באפיזודה דיכאונית טיפוסית, בכל שלוש הדרגות מתונה, בינונית וחמורה, סובל הפרט ממצב רוח ירוד (דיכאוני), מאובדן ההתעניינות וההנאה ומאנרגיה מופחתת, המובילים להתעייפות מהירה ולירידה בפעילות. כמו כן שכיחה עייפות קשה לאחר מאמץ קל בלבד.
סימפטומים נפוצים אחרים:
ירידה בריכוז ובקשב.
ירידה בהערכה העצמית ובביטחון העצמי.
מחשבות אשם ופחיתות-ערך (אפילו כשהאפיזודה מתונה).
השקפות עגומות ופסימיות על העתיד.
מחשבות או מעשים הפוגעים באדם עצמו, עד כדי התאבדות.
שינה מופרעת.
תאבון ירוד.
מצב הרוח הירוד משתנה אך מעט מיום ליום. לעיתים הוא אינו משתנה בהתאמה לנסיבות ולעיתים הוא מראה שינוי אופייני במהלך היום. כמו באפיזודות המניות, התמונה הקלינית שונה מאדם לאדם. תמונות לא טיפוסיות נפוצות בעיקר בגיל ההתבגרות.
במקרים אחדים החרדה, המצוקה הנפשית ואי השקט המוטורי עשויים לבלוט יותר מהדיכאון עצמו והשינוי במצב הרוח מוסווה על ידי מאפיינים אחרים, כמו: רוגזנות, שתייה מוגזמת של אלכוהול, התנהגות היסטריונית והחרפה של סימפטומים בעתיים (פוביים) וכפייתיים קודמים או על ידי עיסוק היפוכונדרי. לשם קביעת אבחנה של דיכאון בכל שלוש דרגות החומרה שלו, על הסימפטומים להתמיד במשך שבועיים לפחות. אם הסימפטומים חמורים במיוחד ומתפתחים במהירות, אפשר לקבוע את האבחנה לאחר פרק זמן קצר יותר.
חלק מהסימפטומים שתוארו לעיל יכולים לבלוט ואף לפתח תכונות אופייניות, שאפשר ליחס להן משמעות קלינית מיוחדת. הדוגמאות הטיפוסיות ביותר לסימפטומים ''סומטיים'' אלה הן: אובדן העניין בפעולות שבדרך כלל מהנות ואובדן ההנאה מהן, העדר תגובה רגשית לסביבה ולאירועים שעל פי רוב מוגדרים כנעימים, התעוררות (בבוקר) כשעתיים או יותר לפני הזמן הרגיל, דיכאון יותר חמור בבוקר, עדות אובייקטיבית (מדיווחים של אנשים אחרים) להאטה פסיכומוטרית ברורה או אי שקט בולט, אובדן ניכר של התיאבון, ירידה במשקל (ירידה של לפחות חמישה אחוזים ממשקל הגוף בחודש האחרון)ואובדן ניכר של התשוקה המינית.
אין לאבחן את התסמונת הסומטית ככזו, אלא אם מופיעים בבירור לפחות ארבעה מהסימפטומים שנזכרו כאן.
