מחלקות פנימיות

trueבתי חולים > מאיר > דף הבית > תחומים רפואיים- מחלקות, יחידות ומכונים > מחלקות פנימיות > אלרגיה לתרופות - 10 דברים שחשוב לדעת

אלרגיה לתרופות - 10 דברים שחשוב לדעת

כתבה מקיפה על 10 דברים שחשוב לדעת לגבי אלרגיה לתרופות. ​​​​​​​​​מאת: פרופ' רונית קונפינו-כהן, מנהלת היחידה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית במרכז רפואי מאיר, ופרופ' אלון הרשקו, מזכיר האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית לשעבר.

​​1. ​קצת סטטיסטיקה על תופעת הרגישות והאלרגיה לתרופות בארץ לעומת העולם

​מבין תופעות הלוואי של התרופות, התגובות האלרגיות מהוות פחות מ-10 אחוזים. לכל התרופות, גם אלו שלכאורה נראות תמימות לגמרי, כמו ויטמין C למשל, יש תופעות לוואי; מתוכן כאמור פחות מ-10 אחוזים הן תופעות מהסוג האלרגי ונגרמות על ידי הפעלת מערכת החיסון. מאות אנשים פונים מדי שנה לבירור בעקבות חשד לתגובות אלרגיות לתרופות. ברוב המקרים מתברר שמדובר בתופעות לוואי פשוטות של התרופות ורק במיעוט מהמקרים מתברר שאכן מדובר באלרגיה. 

2. האם תגובות  אלרגיות לתרופות הן מסוכנות?

רוב התגובות האלרגיות לתרופות הן שפירות ולא מסוכנות. הביטוי העיקרי יהיה פריחה עדינה שמופיעה לאחר ימי טיפול אחדים. מדי פעם עלולה להופיע תגובה של הלם אנאפילקטי מסכן חיים. במדינות בסדר הגודל של ישראל, מדובר במקרים בודדים בשנה. התגובה האנאפילקטית עלולה להופיע יותר במקרה של הזרקת תרופה לווריד, ונדירה  בנטילת כדורים בבליעה.

3. האם המטופל יכול לדעת מתי מדובר בתופעות לוואי מכרות של תרופה, ומתי ברגישות אלרגית (בהנחה שאין מדובר בתגובה אלרגית קיצונית לתרופה)?

מטופלים שנוטלים תרופת חדשה חייבים לשים לב לתחושות חריגות אחרי הנטילה. תופעות כבחילה, קצת כאב בטן וסחרחורת הן שגרתיות במקרה של נטילת תרופות מסוימות. למשל, תרופות נגד יתר לחץ דם עלולות לעתים לגרום לסחרחורת. דוגמה נוספת: תרופות אנטיביוטיות מסוג זינט או אוגמנטין עלולות לגרום לעתים לכאבי בטן. תופעות לוואי אלה הן ידועות ומוכרות. 

​סימני האזהרה המעידים על תגובה מסוכנת: כאשר זמן קצר  לאחר נטילת התרופה מופיע קוצר נשימה, תחושת כמעט התעלפות ונפיחות מפושטת.  

4. האם יש גורמי סיכון לפיתוח תגובה אלרגית לתרופות? 

ככל שנוטלים יותר מחזורי טיפול מאותה תרופה, סיכוי הגוף לפתח תגובה אלרגית נגד התרופה, עולה.  על פי רוב, תגובה אלרגית לא תתפתח כשנוטלים את התרופה בפעם הראשונה, אלא רק כשהגוף כבר מכיר אותה. גורם הסיכון המשמעותי ביותר לפתח תגובה אלרגית הוא תגובה אלרגית קודמת לאותה התרופה. 

​5. כשמרגישים לא טוב בעקבות נטילת תרופה מתי פונים לרופא? מה צפוי שיעשה? 

​אם בעקבות נטילת תרופה, מופיעים פריחה מפושטת ומטרידה על הפנים והגוף, קוצר נשימה קיצוני, נפיחות כללית או עילפון , יש לפנות מיד לרופא, למוקד קופות החולים או למיון. אם מדובר בתופעות מתונות יותר, חשוב לצלם את הפריחה, הנפיחות ותופעות נוספות כדי להראות לרופא. במרבית המקרים ימליץ הרופא על הפסקת נטילת התרופה וימצא לה חלופה. 

