המאפיין הבולט של אנורקסיה נרבוזה הוא ירידה מכוונת במשקל, שהחולה יוזם ו/או דואג להמשיכה.
הירידה במשקל מלווה הפרעה בדימוי הגוף: החולה רואה את עצמה כשמנה למרות משקלה הירוד. ההפרעה נפוצה בעיקר בקרב נערות מתבגרות ונשים צעירות, אך עלולה לפגוע, אם כי לעיתים רחוקות, גם בנערים מתבגרים ובגברים צעירים.
גם ילדים הקרבים לבשלות מינית ונשים מבוגרות יותר עד לגיל הפסקת הווסת עלולים ללקות בהפרעה.
אנורקסיה נרבוזה היא תסמונת עצמאית במובנים הבאים:
אפשר לזהות בנקל את האפיונים הקליניים של התסמונת, כך שהאבחנה הנקבעת היא מהימנה מאוד וזוכה להסכמה נרחבת בין הקלינאים.
מחקרי מעקב מראים שחלק ניכר מהחולות אינן מבריאות, ממשיכות להדגים את אותם האפיונים העיקריים של אנורקסיה נרבוזה בצורה כרונית.
אף שהסיבות הבסיסיות לאנורקסיה נרבוזה עדיין אינן ידועות, מתחזקת העמדה הגורסת שיחסי גומלין בין גורמים חברתיים-תרבותיים ובין גורמים ביולוגיים תורמים להיווצרות ההפרעה ואליהם מצטרפים מנגנונים נפשיים פחות ספציפיים ורמת הפגיעות של האישיות. ההפרעה קשורה לתת תזונה בדרגות חומרה שונות
עם שינויים אנדוקריניים ומטבוליים משניים והפרעות בתפקודים גופניים הנובעים מהן. יש עדיין ספק האם ההפרעה האנדוקרינית האופיינית נובעת במלואה מתת תזונה ומהשפעה ישירה של התנהגויות שונות שחוללו אותה (כמו: הגבלות בבחירת סוגי המזון, מאמץ גופני מופרז ושינויים בהרכב הגוף, הקאה ושלשול רצוניים והפרעות באלקטרוליטים כתוצאה מכך), או שמא מעורבים בה גורמים נוספים לא ידועים.
