סוג זה של הפרעת התנהגות נראה, בדרך כלל, בקרב ילדים שגילם נמוך מ- 9-10. ההפרעה מוגדרת בנוכחות של התנהגות מרדנית, לא ממושמעת ומתגרה, ובהעדר מעשים תוקפניים ולא חברותיים המפרים את החוק או את זכויותיהם של אחרים.
מומחים רבים גורסים שדפוסי התנהגות מרדניים ומתנגדים מייצגים סוג מתון יותר של הפרעת התנהגות, ולא סוג שונה מבחינה איכותית.
אין די עדות מחקרית לגבי השאלה האם ההבחנה היא איכותית או כמותית. יחד עם זאת, הממצאים מרמזים שאם אכן יש דפוסי התנהגות מובחנים, הרי שהם נכונים בעיקר או רק בקרב ילדים צעירים.
יש להיזהר אפוא, כאשר משתמשים בקטגוריה זו, בעיקר בקרב ילדים בוגרים יותר. הפרעות התנהגות משמעותיות מבחינה קלינית בקרב ילדים בוגרים מלוות לרוב בהתנהגות תוקפנית ולא חברותית (החורגת ממרדנות ומאי ציות), אף שבגיל צעיר קדמו להן, לעתים קרובות, הפרעות של מרדנות והתנגדות.
הקטגוריה נועדה לשקף את השימוש האבחוני הנפוץ ולהקל על סיווג ההפרעות החלות בילדים צעירים.
