האם יש באפשרותנו למנוע התפתחות אלרגיה לחלב או שמדובר בגזירת גורל?
מאת: ד"ר עידית לחובר – רוט
שכיחות האלרגיה למזון בעולם המערבי מוערכת בכ – 5-10% מהילדים הצעירים. בישראל, השכיחות המוערכת נמוכה יותר ונעה סביב 2-3%. המזונות השכיחים ביותר בארץ כגורמים לתגובה אלרגית הם חלב, שומשום, ביצים, בוטנים, אגוזים, שקדים וסויה.
ניתן לחלק את האלרגיה למזון למספר סוגים בהתאם למנגנון הגורם לתגובה והמאפיינים הקליניים, אך התגובה העיקרית והמדוברת ביותר הינה אלרגיה מיידית מתווכת נוגדנים מסוג IgE – כאשר מערכת החיסון של האדם מזהה חלבון (במרבית המקרים) כגורם זר שצריך לתקוף. מערכת החיסון מייצרת נוגדני IgE אשר נקשרים לתאי הפיטום (mast cells) ובעת חשיפה חוזרת לאותו חלבון, תאי הפיטום עוברים שפעול ומפרישים חומרים שונים אשר גורמים לתגובה האלרגית ועד כדי אנפילקסיס. תגובה שכזו מאופיינת בתגובה מיידית (בתוך מספר דקות ועד כשעה – שעתיים מהחשיפה המקורית). התגובה יכולה לכלול מגוון רחב של תגובות החל מתפרחת עורית קלה וכלה בשיעול, קושי בנשימה, צרידות, הקאות ועד כדי עילפון וחלילה מוות במקרים קיצוניים.
הטיפול בתגובה שכזו לרוב כולל שימוש בתרופות מקבוצת האנטי- היסטמינים כדוגמת פניסטיל ובמזרק אפיפן המכיל אדרנלין.
הסיכוי להחלמה מאלרגיה למזון משתנה בהתאם לסוג המזון, כאשר באלרגיה לחלב וביצים מקובל לומר שכ – 50% מהמקרים לפחות יחלפו עד גיל 5-10 שנים, אך בבוטנים ואגוזים הסיכוי להחלמה נע סביב 10-20%.
נכון להיום, אין טיפול מרפא לאלרגיה למזון ולכן הפיתרון העיקרי המוצע למטופלים הסובלים מאלרגיה למזון הינה הימנעות מאכילת המזון האלרגני ונשיאת מזרק אפיפן.
הטיפול היחידי המקובל כיום הינו חשיפה הדרגתית למזון האלרגני (oral immunotherapy – OIT) בו המטופל האלרגי נחשף באופן מדורג למזון אליו הוא אלרגי, במטרה לגרום לגוף לא להגיב במקרה של אכילה של אותו מזון. חשוב להדגיש שטיפול זה אינו מרפא והמזון האלרגני הופך להיות מעיין "תרופה" אותה המטופל צריך להמשיך ולהקפיד לאכול כל יום במינון קבוע. במידה והוא לא מתמיד בטיפול הוא חוזר למצבו הבסיסי וחשוף לתגובות אלרגיות קשות במקרה של אכילת המזון האלרגני.
בהיעדר טיפול יעיל באלרגיה למזון, חלק נרחב מהמחקר בתחום מתמקד במניעת התפתחות אלרגיה למזון.
פריצת הדרך החלה בשנת 2008 כאשר Du Toit G וחבריו הראו ששכיחות האלרגיה לבוטנים באנגליה בקרב ילדים יהודים היא פי 10 יותר מאשר ילדים יהודים בישראל. ההבדל היחידי שהחוקרים מצאו בין שתי הקבוצות היה חשיפה מוקדמת ומוגברת לבוטנים בישראל לעומת אנגליה. בשנת 2015, אותה קבוצה של חוקרים פרסמה את אחד ממאמרי הדגל בתחום, ה – LEAP study. כ – 630 תינוקות בני 4-11 חודשים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות – האחת נחשפה באופן עקבי לבוטנים (באמצעות במבה) והשניה נמנעה מבוטנים עד גיל 5 שנים. התינוקות בקבוצת ההימנעות פתחו אלרגיה לבוטנים בשיעור של 13.7% לעומת 1.9% בקבוצת החשיפה המוקדמת והעקבית. תוצאות דומות הודגמו במחקר אחר בנוגע לביצים.
מחקרים אלה ביססו את ההנחה הרווחת היום לפיה חשיפה מוקדמת ועקבית למזונות יכולה להפחית באופן משמעותי את הסיכון להתפתחות אלרגיה לאותם מזונות.
ולגבי חלב פרה - חלבון חלב פרה הינו האלרגן השכיח ביותר הן בעולם כולו והן בישראל ושכיחות האלרגיה המיידית אליו הינה סביב 0.5-0.9%. חלבון חלב פרה הינו לרוב המזון הראשון אליו נחשפים התינוקות, בעיקר באמצעות תחליפי המזון לתינוקות (תמ"ל). על פי סקר המרכז הלאומי לבקרת מחלות לשנים 2019-2020, 46.1% מהתינוקות נחשפים לתמ"ל חלבי כבר בחודשיים הראשונים לחיים.
