.
להפרעות אפקטיביות מתמידות יש זיקה גנטית להפרעות במצב הרוח, ומכיוון שלעתים אפשר להקל עליהן בעזרת אותם טיפולים המסייעים בהפרעות במצב הרוח. מוכרות לנו צורות של ציקלותימיה ודיסתימיה.
ציקלותימיה
אי יציבות מתמדת במצב הרוח, הכוללת מספר רב של תקופות דיכאון או התרוממות הרוח בדרגה מתונה. אי יציבות זו מתפתחת לרוב בתחילת הבגרות ומתקדמת במהלך כרוני אם כי תיתכנה תקופות של חודשים שבמהלכם מצב הרוח הוא תקין ויציב. בדרכך כלל האדם אינו מוצא קשר בין התנודות במצב ברוח ובין אירועי החיים.
מקרים רבים של ציקלותימיה אינם מגיעים לטיפול, מאחר שהתנודות במצב הרוח הן בדרך כלל מתונות ולעיתים יש תקופות של עלייה נעימה במצב הרוח. במקרים אחרים נובעת ההימנעות מטיפול מהעובדה שהתנודות במצב רוח פחות בולטות מהתנודות בפעילות, בביטחון עצמי בחברותיות או בתיאבון.
דיסתימיה
זהו מצב של דיכאון ממושך שאינו עומד בקריטריונים של הפרעה דיכאונית חוזרת מתונה או בינונית, לא מבחינת דרגת החומרה ולא מבחינת משך האפיזודות האינדיווידואליות.
האיזון בין המצבים הזמניים של דיכאון מתון ובין תקופות הביניים של מצב רוח תקין שונה מאוד מאדם לאדם.
הסובלים מהפרעה זו נהנים מימים או משבועות שבמהלכם הם מתארים את עצמם כבריאים, אבל רוב הזמן (לעיתים במשל חודשים בכל פעם) הם מרגישים עייפים ומדוכאים: כל פעולה שהם מבצעים כרוכה במאמץ רב והם אינם נהנים משום דבר. הם מודאגים ומתלוננים, שנתם גרועה והם חשים לא במקום. יחד עם זאת, הם מצליחים להתמודד עם דרישות התפקוד היום-יומי. לפיכך יש לדיסתימיה מן המשותף עם המושגים של ניאורוזה דיכאונית ודיכאון ניאורוטי.
