דיכאון קליני – דף מידע למטופל ומשפחתו
מהו דיכאון?
עצב הינו אחד מהרגשות השכיחים בחיי היום יום אשר יחד עם רגשות אחרים צובעים את עולמנו. כאשר נאבדת תחושת השליטה העצמית ברגשות והיכולת לעבור מרגש אחד למשנהו ייתכן ומדובר בהפרעה במצב הרוח.
דיכאון קליני (דיכאון מג'ורי) הינו הפרעה נפשית שכיחה העלולה להביא למצוקה ניכרת ופגיעה תפקודית משמעותית. דיכאון מתבטא לרב במצב רוח עצוב ו/או אובדן עניין וחשק בפעילויות שונות, ומלווה בתסמינים גופניים כגון עייפות, פגיעה בריכוז, שינוי בתאבון ובשינה וכן התפתחות של בטחון עצמי נמוך וחוסר תקווה.
אדם אשר חווה דיכאון קליני בעבר נמצא בסיכון מוגבר לפתח בעתיד תקופות נוספות של דיכאון.
הגורמים לדיכאון קליני הינם בדרך כלל שילוב של רגישות מולדת (נטייה ביולוגית) וגורמים סביבתיים (אובדן ואירועי חיים קשים בעבר או בהווה) התורמים להיווצרות חוסר איזון ביו-כימי במוח.
דיכאון יכול לעיתים להופיע בתצורה שונה בה תסמיני העצב מופיעים בעוצמה פחותה מאשר דיכאון קליני אך נמשכים תקופת זמן ארוכה של שנתיים ומעלה (דיסתימיה). דיכאון יכול להתפתח במצבים מיוחדים כגון בזמן היריון ולאחר לידה או בעונה קבועה בשנה.
מצב רוח עצוב יכול גם להופיע כחלק מהפרעה דו קוטבית (הקרויה גם מאניה-דפרסיה ודורשת התייחסות טיפולית שונה) המתאפיינת בתנודות קיצוניות במצב הרוח בין דיכאון למאניה (מצב המתאפיין במצב רוח מרומם או רגזני ומלווה בריבוי אנרגיות, פעלתנות והתנהגות חסרת מעצורים).
בקרב אנשים הסובלים מדיכאון קליני שכיח למצוא תסמיני חרדה (דאגנות, מתח, אי שקט ועוד) הדורשים התייחסות טיפולית. בנוסף, דיכאון קליני חמור עלול להביא לעיוות המציאות ושיפוט לקוי עד כדי סיכון.
יש לזכור כי דיכאון קליני מלווה לעיתים במחשבות על מוות ועלול להגביר סיכון לאובדנות באופן משמעותי. פניה לעזרה נפשית עם קבלת אבחון ונגישות לטיפול מתאים יכולה להביא להפחתת המצוקה והסיכון לאובדנות.
חשיבות הטיפול והמניעה של דיכאון
זיהוי מוקדם וטיפול נכון בדיכאון יכולים לקצר את משך תסמיני הדיכאון ולהפחית את המצוקה והסבל הנלווים.
טיפול בדיכאון יכול להפחית את הסיכון לאובדנות.
טיפול בדיכאון יכול למנוע חזרה של הדיכאון.
מהו הטיפול בדיכאון?
הטיפול בדיכאון קליני מותאם לכל אדם באופן אישי.
הטיפול בשיחות מתמקד הן בשינוי האופן בו אנו חושבים ומתנהגים בתגובה לגירויים יומיומיים והן בשינוי הדרך בה אנו יוצרים קשר עם הסביבה ופותרים בעיות בין אישיות.
הטיפול התרופתי מטרתו להחזיר לאיזון את חוסר היציבות הביו-כימית במוח.
כלל חשוב המשותף לטיפול בשיחות ולטיפול התרופתי הינו ההתמדה בטיפול. חשוב להקפיד על רצף הטיפול ולא לבצע שינויים בטיפול או להפסיקו ללא התייעצות עם הגורם המטפל, לאור הסיכון להחמרה בדיכאון.
כחלק מהטיפול ומניעת הדיכאון חשוב לשמור על שגרת יום יציבה כולל זמני ערות ושינה, לקיים פעילות גופנית מתונה, להימנע משימוש באלכוהול או סמים ולהגביר תדירות של פעילויות המקנות תחושת הנאה ושליטה במצב.
יש לזכור כי בדרך כלל יעברו מספר שבועות של טיפול עד שתורגש הקלה משמעותית ושיפור במצב הדיכאוני. שבועות אלה הינם תקופה רגישה בה האדם הסובל מדיכאון זקוק לליווי ותמיכת הסביבה.
במידה וישנה החמרה בדיכאון המלווה בהתגברות מחשבות על מוות ופגיעה עצמית יש לפנות בדחיפות לעזרה נפשית.
בשל האפשרות לחזרה של הדיכאון בעתיד חשוב להכין תכנית פעולה לזיהוי מוקדם של חזרת התסמינים ופירוט סדרת הפעולות שיש לנקוט בהן כולל פניה לעזרה נפשית. מומלץ לשתף אדם קרוב בתכנית זו.
במקרים בהם למרות טיפול שיחתי ותרופתי אין שיפור בתסמיני הדיכאון פנה לגורם המקצועי המטפל בך ושאל לגבי טיפול בגרייה מוחית המתבסס על שינוי הפעילות החשמלית של המוח ובעל יעילות גבוהה לדיכאונות שלא הגיבו לטיפול השיחתי והתרופתי.
תמיכה משפחתית ופניה לעזרה
למשפחה והסביבה הקרובה לאדם הסובל מדיכאון תפקיד חשוב במניעה והטיפול בדיכאון.
האדם הסובל מדיכאון זקוק במיוחד בתקופה זו לתמיכה והבנה מצד הסביבה כי מדובר במצב זמני אשר טיפול נכון בו והכוונה יכולים להביא להקלה וחזרה לתפקוד הבסיסי.
האדם הנמצא בדיכאון חש לרב אשמה על מצבו וחושש מתגובת הסביבה במידה וישתף את הקרובים לו בתסמינים מהם סובל. לאור זאת יש לעודד את האדם הנמצא בדיכאון לשתף במצבו ולפנות לעזרה. רב האנשים חשים הקלה לאחר ששיתפו אדם יקר להם במצבם.
בשל הקושי של האדם הדיכאוני לשתף פעולה באופן מלא עם הטיפול וההנחיות של הגורם המטפל חשוב שאדם קרוב אליו יהיה מעורב בטיפול ויוכל להתייעץ עם המטפל במקרה של החמרה.
