המערך הקרדיולוגי

טיפול-נמרץ לב וטיפול-נמרץ לב ביניים

גורמי הסיכון להתפתחות אוטם שריר הלב

• רמה גבוהה של שומנים בדם
• עישון
• יתר לחץ דם
• סוכרת
• עודף משקל\
• חוסר פעילות גופנית
• מתח נפשי
• נטייה תורשתית ( הסטורייה משפחתית )

מה ניתן לעשות כדי לשנות הרגלים?

• מודעות לקיום הבעיההניתנת לפתרון הכרה בכדאיות של תהליך השינוי
• גיבוש  תוכנית שינוי וקביעת מועד התחלה:
• הגדרת  מטרות מוגדרות, כמו: הפסקת עישון, שינוי תזונה וביצוע פעלות גופנית במשך כשעה  לפחות 3 - 4 פעמים בשבוע 
• קביעת מועד להתחלת התוכנית
• קביעת שלבים הדרגתיים, כמו: הפחתה הדרגתית של כמות הלחם שאוכלים
• שיתוף הסביבה בהחלטה ליצירת מחוייבות ולגיוס תמיכה

תזונה נכונה

• אכילת ירקות - עשירים בויטמינים ובמינרלים  ותורמים לסילוק הכולסטרול וחומרי פסולת מהגוף

• פירות - נטולי שומן אך עשירים בסוכר ויש להגביל את אכילתם

• חלבונים מהחי - לבחור בבשר בקר רזה, עוף והודו ללא שומן ועור.

• חלבונים מהצומח - בסויה, עדשים ואפונה

• להשתמש בתבלינים טבעיים - פלפל שחור, שום, בצל ועשבי תיבול שהם ללא שומן ודלים בנתרן

• שומנים - לבחור בשומנים בלתי רווים או דלי שומן כמו: שמן זית, שמן קנולה וטחינה

• דגנים - להעדיף דגנים חיטה ואורז  מלאים, שיבולת שועל וכוסמת.

• ממה כדאי להימנע?

  • לצמצם ככל האפשר את צריכת השומן ולהשתדל לבחור מזונות דלי שומן
  • להימנע מאכילת שומן מוצק כמו: גבינה צהובה, מרגרינה, בורקסים ועוגות.
  • להימנע מאכילה של:

• אברים פנימיים, כמו כבד ומוח וכליות,

• נקניק ובשר מעובד 

• מוצרי חלב שאינם דלי שומן

• פיצוחים

• מאכלים עתירי סוכר ופחממות .

שומנים בדם

• כולסטרול - שומן רווי, שהגוף מייצר ומגיע גם ממזונות
• הכולסטרול "הרע" -  LDL- (low density lipoprotein)
• הכולסטרול "הטוב" - HDL – (high density lipoprotein)
• טריגליצרידים - שומני הדם הנוצרים בגוף כתוצאה מצריכה עודפת של סוכרים או קלוריות

• דרכים להפחתה של מת השומנים בדם

• טיפול תרופתי
• תזונה נכונה.

פעילות גופנית

• משפרת את תפקוד הלב ואת זרימת דם
• מסייעת לאיזון לחץ דם
• מסייעת לירידה במשקל
• מסייעת לשיפור רמת שומנים בדם
• מגבירה את  סיבולת הלב והריאות ומשפרת את כושרם של כלל השרירים בגוף
• משחררת ממתחים ומלחצים
• המלצה ל:פעילות גופנית
  בתחילה הליכה ברגל במשך 15 - 30 דקות, שלוש פעמים בשבוע, ולהגיע ליעד של 40 דקות ביום,  שלוש פעמים לשבוע.

הפסקת עישון - אמצעי תמיכה

• סדנאות גמילה מעישון - משלבות ייעוץ אישי ותמיכה קבוצתית, בהנחיית אנשי מקצוע בתחום
• הסדנאות כלולות בסל הבריאות והן ללא תשלום.
• תכשירים לגמילה מעישון

תרופות

• לטיפול התרופתי תרומה משמעותית בתהליך השיקום ובשיפור תפקוד הלב
• יש ליטול את התרופות המומלצות במינון ובזמנים שנקבעו על ידי הרופא  
• אין להפסיק נטילה יומית של תרופות שהומלצו ללא התייעצות עם קרדיולוג.

