רפואת ספורט

​

הוא מוביל תכנית אותה איגוד רופאי הילדים האמריקאי מציין כאחת מהתוכניות המוכחות הטובות ביותר בעולם למניעה וטיפול בילדים ונוער עם השמנה, הוא לא מאמין בדיאטת הרזיה, ורואה חשיבות מכרעת בפעילות גופנית ובאימוץ עקרונות של תזונה בריאה - בשיחה מרתקת עם פרופ' דני נמט, מנהל המרכז לספורט ובריאות לילדים ונוער במרכז רפואי מאיר הוא מפרט מדוע למעלה משליש מהילדים בישראל סובלים מעודף משקל ומהשמנה ומהם העקרונות שכל אחד מאתנו חייב להכיר כדי לגדל ילדים בריאים ושמחים

פרופ' דני נמט למד רפואה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, וסיים בהצטיינות התמחות במחלקת הילדים במרכז רפואי מאיר. הוא עשה התמחות על ברפואת ספורט באוניברסיטת קליפורניה ובעל דיפלומה ברפואת ספורט של הוועד האולימפי הבינלאומי. בנוסף, הוא בעל תואר שני במנהל מערכות בריאות.

מדוע בחרת בתחום הרפואה ובתחום רפואת הספורט בפרט?

"הבחירה ברפואה נבעה מכך שמאז ומתמיד אהבתי ביולוגיה ומדעי החיים. אבל לרפואת הספורט החיים דרדרו אותי" הוא צוחק.

החיבור המרתק בין רפואה לספורט נעשה הגיוני כאשר מכירים את ההיסטוריה האישית של פרופ' נמט: "כשהייתי צעיר הייתי אלוף ישראל בהדיפת כדור ברזל ויידוי פטיש וחבר בנבחרת ישראל. לכן, כשלמדתי רפואה היה לי די ברור שבכל תחום שאבחר יהיה קשר לרפואת ספורט. בתחילה עוד התלבטתי בין פנימית, כירורגיה ואורתופדיה, אבל כשהגעתי למחלקת ילדים במאיר הבנתי שזה המקום בו אני רוצה להיות".

החיבור הייחודי בין רפואת ספורט ורפואת ילדים הביא את פרופ' נמט להקים את המרכז לספורט ובריאות לילדים ונוער בבית חולים מאיר.

מדוע צריך מרכז ספורט לילדים בבית חולים?

"החיבור בין תחום רפואת הספורט ותחום הילדים בא לידי ביטוי בכמה אופנים: ראשית, הטיפול בילד הספורטאי. בתור ספורטאי צעיר היה לי ברור שחלק ניכר מהרופאים אינם מבינים את צרכי הילד הספורטאי. מדובר בילד שמתאמן הרבה מאוד שעות, עומד בלחצים מעבר לכל הלחצים הרגילים של גיל ההתבגרות, לאור שעות רבות של אימונים ותחרויות, ומחויב לתת חשיבות רבה לנושא השינה והתזונה ועלול לסבול מפגיעות ספורט ייחודיות לילדים ובני נוער. בעת טיפול בספורטאי הצעיר חשוב כי הרופא ידע להתייחס לכל המרכיבים הללו".

תחום נוסף של רפואת ספורט בילדים עוסק בפעילות גופנית כחלק בלתי נפרד מההתפתחות התקינה של ילדים. "אני מאמין גדול ברפואה מונעת" אומר פרופ' נמט "הרבה יותר קל למנוע מחלות מאשר לטפל בהן ולפעילות גופנית יש אינספור יתרונות, במיוחד בגיל הילדות, בכל הקשור לטיפול ולמניעה של מחלות ילדים".

"במרכז הספורט לילדים ונוער במאיר אנו מקדמים פעילות גופנית אצל ילדים עם מחלות כרוניות וגם בקרב ילדים עם עודף משקל".

מותר לילד עם מחלות כרוניות לעסוק בפעילות גופנית?