כבר בשנת 2010 הראו כץ וחבריו שתינוקות שהחלו להיחשף לתמ"ל חלבי בשבועיים הראשונים לחיים פתחו באופן משמעותי פחות אלרגיה לחלבון חלב פרה, ואילו התחלת חשיפה מעבר לחודשיים הראשונים לחיים העלתה באופן משמעותי את הסיכוי להתפתחות אלרגיה לחלבון חלב פרה. למחקר זה הצטרפו מחקרים נוספים מהעולם אשר הדגימו תוצאות דומות, כאשר המסקנה של כלל המחקרים הללו היתה, שחשיפה מוקדמת לתמ"ל חלבי מקטינה את הסיכוי להתפתחות אלרגיה לחלבון חלב פרה.
עדיין נשארה פתוחה השאלה – כמה מוקדם?
לפני כשנה, פירסמנו את תוצאות ה – COMEET study אשר מטרתו היתה לבדוק את השפעת החשיפה המוקדמת והעקבית לתמ"ל חלבי על התפתחות אלרגיה לחלבון חלב פרה. בעבודה זו, עקבנו אחר 2,252 תינוקות מיום היוולדם במשך שנה. ההנחיה להורים היתה להקפיד בחודשיים הראשונים על אחת מצורות התזונה הבאות: א. הנקה בלעדית לל חשיפה כלל לתמ"ל חלבי. ב. הנקה בתוספת לפחות בקבוק תמ"ל חלבי אחד ביום. ג. הזנה באמצעות תמ"ל חלבי בלבד. מתוך 1,992 תינוקות שנכללו בעיבוד הסטטיסטי, 18 תינוקות פתחו אלרגיה מיידית לחלבון חלב פרה (0.9%). כל התינוקות הללו היו בקבוצת ההנקה הבלעדית. בהסתכלות מדוקדקת יותר נמצא, שהתינוקות שהיו בסיכון הגבוה ביותר לפתח אלרגיה לחלבון חלב פרה, היו אותם תינוקות אשר נחשפו ל – 4-5 מנות של תמ"ל חלבי בחודשיים הראשונים לחיים (בין אם במהלך השהות בתינוקיה לאחר הלידה ובין אם בבית). המסקנה היתה שחשיפה מוקדמת ועקבית לתמ"ל חלבי, במקביל להנקה, מונעת התפתחות אלרגיה לחלבון חלב פרה בתינוקות. לעומת זאת, חשיפה אקראית למנות בודדות במהלך החודשיים הראשונים לחיים, כולל בימים הראשונים, מעלה באופן משמעותי את הסיכון להתפתחות אלרגיה מיידית לחלב. לא נמצא שגורמי סיכון ידועים כגון רקע אטופי משפחתי (בן משפחה אשר סובל מאסטמה, נזלת אלרגית, דלקת עור אטופית או אלרגיה למזון) השפיעו על התוצאות.
תוצר לוואי של מחקר זה הראה קורלציה בין התפתחות אלרגיה מיידית למזון כלשהו לבין הנקה, בין אם בלעדית ובין אם בשילוב של תמ"ל חלבי לפחות פעם ביום. מתוך כלל המדגם, 43 תינוקות פתחו אלרגיה מיידית למזונות שונים כולל חלבון חלב פרה (2.2%). כל התינוקות הללו נכללו בקבוצת ההנקה הבלעדית או קבוצת השילוב של הנקה בתוספת תמ"ל חלבי לפחות פעם ביום. גם במקרה זה, נשללה ההשפעה של גורמי סיכון אישיים או משפחתיים על התוצאות. השערתנו היתה כי כמויות קטנות של חלבוני מזון שהאם המניקה צורכת עוברים אל התינוק דרך חלב האם. אם הצריכה של המזון האלרגני על ידי האם המניקה היא בכמות גבוהה ועקבית, התינוק היונק מפתח סבילות, אך צריכת המזון האלרגני בכמויות קטנות ובתדירות נמוכה מעלה את הסיכוי שהתינוק היונק יפתח רגישות לאותו מזון = אלרגיה למזון. מצב זה דומה למצב בו התינוקות היונקים שהיו על הנקה בלעדית ונחשפו לכמויות קטנות של תמ"ל חלבי היו בסיכון מוגבר לפתח אלרגיה לחלבון חלב פרה.
מאמר זה העלה את הצורך במחקר מעמיק לגבי תכולת החלבונים האלרגניים בחלב אם והשפעתם על התפתחות אלרגיה למזון בתינוקות יונקים. וזאת מתוך ההכרה בחשיבות וביתרונות הרבים של הנקה על בריאות התינוק והאם המניקה.
לסיכום,
ככל הנראה להתפתחות אלרגיה למזון ולחלב פרה בפרט יש גורמי סיכון רבים כולל רקע משפחתי ואישי של מחלות אטופיות, אך לגיל החשיפה למזונות האלרגנים יש השפעה אשר מאפילה על גורמי הסיכון ברקע.
המחקרים בתחום תומכים בחשיפה מוקדמת ועקבית למזונות אלרגנים על מנת להקטין את הסיכוי לפתח אלרגיה מיידית למזונות השונים.
בנוגע לאלרגיה לחלבון חלב פרה, המידע שהצטבר עד כה תומך בכך שחשיפה עקבית מהימים הראשונים לחיים יכולה למנוע התפתחות של אלרגיה לחלבון חלב פרה. במידה והאם מעוניינת בהנקה בלעדית, מומלץ להימנע לחלוטין מחשיפה לבקבוקים בודדים של תמ"ל חלבי, גם בימים הראשונים לחיים, עד רצון לשלב באופן עקבי מוצרי חלב בתזונתו של התינוק.
המאמר המלא פורסם בעיתון "החלב והרפואה" גיליון מס' 8 (מופיע בקישור המצורף בעמוד 22).
https://www.calameo.com/read/006116193f3a7996467db
