הסימפטום השולט בתסמונות אלה הוא צורה כלשהי של טיק.
טיק מוגדר כתנועה מוטורית ולא קצבית, לא רצונית, מהירה וחוזרת (שבדרך כלל מערבת קבוצת שרירים מוגבלת), או הפקת קול פתאומית שאינה משרתת מטרה ברורה. הטיק נחווה כבלתי נשלט, אם כי בדרך כלל אפשר לבולמו למשך פרקי זמן משתנים.
אפשר לסווג את הטיקים המוטוריים והקוליים לפשוטים ולמורכבים, אף שהגבולות ביניהם אינן מוגדרים היטב.
טיקים מוטוריים שכיחים פשוטים כוללים:
מצמוץ, טלטול הצוואר, משיכת כתף ועווית של הפנים.
טיקים קוליים פשוטים כוללים:
כחכוח גרון, נביחה, רחרוח ושריקה.
טיקים מורכבים שכיחים כוללים:
הכאה עצמית, קפיצה ודילוג.
טיקים קוליים מורכבים שכיחים כוללים:
חזרה על מילים מסוימות ולעתים שימוש במילים לא מקובלות (גידופים – coprolalia) וחזרה על מילים או על הקולות שהאדם עצמו מפיק (palilalia).
יש שונות עצומה בחומרת הפרעות הטיק. בקצה אחד התופעה כמעט נורמלית, כשאחד מתוך חמישה או עשרה ילדים סובלים מטיקים חולפים בפרק זמן מסוים. בקצה האחר נמצאת תסמונת טורט, שהיא הפרעה נדירה וכרונית הגורמת נכות ניכרת. לא ברור אם מצבים קיצוניים אלה מייצגים הפרעות שונות, או שמדובר בשני הקצוות של אותו רצף: רוב המומחים סבורים שהאפשרות השנייה היא הסבירה יותר.
תסמונות טיק הרבה יותר שכיחות בקרב בנים, והיסטוריה משפחתית נפוצה מאוד.