"בניגוד למחשבה שהייתה מקובלת בעבר שאסור לילדים אלו לעשות פעילות גופנית, היום אנו יודעים שזוהי תפיסה מוטעית ושפעילות גופנית היא למעשה חלק בלתי נפרד מהטיפול בהם" הוא מסביר. "הילדים הללו מגיעים אלינו למרכז הספורט ואנו בודקים אותם ובונים להם תוכניות אימון אישיות בהתאם למחלה שלהם ולטיפול אותו הם מקבלים".

"בנוסף, אנו מטפלים בילדים עם עודף משקל. כיום למעלה משליש מהילדים בישראל הם בעלי עודף משקל. הילדים של כולנו לא עושים מספיק פעילות גופנית וזה הביא לעלייה מאוד מדאיגה בשכיחות ההשמנה בעולם כולו ובישראל בפרט".

מדברים הרבה על השמנה וסוכרת, אילו מחלות נוספות מושפעות ממנה?

"צריך להבין שהשמנה היא לא רק בעיה אסתטית. על הסיבוכים של מתבגרים עם השמנה בישראל יש הרבה מאוד נתונים בגלל חובת הגיוס לצה"ל ואיסוף הנתונים בצו ראשון ומערכת המיחשוב הטובה של קופות החולים. אנחנו יודעים שבמקביל לעליה בשכיחות ההשמנה יש עלייה מאוד משמעותית בשכיחות של מחלות כרוניות גם בגיל הצעיר, וכמובן בגיל המבוגר הנובעות מהשמנה: סוכרת מסוג שתיים, יתר לחץ דם, הפרעות בשומני הדם, מחלות לב ועוד. יש גם מחקרים רחבי היקף שנעשו בישראל המראים שמבוגרים שהיו ילדים שמנים, הם בעלי שכיחות גבוהה יותר של מחלות סרטן.

חשוב גם להדגיש שהבעיה אינה רק עודף המשקל אלא גם היעדר פעילות גופנית ולכן אם מישהו חושב שבגלל שהוא רזה הוא יכול לא לעשות פעילות גופנית, הוא טועה! גם ילדים או מתבגרים ומתבגרות שהם במשקל תקין, אבל הם אינם עוסקים בפעילות גופנית והרכב הגוף שלהם אינו תקין - כלומר יש להם יותר שומן ביחס למסת השריר, גם הם עלולים לסבול מאותם סיבוכים של ילדים בעלי עודף משקל.

לצערי ילדי ישראל אינם פעילים גופנית דווקא בגיל ההתבגרות שבו הכי חשוב מבחינה בריאותית לעשות פעילות גופנית. ויש לזה מחיר: גם מחיר בריאותי וגם מחיר נפשי. המטרה שלנו היא לא להפוך את כולם לילדים רזים כי לא כולם יהיו רזים וזה בסדר גמור. המטרה שלנו היא להשפיע עליהם לשנות את אורח החיים כך שיקפידו על פעילות גופנית, על תזונה בריאה וכן, גם על כך שיהיו שמחים. ואם אנחנו מצליחים לעשות את זה, אפילו בילד שלא יורד במשקל בכלל, אבל הוא משפר את הכושר הגופני שלו, מתאמן 4-5 פעמים בשבוע והוא שמח וטוב לו – אז זו הצלחה אדירה".

איגוד רופאי הילדים האמריקאי מציין את התכנית שלכם כדוגמה לדרך הטובה ביותר להתמודד עם השמנה, ספר לנו על כך.

"הטיפול בילדים במרכז הספורט כולל שלושה מרכיבים חיוניים: תזונה נכונה, פעילות גופנית וטיפול תומך התנהגותי רגשי. אנחנו נותנים לילד ולמשפחה שלו את שלושת המרכיבים כי אנחנו מאמינים שגם הילד וגם המשפחה שלו חייבים את שלושת המרכיבים הללו.

