קרטוקונוס

מאת: ד"ר אלכסנדר צ'ורני.

רקע

• קרטוקונוס הוא מחלה שבה הקרנית נהיית דקה ובולטת כקונוס – חרוט
• השינוי הזה במבנה של הקרנית גורם לאור לאבד את הפוקוס בעין
• כתוצאה מכך, הראיה נהיית ירודה ומטושטשת, תוך פגיעה בפעילויות כמו קריאה או נהיגה
• המחלה פוגעת בשתי העיניים, אך חומרתה יכולה להיות שונה מאוד בין שתי העיניים.

סיבות וגורמי סיכון (אתיולוגיה)

• לא ידוע בדיוק מה גורם לקרטוקונוס
• המחלה עשויה להיות גנטית בחלקה (מועברת במשפחה דרך הגנים)
• היא קורת יותר אצל אנשים שיש להם אלרגיות כמו אסטמה או אקזמה
• יתכן גם קשר בין קרטוקונוס לשפשוף עיניים לעיתים קרובות.

 אבחון

• המחלה מאובחנת לרוב אצל אנשים צעירים בעשור השני ועד תחילת העשור השלישי לחיים
• כדי לאבחן את המחלה, רופא עיניים בודק את המטופל בעזרת מיקרוסקופ מיוחד הנקרא מנורת סדק
• בנוסף, המטופל עובר צילום עיניים במכשיר שבודק עובי וצורה של הקרנית. במערך עיניים בסורוקה, מדובר במכשיר Pentacam של חברת Oculus, שהוא מהמתקדמים בעולם.

דרכי טיפול

• לא קיים טיפול המאפשר לרפא קרטוקונוס
• אומנם בשלב ההתחלתי ניתן להסתפק במשקפיים בלבד, אך רוב המטופלים נעזרים בעדשות מגע קשות עם חדירות גבוהה לחמצן
• ישנם גם סוגים נוספים של עדשות מגע, כגון סקלרליות. עדשות המגע אינן משפיעות על המהלך של קרטוקונוס ומטרתן רק לשפר את הראיה
• במקרים מתקדמים מאוד שבהם עדשת מגע אינה מסוגלת להביא לשיפור בראיה או שמתפתחת אי סבילות לעדשות, ניתן לבצע ניתוח השתלת קרנית, שבו מחליפים חלק מהקרנית החולה או את כולה בקרנית של תורם
• בשנים אחרונות קיים טיפול חדש שנקרא צילוב קשרי קולגן (corneal crosslinking), שמטרתו לשמר את המצב הקיים על ידי חיזוק הקשרים שבין הסיבים שבונים את הקרנית, ובכך להוסיף לה קשיחות ולמנוע עיוות נוסף של צורתה.

למידע נוסף על צילוב קשרי קולגן (corneal crosslinking),

סיבוכים אפשריים

• ככל שמחלת הקרטוקונוס מתקדמת, כך חדות הראיה יורדת
• לכן, חשוב לזהות את המחלה ולטפל בה בזמן באמצעים הקיימים
• במקרים חמורים, שבהם הקרנית דקה ובולטת מאוד, עשוי לקרות מצב של ירידה פתאומית וכואבת בחדות ראיה (הנקרא באנגלית hydrops), הנובע מהצפת הקרנית בנוזל מתוך העין. מצב זה חולף עם הזמן ולרוב משאיר צלקת בקרנית.

מצבים שבהם יש לפנות לרופא  או למיון עיניים

• מומלץ לגשת לבדיקת רופא עיניים במקרים שבהם עולה חשד להתפתחות קרטוקונוס
• בין היתר, מדובר על אנשים צעירים עם תלונות על ירידה הדרגתית בראיה, רקע של קרטוקונוס במשפחה, רקע אלרגי עם ביטוי עיני הגורם לגרד ושפשוף עיניים, צורך בהחלפת משקפיים לעיתים קרובות עקב שינוי במספר
• כאמור, מטופלים עם קרטוקונוס ידוע, עלולים לסבול ממצב של ירידה פתאומית וכואבת בראיה. במקרה כאלה, יש לגשת לקבלת טיפול במיון עיניים
• מטופלים שעברו השתלת קרנית במסגרת טיפול בקרטוקונוס, צריכים לפנות למיון עיניים במקרה של תלונות חדשות, כגון: ירידה בראיה, כאב, תחושת גוף זר, אודם, הפרשה, וזאת על מנת לשלול סיבוכים הקשורים בהשתלת קרנית.

השירות הניתן בסורוקה

• צוות מרפאת קרנית בסורוקה, נותן שירות מקיף לאבחון, לטיפול ולמעקב אחר מטופלי קרטוקונוס
• הצוות  מבצע אבחון ומעקב של קרטוקונוס תוך שימוש בצילומי קרנית המבוצעים במכשיר Pentacam מתקדם
• לרשות הצוות מכשיר משוכלל לצורך ביצוע טיפולי צילוב קשרי קולגן
  (Crosslinking), לרבות טיפול בילדים
• במקרים מתקדמים, צוות המנתחים מבצע ניתוחי השתלת קרנית בעובי מלא (PKP) או בעובי חלקי (DALK).

קישורים למידע נוסף

• מרפאת קרנית 
• קרוסלינקינג (צילוב קשרי קולגן בקרנית)
• טופסי הסכמה לקראת פעולה כירורגית וטיפולי עיניים.

באתר כללית

• בריאות העיניים
• מחלות קרנית
• קרטוקונוס