מהם טיפולי IVF?
הפריה חוץ גופית (In Vitro Fertilization – IVF) הינו טיפול עבור זוגות שאינם מצליחים להרות לאחר קיום יחסי מין בלתי מוגנים במהלך 12 חודשים או חצי שנה לנשים מעל גיל 35. בתהליך ההפריה החוץ גופית מפגישים את הביצית והזרע מחוץ לגוף האישה, בתנאי מעבדה, לצורך יצירת עובר. העוברים שנוצרו גדלים למשך 2-6 ימים ממועד ההפריה במעבדה ולאחר מכן מתבצע תהליך של החזרת העוברים לרחם.
ממה נגרמת בעיית פוריות?
בעיה בפוריות יכולה להיגרם בכ-40% מהמקרים עקב בעיה אצל האישה, כ-40% מהמקרים עקב בעיה אצל הגבר ובשאר ה - 20% עקב אי – פוריות בלתי מוסברת.
בעיות פריון נפוצות:
אצל האישה
בעיות מכניות: חסימה בחצוצרות ו/או הידבקויות באגן או סביב החצוצרות, כריתת חצוצרות, אנדומטריוזיס (מקרים שבהם ניתן למצוא תאי רירית רחם באזורים אחרים בגוף) וכדומה.
בעיות הורמונליות: שחלות אשר אינן מתפקדות באופן תקין, כלומר אין ביוצים טבעיים ויש צורך בטיפול הורמונלי לגיוס זקיקים.
בעיות אנטומיות ברחם כגון הידבקויות, רירית דקה, שרירנים או פוליפים.
לגיל האישה יש השפעה מכרעת על איכות הביציות ועל הסיכוי להשיג היריון. לאחר גיל 35 יורדת איכות הביציות, והסיכוי להיריון פוחת בהדרגה. הסיכויים פוחתים באופן משמעותי לאחר גיל 38, ומעל גיל 42 הסיכוי נמוך מאחוז אחד.
אצל הגבר
איכות זרע ירודה: מיעוט תאי זרע, חוסר תנועה של תאי זרע או שיעור תנועה נמוך או תאי זרע שצורתם אינה תקינה (בעיה מורפולוגית).
חוסר זרע מוחלט בזירמה: מחייב שאיבת זרע ישירות מהאשכים.
בעיה בלתי מוסברת (אידיופטי)
קיימים גם מקרים של אי-פוריות בלתי מוסברת. כאשר לא נמצאת סיבה לבעיית אי-הפוריות, ובכל זאת הזוג אינו מצליח להרות באמצעות טיפולים אחרים, במקרים אלו יומלץ להם על פי רוב טיפול בהפריה חוץ גופית.
מתי יש להתחיל לטפל בבעית פוריות?
במידה ולאחר בירור אצל רופא נשים בקהילה נמצאו חלק מהסימנים המעידים על חוסר פוריות, ניתן לפנות ליחידת הפריה חוץ גופית מאיר לקביעת תור ליעוץ עם רופא פוריות וקבלת החלטה במידה ויש צורך להתחיל בטיפול.
כיום, מופנים לטיפולי הפריה נשים וגברים בגין ארבע סיבות עיקריות:
הכנה לקראת טיפולי IVF
על פי הנחיות משרד הבריאות, יש לעבור את הבדיקות המפורטות להלן לפני תחילת הטיפולים. רוב הבדיקות תקפות לשנה ממועד ביצוען.
בת הזוג:
בדיקת סוג דם ו-RH
ספירת דם
תפקודי קרישה (PT,PTT)
SMA, סוכר בצום
פענוח בדיקת ECG (מעל גיל 40)
אישור על חיסון אדמת מפנקס חיסונים. אם אין תיעוד יש להשלים קבלת שתי מנות חיסון
בדיקות מעבדה לנוגדנים:
עגבת (VDRL), בדיקת CMV כשל חיסוני נרכש (HIV), הפטיטיס B ו-C
בדיקת דם לבירור פרופיל הורמונלי, המבוצעת ביום 2-5 למחזור הווסתי. נבדקים ההורמונים LH, FSH, E2 ,TSH ,Progesterone ,Prolactin לצורך קביעת רמות הורמונים התחלתיות ושלילת בעיות אפשריות נוספות
בדיקה גינקולוגית עדכנית, כולל משטח צוואר רחם (Pap smear) ובדיקת שד ע"י רופא - תקף לשנה
אם בוצעו הדגמת רחם לפי אולטרסאונד וגינלי או צילום רחם (ביום 11-13 לווסת) או היסטרוסקופיה (לא חובה לבצעם), יש להביא את תוצאות הבדיקות
מומלץ לבצע מראש בדיקה למחלות תורשתיות באמצעות בדיקות סקר גנטי
בן הזוג:
בדיקת זרע (כולל מורפולוגיה)
בדיקות מעבדה לנוגדנים: HIV והפטיטיס B ו-C וגם אגבת (VDRL)
בדיקות סקר גנטי
טרם תחילת טיפול יש להסדיר את כל ההליכים המנהלתיים המפורטים מטה:
בעת פתיחת התיק במרפאה ביחידה תתבקשו לחתום על –