בנייר העמדה של איגוד רופאי הילדים האמריקאי, שהוא הגוף המוביל בעולם בתחום רפואת ילדים, מופיעה התכנית שלנו כאחת התכניות המהוות דוגמה לתכנית רב תחומית אינטנסיבית מוצלחת להתמודדות עם השמנה.

הצוות של מרכז הספורט והבריאות כולל רופאים, דיאטניות, פסיכולוגית, מאמנים, מטפלים מתחומים שונים כגון מטפלים בתנועה וכמובן מזכירות שמנצחת על כל העסק הזה. הצוות עושה עבודה נפלאה עם הילדים והמשפחות והופך אותם להיות ילדים הרבה יותר בריאים - גם בגופם וגם בנפשם, שזה מאוד מאוד חשוב".

האם יש דיאטה המומלצת במיוחד לילדים?

אנחנו משתמשים לא נכון במילה דיאטה. משמעותה של המילה דיאטה מיוונית היא אורח חיים תזונתי המותאם לצרכי האדם, מרבית המשתמשים במילה מתכוונים לדיאטת הרזיה, שהיא בוודאי שאינה נכונה לילדים ובני נוער.  

"אני באופן אישי לא מאמין בדיאטות או בתפריטים" מדגיש פרופ' נמט "אני לא חושב שזה עובד. כל אחד הוא אחר וכל אחד אוהב אוכל אחר וצריך להקפיד על עקרונות מסוימים שטובים לכולם – ושכל אחד ימצא לעצמו בתוך אותם עקרונות את הדרך לאכול את הדברים שמתאימים לו ושהוא אוהב. אפשר ליהנות מאוכל שהוא בריא.

אנחנו מאמינים שהתזונה הים תיכונית מתאימה לרוב האנשים, עקרונותיה הם שתייה על בסיס מים ולא שתיה ממותקת, הימנעות ממזון מעובד, אכילת ירקות ופירות, פחות בשר אדום ויותר בשר עוף, הודו, דגים. אלו עקרונות שמאוד קל לאכול מהם מצוין ובבסיס הפירמידה כמובן גם פעילות גופנית.

אגב, העקרונות נכונים לכל הילדים ולא רק לילדים עם עודף משקל, וכאשר כל המשפחה מתגייסת זה עוזר לכולם - גם להורים וגם לשאר האחים, גם אם הם אינם סובלים מעודף משקל, כי חשוב לדעת שזה שיש ילדים רזים זה לא בהכרח אומר שההרגלים שלהם נכונים".

וזה כל כך מזיק אם הילד שותה פעם ביום כוס שוקו או שתיה ממותקת?

יש הבדל בין פעם ב....לבין פעם ביום בקביעות, אנחנו מאוד מדגישים את הנושא של חטיפים וממתקים כי אלו באמת כמויות קלוריות שאנשים לא מבינים את משמעותן. למשל, ילד בכיתה א' שצריך לאכול 1000 קלוריות ביום והוא מקבל מדי יום פחית משקה או כוס שוקו, שהוא לא צריך, אז כשמכפילים את זה בשבעה ימים בשבוע, ארבעה שבועות בחודש, ושנים-עשר חודשים, מגיעים ל-50,000 קלוריות בשנה, שזו כמות מטורפת של קלוריות - שיכולה לגרום לילד לעלות במשקל ב-5 עד 7 ק"ג באותה שנה!

"ואם אנחנו כהורים מבינים את זה ומעודדים את הילד לשתות מים, מגיל צעיר, אנחנו חוסכים ממנו את כל הצרה הזאת. יש הרבה מאוד הורים שלא יודעים שבשקית חטיף יכולות להיות בין 300 ל400 קלוריות ולילד שאוכל 1000 קלוריות ביום, לתת שקית חטיף בנוסף לאוכל הרגיל שהוא אוכל, הסיכוי שלו לשמור על משקל תקין בסוף השנה הוא מאוד מאוד קטן. זה עולם השפע שלנו – אז אני לא אומר לאסור ואני לא אומר למנוע, אבל לעשות את הדברים בחוכמה - למצוא תחליפים יותר בריאים. וכן, אם אתה אומר לילד לשתות מים ולא משקה ממותק זה לא עושה אותך הורה פחות טוב, להפך" מציין פרופ' נמט.

