מאת: ד"ר שמואל אביטל וד"ר אמג'ד ביידוסי
קשתית (IRIS)
הרקמה המעניקה את הצבע האופייני לעין (עין כחולה, חומה וכו')
ממוקמת מאחורי הקרנית ולפני העדשה
שרירי הקשתית פועלים כמו צמצם של מצלמה - על פי כמות האור שבסביבה הם מרחיבים ומצמצמים את האישון וכך קובעים את כמות האור שחודרת לעין.
אישון (PUPIL)
החריר שדרכו נכנס האור לעין
קוטרו משתנה לפי כמות האור שבסביבה, וככל שכמות האור קטנה יותר, האישון גדול יותר ולהפך
דוגמה: בלילה האישון מתרחב ומאפשר לכמות רבה יותר של אור לחדור לעין. מנגנון זה מאפשר לראות גם באור מועט.
עדשה (LENSE)
ממוקמת מאחורי הקשתית ותפקידה לרכז את קרני האור שמגיעות מהקרנית אל הרשתית
העדשה גמישה ובעלת יכולת לשנות צורה ממצב פחוס לתפוח ולהפך, ומכאן הכוח האופטי שלה, המאפשר לה מיקוד למרחקים שונים.
השריר הציליארי (CILIARY BODY)
בעל מבנה טבעתי, מחובר לעדשה על ידי סיבים דקים המכונים זונולות ונמצא צמוד לצידו הפנימי של לובן העין
בראיה לקרוב מתכווץ והעדשה תופחת, בראיה למרחק השריר מתרפה והעדשה פוחסת
ברקמת שריר זה נוצר הנוזל הממלא את חלל העין הקדמי ומאפשר לה לשמור על המבנה הכדורי שלה.
זגוגית (VITREOUS)
נוזל שקוף דמוי ג'ל הממלא את חלקה האחורי של העין ותומך בצורתה.
רשתית (RETINA)
רקמת העצב הקולטת את התמונה שרואה העין ומתכנסת אל עצב הראיה המשדר את התמונה הנקלטת, אל המוח
במרכז הרשתית נמצאת המקולה (MACULA LUTEA) שהיא האזור שאחראי על חדות הראיה המקסימלית וכן על ראיית הצבעים
היקף הרשתית אחראי על הראיה הפריפרית וראיית לילה.
דמית (CHOROID)
רקמת כלי דם המזינה את הרשתית ולובן העין.
לובן העין (SCLERA)
הדופן הלבנה החיצונית של העין.
לחמית (CONJUNCTIVA)
קרקעית העין (FUNDUS)
החלק האחורי ברשתית בו נמצאים ראש עצב הראיה והמקולה.
ראש עצב הראיה (OPTIC DISC)
- נראה כמעין צלחת שטוחה עם שקע קטן במרכזה
- במרכז העצב עוברים כלי הדם הגדולים המזינים את הרשתית ומתפרסים ממנו להיקף.
קישורים למידע נוסף
מידע באתר כללית
בריאות העיניים.