* טופס הסכמה לטיפולי הפרייה חוץ גופית חתום על ידי שני בני הזוג
* טופס הסכמה לטיפול בביציות ועוברים קפואים ביחידת ה-IVF במרכז רפואי מאיר
* טופס הסכמה לקבלת הוראות לטיפול באמצעות טלפון / דוא"ל
* לבן הזוג - טופס הסכמה לייפוי כוח להחזרת עוברים
2. יש להצטייד מראש בטופס התחייבות מקופת החולים או הגורם המבטח
3. לזוג שאינו נשוי יש להצטייד בהסכם הורות חתום ע"י עו"ד
4. גבר המועמד לניתוח שאיבת זרע יוודא את זכאותו להתחייבות מול הקופה ויבצע את כל הבדיקות הדרושות לפרוצדורה
5. טרם תחילת מחזור טיפול בני הזוג/המטופלת יעברו הדרכה מסודרת עם אחיות היחידה בפגישה שתקבע מראש
6. טרם תחילת הטיפול יש לרכוש מראש את התרופות הדרושות לטיפול ולוודא שקיימים כל המרשמים הדרושים להמשך הטיפול
שלבי הטיפול ב-IVF
תחילה מבצעים טיפול ההורמונלי לגירוי שחלתי: שלב ראשון הינו קבלת תרופות הורמונליות להגברת הגירוי השחלתי לצורך יצירת מספר רב של זקיקים עם ביציות. בשלב זה מבצעים בדיקות אולטרסאונד ובדיקות דם ביחידה במטרה לעקוב אחר הזקיקים הגדלים בשחלות. כאשר יגיעו הזקיקים לגודל המתאים על פי בדיקת אולטרסאונד, ורמת ההורמון בבדיקת הדם תהיה מותאמת למספר הזקיקים, תקבלי זריקה לצורך הבשלה סופית של הביציות. כ 34-36 שעות לאחר הזריקה תתקיים שאיבת הביציות.
שאיבת הביציות ומתן הזרע: בבוקר השאיבה מתקבלים לאשפוז יום ביחידה. שאיבת הביציות מהשחלות נעשית בחדר ניתוח הסמוך למעבדת ההפריה בהרדמה כללית קצרה ובהנחיית אולטרסאונד נרתיקי. במהלך השאיבה דוקרים את הזקיקים שבשחלות ושואבים את הנוזל הזקיקי עם הביציות. הפעולה כרוכה באי-נוחות, ולאחריה נדרשת התאוששות כמקובל לאחר הרדמה. באותו יום יתבקש בן הזוג למסור זרע למעבדה לצורך הזרעת הביציות.
תהליך ההפריה במעבדה: בזמן השאיבה מועבר נוזל מהזקיקים למעבדה ומתוכו מאתרים את הביציות. אמבריולוג במעבדה מטפל בביציות ומעביר אותן לצלחת ובה מצע גידול. במקביל, דגימת הזרע עוברת הכנה מדוקדקת. בשלב זה מחליטים כיצד להפרות את הביציות עם תאי הזרע על פי איכותם (הפריה רגילה או מיקרומניפולציה). לאחר מכן מבצעים את ההזרעה ע"י הזרקה של תא זרע לביצית (ICSI) או מאפשרים לתאי הזרע לחדור באופן עצמאי לביציות (IVF קונבנציונלי). לאחר כ18 שעות בודקים את הביציות למציאת סימני הפריה תקינה. העוברים שנוצרים גדלים הבאינקובטור במעבדה למשך 2-6 ימים ואז מוחזרים לרחם.
החזרת הביציות המופרות(העוברים) לרחם: החזרת עוברים הינה פעולה פשוטה ואינה כרוכה בכאב ולא מצריכה הרדמה. העוברים מוחזרים באמצעות החדרת צינורית דקה מאוד לצוואר הרחם והזרקתם לחלל הרחם. ההחלטה על מועד החזרת העוברים ועל מספרם מתקבלת בדיון צוות של המעבדה עם הרופאים עם גיליון המטופלת על פי איכותם ובהתאם לשיקולים רפואיים, כגון גיל האישה ומספר הטיפולים שכבר עברה. העוברים שנותרו במעבדה יוקפאו לצורך שימוש עתידי רק אם איכותם מאפשרת הקפאה.
תמיכה הורמונלית: לאחר החזרת העוברים לרחם ניתנות תרופות הורמונליות לתמיכה בהשרשת העוברים ברחם ובהיריון המתפתח.
בדיקת דם להיריון: כעבור 14-16 ימים מיום שאיבת הביציות תתבצע בדיקת היריון ביחידה אצל האחות. אם הושג היריון, תוזמני לבדיקות דם ולאולטרסאונד כדי לוודא התפתחות עוברית תקינה. אם לא הושג היריון – יש לקבוע פגישה עם רופא מהיחידה לצורך תכנון מחזור הטיפול הבא. המחזור הטיפולי הבא יכול להתבצע כחודש עד חודשיים לאחר הטיפול הקודם. במידה ונותרו עוברים מוקפאים ניתן להחזירם כבר במועד הביוץ הבא שלאחר הטיפול האחרון.