"עקרון נוסף שמומלץ לאמץ הוא ארוחות משפחתיות. יש מחקרים המראים שארוחה משפחתית משותפת מסביב לשולחן מורידה את השכיחות של ההשמנה באופן ניכר" הוא אומר ומוסיף:

"גם אכילה מול מסכים היא בעייתית מאוד. יש הרבה מאוד מחקרים שמראים שילדים שאוכלים מול מסך, אוכלים בהשוואה לעצמם הרבה יותר - כמעט פי 1.3! כלומר -אם היית צריך לאכול 1000 קלוריות בארוחה, אתה תאכל 1300 קלוריות רק בגלל שאתה יושב מול המסך. לכן משפחות שיקבלו החלטה שבזמן הארוחה יושבים בפינת האוכל ולא מסתכלים בטלפון או בטלוויזיה יחסכו מהילדים שלהן עלייה ניכרת במשקל. וכך, לא מדברים עם הילדים על אוכל ועל משקל אלא רק על כך שבבית אנחנו אוכלים כולם ביחד בפינת האוכל. אתה לא מתעסק בדיאטה, אתה רק מתעסק בעקרונות".

מהן ההמלצות לפעילות גופנית לפי גילאים?

ההמלצות לפעילות גופנית משתנות לפי גיל. לאחרונה פורסמו המלצות לילדים מתחת לגיל 5 לפיהן נדרש משחק פעיל של 3 שעות ביום. ילדים בגילאים הללו אוהבים לרוץ, לקפוץ ולהשתולל. אבל עם השנים הפעילות הזו פחתה מאוד - אנחנו נותנים להם להיות הרבה מול המסכים ולוקחים אותם הרבה פחות לגינת משחקים.

ילדים מגיל 5 ומעלה צריכים לעשות במצטבר שעה של פעילות גופנית ביום. כאן חשוב להבדיל בין פעילות גופנית וספורט - היפנים למשל, שהם בעלי תוחלת חיים ארוכה, לא עושים הרבה ספורט, אבל הולכים הרבה ברגל כלומר הם עושים פעילות גופנית, הם לא עושים ספורט. כך שמומלץ למשל במקום להסיע את הילד שלנו לביה"ס שנמצא במרחק 500 מ' מהבית, לתת לו ללכת ברגל, ואז גם לחזור ברגל. זה מצטבר. אם הוא יעלה במדרגות במקום במעלית, גם זה מצטבר.

בישראל, יש ירידה מאוד משמעותית בכמות הפעילות הגופנית של ילדים. במחקרים תואר ש 90% מהבנות ו-80% מהבנים בישראל אינם עומדים בהמלצות של ארגוני הבריאות לפעילות גופנית ואלו מספרים מאוד מדאיגים. זה קורה כתוצאה משילוב של מספר גורמים, למשל:

אנחנו נותנים לבני הנוער לנסוע לבית הספר באופניים או בקורקינטים חשמליים במקום ללכת ברגל. אלה דברים שגורמים לילדים שלנו לא לעשות פעילות גופנית.

שעורי ההתעמלות היום לא נותנים מענה מספק, גם משום שרק חלק מהילדים משתתפים בהם וגם מכיוון שבכל שיעור הם עושים דקות מעטות של פעילות גופנית.