6. אבחון הרגישות לתרופות או מה קורה כשמטופל מקבל מגוון תרופות, וכיצד ניתן לברר לאיזו מן התרופות הוא פיתח רגישות ואלרגיה?

​כשמדובר בתרופות שנוטלים באופן קבוע והמשכי, כמו לדוגמה אספירין וסטטין, הסיכוי שהן יגרמו לתופעות אלרגיות הוא נמוך מאד. בדרך כלל התופעות הלא רצויות יופיעו בנטילת תרופה חדשה או זמנית. לכן , בשלב הראשון יברר הרופא את סדר הזמנים בהם נחשף המטופל לתרופות חדשות ויצליח להגיע למסקנה מי החשודה מכולן. בהמשך יוכל להפנות למומחה לאלגיה וזה יתכנן, אם יש צורך, כיצד להוכיח את הרגישות בעזרת תבחין עור (טסט) או תגר לתרופה.  

7. כשמתאשפזים בבית חולים, או פונים לקבלת טיפול רפואי, נשאלים לגבי רגישות או אלרגיה לתרופות. אם יש רגישות, ייתכן שאיננו מודעים לה. מה עושים? 

מי שלא חווה תגובה אלרגית – אינו נחשב אלרגי. 

8. בהקשר לתרופות משתמשים לא פעם במלים: רגישות לתרופה, או אלרגיה לתרופה. מה ההבדל בין השתיים?

רגישות היא מילה עממית המתארת את כל תופעות הלוואי. למשל רגישות לאוגמנטין שהביטוי שלה הוא כאב בטן או רגישות לאוגמנטין שמתבטאת בתגובה אלרגית חריפה. אלרגיה משמעותה תגובה לתרופה שהמנגנון שלה מופעל על ידי מערכת החיסון. 

9. האם יש תרופות השכיחות יותר בגרימת רגישות ואלרגיה? 

בהחלט: שלושת המובילות בראש הרשימה הן: אנטיביוטיקות ממשפחת הפניצילינים, נוגדי דלקת שאינם סטרואידים כולל אופטלגין ואנטיביוטיקות אחרות. 

10. ומה בנוגע לאלרגיה ורגישות לתרופות ביולוגיות?

תרופות ביולוגיות ניתנות בדרך כלל למחלות משמעותיות. למשל: 'מבטרה' שניתנת למספר סוגים של ממאירויות המטולוגיות ומחלות ריאומטיות, או למשל 'רמיקייד' הניתנת למחלות דלקתיות של המעי. תרופות אלה מבוססות על חלבונים הנוטים לגרום לתופעות לוואי. בדרך כלל התרופות חיוניות והחולה חייב לקבלן. אם מטופל  פיתח תגובה אלרגית אמתית לתרופה ביולוגית כנ"ל יש דרך מיוחדת לתת אותה לחולה ו"לעקוף" את התגובה האלרגית. 

השיטה היא לתת את התרופה בצורה מדורגת; להגדיל בהדרגה את המינון, מה שמנטרל את התגובה האלרגית באופן זמני. לתהליך קוראים דסנסיטיזציה, והוא נעשה תמיד בהשגחת מומחה לאלרגיה בנוסף לרופא המטפל. התהליך קצת יותר ממושך מאשר הטיפול הרגיל, אבל הוא מאפשר לחולה האלרגי לתרופה לקבל אותה למרות האלרגיה. 

******

חשוב לדעת:

  • אם הופיעה תגובה לא רצויה  בעקבות נטילת תרופה-תעדו את התופעה, צלמו ופנו לקבלת עצה ממומחה באלרגיה.
  • אל תלכו שולל אחר "תרופות טבעיות"; תרופה "טבעית" היא תרופה בדיוק כמו אספירין ומוקסיפן. לכל  תרופה יש תופעות לוואי. לכן, אין ליטול תרופות על דעת עצמכם- היוועצו ברופא.

האם תוכן זה היה מועיל?

אני רוצה...

לשתף בדוא"ל

להדפיס

זקוקים לסיוע?

​​​​במרכז השירות והמידע של מאיר​ אנו נסייע לכם ונעניק הכוונה לכל פונה

אינדקס תחומים רפואיים

​​​הקליקו ​כאן​ ותוכלו לאתר בקלות כל מחלקה, מרפאה ויחידה