המחקר האמפירי הקיים בנושא זה מצומצם, והיעדר ייצוג של אוכלוסיות מסוימות במחקרים מוביל להבנה חלקית בלבד. עדויות נקודתיות מצביעות על סיכון מוגבר לבעיות נפשיות וגישה מופחתת לטיפול איכותי באזורים פריפריאליים, במיוחד מאז פרוץ המלחמה, שהשפעתה מורגשת יותר באזורים אלו.
המחקר יבחן האם ילדים ובני נוער בפריפריה חשופים לסיכון מוגבר לבעיות נפשיות ולפערים בנגישות ובאיכות הטיפול בבריאות הנפש בהשוואה למרכז. בנוסף ייבדק כיצד אי-שוויון זה משפיע על תלונות סומטיות (תלונות על כאבים או הרגשה כללית רעה שאין להן הסבר פיזי כלשהו) ועל העומס על מערכת הבריאות הכללית.
במחקר ייעשה שימוש בטכניקות למידת מכונה ואלגוריתמים מתקדמים לניתוח נתוני עתק, המאפשרים לזהות דפוסים ותובנות על סמך עיבוד כמויות אדירות של מידע. נתוני המחקר יכללו מידע דמוגרפי, אבחנות, נתוני תרופות, הפניות וביקורים אצל אנשי מקצועות הבריאות, ביקורי מרפאה, אשפוזים פסיכיאטריים ועוד, משנת 2015, אז נעשתה רפורמה בתחום בריאות הנפש, ועד 2025. כל אלה כמובן תוך עבודה עם נתונים אנונימים כדי לשמור על פרטיות המידע.
באמצעות השוואת הנתונים החוקרים שואפים להבין כיצד מדד הפריפריאליות וגורמים סוציו-דמוגרפיים משפיעים על שכיחות הפרעות נפשיות, גישה לטיפול והשפעותיהם על המערכת הרפואית הכללית.
ד"ר הדר שדה: "אנו צופים כי תוצאות המחקר עשויות לשנות את מדיניות בריאות הנפש בישראל, תוך הדגשת פערים והכוונת התערבויות ומשאבים לשיפור נגישות לאיכות טיפול נפשי שוויוני, ולהוביל לשוויון בנגישות ובאיכות הטיפול עבור ילדים ונוער בקרב אוכלוסיות פגיעות בכל רחבי הארץ".
