הפרעות במצב הרוח

הפרעה אפקטיבית דו-קוטבית

​הפרעה זו מתאפיינת באפיזודות חוזרות (לפחות שתיים) שבמהלכן מופרעים, באופן ניכר, מצב הרוח ורמת הפעילות של החולה. 


ההפרעה מתבטאת לעתים במצב רוח מרום ובפעילות יתר (מניה או היפומניה) ולעיתים בירידה במצב הרוח, במרץ ובפעילות (דיכאון). באופן טיפוסי יש החלמה 
מלאה בין האפיזודות.
מאפיין נוסף הוא שיעור ההיארעות בקרב המינים, הקרוב יותר לשוויון לעומת 
הפרעות אחרות במצב הרוח. מכיוון שהחולים הסובלים מאפיזודות מניות בלבד הם נדירים יחסית ודומים (בהיסטוריה המשפחתית, באישיות הטרום-מחלתית, בגיל ההתחלה ובפרוגנוזה ארוכת הטווח) לחולים הסובלים גם מאפיזודות של דיכאון, יסווגו גם הראשונים כדו-קוטביים.

אפיזודה מנית מתחילה בדרך כלל בצורה פתאומית ונמשכת בין שבועיים ל- 5-4 חודשים (החציון של משך המחלה עומד על 4 חודשים בערך). אפיזודות דיכאוניות נוטות להימשך יותר (החציון של משך המחלה עומד על 6 חודשים בערך), אם כי רק לעיתים נדירות הן נמשכות יותר משנה (חוץ מקשישיםשלגביהם דיכאון הנמשך יותר משנה אינו נדיר). אפיזודות משני הסוגים מופיעות לעתים קרובות אחרי 
נסיבות גורמות דחק או אחרי טראומה נפשית, אך נוכחותן של אלה אינה חיונית לקביעת האבחנה. 

האפיזודה הראשונה יכולה להופיע בכל גיל, החל בילדות וכלה בזיקנה.
תדירות האפיזודות, אופי ההפוגות והופעת אפיזודות חוזרות הם בעלי שונות גבוהה, אף שההפוגות נוטות להתקצר ברבות הזמן והדיכאונות שכיחים וארוכים יותר אחרי גיל העמידה.

הפרעה אפקטיבית חד קוטבית

מתאפיינת בהופעה של אפיזודה דיכאונית אחת או יותר ללא כל אפיזודה מנית.