לגבי חוגי ספורט, עד כיתה ו' ילדים הולכים לחוגים שמעניינים אותם – כדורגל, כדורסל וכדומה. אחר כך, מחטיבת הביניים, החוגים עוסקים כבר בספורט תחרותי ואם אתה ילד רגיל שלא מצטיין בכדורסל, אבל אתה רוצה לשחק כדורסל אז אין לך מענה לא תחרותי מגיל החטיבה. נתוני החברה ל מתנ"סים בישראל מראים שעד כיתה ו' יש 100,000 ילדים הרשומים בחוגים ולאחר מכן זה יורד ל-15,000 ובתיכון, מספר הילדים בחוגים כבר יורד ל 5,000.

ומה בקרב מתבגרים ומתבגרות?

חשוב לדעת שככל שתעשה יותר פעילות גופנית בגיל צעיר ההשפעה על הבריאות בגיל הבוגר תהיה משמעותית יותר. כך למשל, בקרב מתבגרות הפעילות הגופנית משפיעה רבות על בריאות וחוזק העצם. מה שיקבע אם יהיה לך אוסטאופורוזיס בגיל המבוגר מלבד לגנטיקה זה גם אם עשית בגיל ההתבגרות פעילות גופנית והקפדת על תזונה נכונה. למעשה, בגיל הצעיר אנחנו עושים מעין "תוכנית חיסכון" לבניין העצם כאשר העצם יכולה להתחזק עד תחילת העשור השלישי לחיים, ומעבר לכך, היא כבר לא יכולה להתחזק. לכן אם הגעת לשנות העשרים עם עצם חלשה הסיכון לאוסטאופורוזיס בגיל המבוגר גדול. הוכח אגב, כי אי עשיית פעילות גופנית ותזונה לקויה מקרבת את השבר העתידי ב-8 שנים, כך שברור שפעילות גופנית היא אחת מתכניות החיסכון הטובות ביותר שניתן לתת לעצמך.

האם יש המלצה לפעילות גופנית מסוג מסוים?

"לא כולם אוהבים את אותה פעילות גופנית וזה בסדר" מסביר פרופ' נמט ומפרט "יש כאלה שאוהבים ללכת, יש כאלה שאוהבים לרכוב על אופניים, יש כאלה שאוהבים לקפוץ בחבל ויש כאלה שאוהבים לרקוד. תבחרו את הפעילות הגופנית ממנה אתם הכי נהנים ותעשו אותה".

ומה עם ילדים שלא אוהבים ספורט?

אם אנחנו חושבים על הילד הקטן, הוא לרוב מאוד פעלתן, קורה משהו עם השנים שהופך אותם פחות פעילים.  "יש ילדים שאומרים שהם לא אוהבים ספורט ובדרך כלל אלו הילדים שקשה להם בספורט, שהם פחות טובים בזה, שיש להם קצת עודף משקל או סרבול", די ברור שהם "לא יאהבו" פעילות גופנית.

אני תמיד אומר זה כמו שיש ילד שהוא גרוע במתמטיקה ויאמר שהוא מאוד אוהב את המקצוע, זה לא קורה! צריך לסייע לו להתמודד וללמד אותו. כך גם בספורט – חשוב ללמד ילדים אלו לעשות פעילות גופנית וזה משהו שאנחנו עושים במרכז הספורט שלנו במאיר. באים אלינו ילדים שלא יודעים לשחק משחקי ילדות או לזרוק ולתפוס כדור. אנחנו מלמדים אותם את הדברים הבסיסיים, הם משתפרים בצורה דרמטית ואח"כ הם חוזרים לבית הספר ומשתתפים במשחקים וגם מתחילים ללכת לחוגי ספורט".

ומה לגבי שינה?

שאלה מעולה, היום אנחנו מבינים יותר ויותר את חשיבות השינה בהתפתחות הפיזית, הנפשית והשכלית התקינה, שינה טובה היא מרכיב חיוני באורח חיים בריא. בשנים האחרונות גם מתפרסמות עדויות רבות הקושרות בין שינה לקויה לבין השמנה בילדים ובני נוער. כאשר בשינה לקויה הכוונה לא רק למספר שעות לא מספק, אלא גם להליכה לישון בשעה מאוחרת ואיכות שינה ירודה. הקפדה על הגיינת שינה טובה, יכולה להיות דרך מצויינת לקידום בריאות.