פעילות מינית

• העומס המופעל על הלב ועל כלי הדם שווה ערך לעומס הנוצר בהליכה מהירה או בעלייה לקומה שנייה
• אצל מרבית החולים, אין כל מניעה מבחינה לקיים יחסי מין. מועד ההתחלה בהתאם בהרגשה ובמצב הרפואי
• תרופות המשפרות תפקוד מיני עלולות להיות מסוכנות למי שלקה באוטם שריר הלב, ולכן אין לקחת אותם באופן עצמאי, אלא להיוועץ ברופא מטפל.

שיקום

מטופלים אשר חוו אירוע לבבי נמצאים בסיכון מוגבר לאירועים נוספים. הטיפול במחלות לב אינו מסתיים בשחרור מבית החולים ויש חשיבות רבה לפעילות שיקום לב בהקדם, פעילות שהוכחה כמשפרת ומצילת חיים.

• לאנשים  שעברו התקף לב, ניתוח מעקפים, השתלת ICD ואי ספיקת לב, השיקום מבוצע  במרכז החלמה במשך 5 ימים
• מטרת השיקום  לאחר ארוע לבבי, היא להדריך את המטופל לעצמאות בטיפול אישי יום יומי  ובחזרה לחיים פעילים בבית החלמה ושיקום.
  לפרטים נוספים, נא לפנות אל הצוות המטפל 
• מידע על שיקום לב אמבולטורי בסורוקה

למידע נוסף על שיקום לב, ניתן לפנות אל הצוות המטפל במחלקה.

לאחר השחרור מבית החולים

• ביקור ראשון

  המטופל מגיע לרופא משפחה, יומיים שלושה לאחיר השחרור מבית החולים

• חזרה לעבודה

• מטופלים לאחר אוטם ללא סיבוכים,  יכולים, בדרך כלל, לחזור לעבודה (לא פיזית)  לאחר שבועיים.                                           
• לאחר השתלת סטנט ללא אוטם - בדרך כעבור  לאחר יומיים.
• מטופל עם מחלה לבבית, העובד עבודה פיזית - מופנה עעל ידי הרופא המטפל לרופא תעסוקתי.(ההפניה נשלחת בביקור הראשון במרפאה)

• נהיגה

• לאחר שבועיים - שלושה, ניתן לנהוג ברכב פרטי
• נהיגה מקצועית - ברכב ציבורי, אוטובוס, מונית- הרופא צריך לדווח למשרד הרישוי, והנהג חייב בבדיקות מיוחדות.(גם המטופל חייב לדווח)

• ביקורת אצל קרדיולוג

  הרופא המטפל מפנה לקרדיולוג בקהילה או במכון הלב
• בחלק מן המקרים יתבצע אקו לב חודש לאחר האשפוז.(ברוב המקרים חל שיפור בתפקוד הלב לאחר השבועות הראשונים)

• בדיקות דם

  ליפידוגרם מבוצעות חודש לאחר האשפוז ואחר כך מעקב מדי כמה שבועות, עד להשגת ערך המטרה. 

• טיסה

  למטופלים לאחר אוטם  או התערבות לבבית – כמו PCI, לא מומלץ לטוס בחצי שנה הראשונה.

מצבים המחייבים פנייה לעזרה רפואית

• קוצר נשימה או קשיי נשימה
• כאב או לחץ בחזה הדומים לאלה שהופיעו בזמן האוטם
• דפיקות לב המלוות בסחרחורות, חולשה או קוצר נשימה

בביקור אצל הרופא המטפל חשוב להתייעץ ולשאול על סימנים או מצבים שחשוב להתייחס אליהם ועל האמצעים והשירותים שניתן להיעזר בהם בכל מצב ומצב.