עד כמה הגנטיקה משפיעה?

"אנחנו נוטים להאשים את הגנטיקה בהשמנה, אך צריך להבין שהגנטיקה שלנו לא השתנתה בחמישים השנה האחרונות, וכל מי שמכיר את ההיסטוריה יודע שבשנת ה-60 של המאה הקודמת אנשים היו מאוד רזים. אז נכון שגנטיקה היא חשובה, אבל מה שיותר חשוב הוא מה שאנחנו מכנים 'אפי-גנטיקה' כלומר כיצד ההתנהגות שלנו משפיעה על הגנטיקה. ואכן, יש אנשים שיש להם נטייה להשמנה אבל אם הם שמרו על אורח חיים בריא אזי הנטייה הזו לא תבוא לידי ביטוי, אבל אם ההרגלים שלהם היו לקויים, אז ברור שאלו מתוכם שהם בעלי נטייה להשמנה יעלו במשקל".

"בנוסף" מסביר פרופ' נמט "צריך לזכור שמאז ומעולם האדם היה יצור פעיל. הוא רק הפך להיות לא פעיל בשנים האחרונות, וישנן עבודות מחקר המראות שילדים קטנים שעשו פעילות גופנית, רצו ושיחקו, גדלים להיות פעילים גם בגיל המבוגר. לכן, צריך לדאוג שילדים יהיו פעילים כבר בגיל הצעיר – בגן ואחר כך בבית הספר. במקום לנסוע לטיול ג'יפים מומלץ לעשות או לשלב טיול הליכה. חשוב כמובן שההורים יעשו גם הם פעילות גופנית, כי הם מהווים דוגמה. אנחנו פשוט צריכים לחזור קצת לעבר. לא כל מה שהיה בעבר הוא היה רע. אני מבין שאי אפשר להילחם בטלוויזיה ובמסכים, אבל זה לא תמיד רע לסגור את הטלוויזיה ולצאת החוצה להליכה, לקחת את הילד לגן/מגרש המשחקים, לשחק איתו כדורגל, תופסת  או מחניים" זה זמן פעילות משותף שהוא חשוב מהרבה בחינות.

"גזור ושמור" - כמה עקרונות וטיפים שיעזרו לשמור על אורח חיים בריא

• ילדים יאכלו את מה שתשים להם בצלחת. אם תשימו להם עגבניות שרי, או מלפפונים קטנים, הם יאכלו את זה, אם תשימו להם שוקולד, הם יאכלו את זה. כשמישהו רוצה לאכול משהו טעים תשימו פירות או עגבניות שרי או ירקות שהם אוהבים.
• לא לחבר בין מסכים לבין אוכל – בזמן האוכל יושבים בשולחן האוכל ולא מול מסך
• בבית שותים מים. זה לא קשור למשקל, גם אם הילד שלכם רזה הוא לא צריך לשתות שתייה ממותקת ולאכול חטיפים עתירי קלוריות בשיגרה
• כשבוחרים חוגים – שאחד מהם יהיה חוג פעילות גופנית.
• הקפידו על שגרת שינה – הליכה לישון בשעה מוקדמת, שעות שינה מספיקות.

והכי חשוב, תאהבו את הילדים כמו שהם.....אבל אל תפחדו לכוון ולהדריך אותם ואם אתם חשים שאתם צריכים עזרה, פנו לאנשי מקצוע!

להרשמה וליצירת קשר עם מרכז הספורט והבריאות לילדים ונוער במרכז רפואי מאיר:

טלפון: 09-7471076, meirchildrensport@clalit.org.il

ניתן גם באמצעות וואסטאפ 050-5927757