אחד מהפרויקטים הראשונים שנבחרו במסגרת תוכנית הוא פרויקט בהובלת פרופ' ליטל אלפונטה מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון וד"ר אורנה סטרץ-חכם מהמרפאה למחלות מטבוליות של ילדים במרכז סבן לילדים בסורוקה.
ד"ר אורנה סטרץ-חכם מנהלת המרכז למחלות נדירות בסורוקה.
מטרת שיתוף הפעולה הוא לפתח בדיקה ביתית לא חודרנית לניטור מידי של מחלת יתום בשם Maple Syrup Urine Disease (MSUD). מחלת מייפל סירופ (בגלל הריח של השתן של החולים שדומה לסירופ מייפל) היא מחלה גנטית קשה שנגרמת בשל ליקוי באנזים Keto-acid-dehydrogenase ובדיקות דם מראות רמות גבוהות של חומצות אמינו מסוימות (לאוצין, איזולאוצין, וואלין). רמות גבוהות של חומצות אמינו אלו יכולות להוביל למצב מסכן חיים כתוצאה מבצקת מוחית והתפוררות של רקמת מוח שמטרתה לבודד את תאי העצב. מחלה זו נפוצה בקרב האוכלוסייה היהודית ממוצא אשכנזי, וכן קיימת גם באוכלוסיית הבדואים בדרום. ילדים הסובלים מהמחלה זקוקים לתזונה מיוחדת המגבילה שימוש בחומצות אמינו מסוימות. כיום הילדים מגיעים בכל שבוע לבדיקה בבית החולים בה מנטרים את רמת חומצות האמינו, כאשר התוצאה מתקבלת רק לאחר מספר ימים. פרופ' אלפונטה מפתחת טכנולוגיה מבוססת ביואלקטרוכימיה אשר משלבת שיפור פעילות חלבונים ושימוש בכלים של ביולוגיה סינטטית ליצירת חיישנים מדויקים וספציפיים לניטור מיידי של חומצות האמינו הרלוונטיות שיאפשר המלצה תזונתית בזמן אמיתי ותחסוך את הצורך בביקור שבועי בביה"ח. כמו כן, כיום בדיקה של רמות חומצות האמינו מתבצעת בזמן סריקת ילודים ולכן הבדיקה הנ"ל תוכל לשמש לסריקת ילודים עם תוצאה מידית.
פרופ' רז ילינק, סגן נשיא ודיקן למחקר ופיתוח, אוניברסיטת בן-גוריון: "השת"פ בין פרופ' אלפונטה וד"ר סטרץ-חכם היא דוגמה מצוינת לפריצות הדרך בתחום הביו-קונברג'נס שניתן להגיע אליהן על ידי שילוב כוחות בין אוניברסיטה ומרכז רפואי מובילים. אוניברסיטת בן-גוריון בולטת בנוף האקדמיה הישראלית בשילוב הייחודי שמתקיים בה בין תחומי ההנדסה והביו-פארמה. אך טבעי שנשלב את החוזקות שלנו בהנדסה עם בית הספר לרפואה ובית החולים המוביל סורוקה, שנמצא בסמוך לנו. על ידי שילוב כוחות וכישרונות נוכל לפתח פתרונות פורצי דרך בתחום הביו-קונברג'נס שמיועדים לתת מענה לאתגרים המשמעותיים של מערכת הבריאות ותעשיית הפארמה העולמית".
שיתוף הפעולה שהוכרז בין שני הגופים עולה בקנה אחד עם החזון של הרשות לחדשנות ומשלב את ההצטיינות של חוקרי אוניברסיטת בן-גוריון בתחומי ההנדסה השונים, כולל בינה מלאכותית AI, לימוד מכונה, big data, כמו גם במדעי החיים עם הידע והניסיון המוביל ברפואה של הרופאים בסורוקה. צוות משותף משני המוסדות מיפה את הצרכים הרפואיים בהם נתקלים הרופאים בעשייה היומיומית בבית החולים מצד אחד ואת האתגרים הקיימים של תעשיית הפארמה וה-HealthTech מהצד השני. כמענה לאותם צרכים מוקמים בימים אלו פרויקטים ייעודיים בתחום הביו-קונברג'נס בעלי אופי יישומי ופוטנציאל גבוה למסחור בעתיד. בפרויקטים אלו יחברו קבוצות מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון בתחומי ההנדסה השונים, הביולוגיה והרפואה עם קלינאים מסורוקה.
פרופ' ויקטור נובק, מנהל רשות המחקר והפיתוח בסורוקה ומנהל מחלקה פנימית ח': "הקו שמכוון אותנו בסורוקה הוא שאנחנו בונים ומפתחים פתרונות למטפלים ולמטופלים במטרה לענות על צרכים שעולים מהשטח. אנחנו מזמינים חוקרים להשתתף בביקורים ולבחון באופן בלתי אמצעי כיצד מתבצעים בפועל תהליכי האבחון והטיפול הרפואיים. יש צורך אמיתי לשבת יחד ולהגדיר מה נדרש לשפר באופן בטיחותי ויעיל, וכל זאת תחת הפרדיגמה של רפואה מבוססת הוכחות –החוכמה טמונה באיסוף וניתוח מעמיק של המידע באופן שיוביל לשינוי אמיתי בדרכי האבחון והטיפול במחלות ובמצבים רפואיים מגוונים. כמרכז רפואי יחיד באזור, המשרת כבית חולים לכמיליון תושבים, בשיתוף פעולה הדוק עם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אין לנו ברירה אחרת – אלא להוביל. להובלה רפואית יש משמעות רחבה, ובמאה ה – 21 לא ניתן להתעלם מהממשק הטכנולוגי החדשני הכרוך בכך. הטכנולוגיה, המדע, בסיסי הנתונים האדירים והמחקר הפעיל הרב-תחומי בסורוקה ובאוניברסיטה – כל אלה מהווים את פלטפורמת הקפיצה של כולנו לעתיד בריא יותר".
ג'וש פלג, מנכ"ל BGN Technologies: "מעבר לשילוב הדיסציפלינות והחוזקות של שני המוסדות ליצירת חדשנות בתחום של ביו-קונברג'נס, שיתוף הפעולה ייחודי גם בדגש על יצירת טכנולוגיות יישומיות. הצעד הראשון הוא מיפוי הצרכים של הרפואה כיום, בתי החולים ותעשיית הפארמה, שאיתם פונים לחוקרים ומבקשים מהם למצוא פתרון משולב לבעיה. המעורבות של BGN Technologies מהשלב הראשוני של בחירת הפרויקטים תאפשר היתכנות מסחרית מקסימלית של ההמצאות שיקבלו מימון. בנוסף, אנחנו נלווה כל אחד מהפרויקטים מבחינת פיתוח עסקי ותמיכה בהגנת פטנט. התפקיד שלנו הוא לגשר על הפער הקיים בין האקדמיה לתעשייה".
ביו-קונברג'נס הינו שילוב רב-תחומי בין ביולוגיה לבין הנדסה, אלקטרוניקה , בינה מלאכותית (AI) , ביולוגיה חישובית, פיזיקה, ננו-טכנולוגיה, מדע חומרים והנדסה גנטית מתקדמת. שילוב בין תחומי זה של ביולוגיה והנדסה נחשב כיום לחזית המדע והפיתוח בתחום הרפואה. הרשות לחדשנות חרטה על דיגלה את קידום תחום הביו-קונברג'נס על ידי מענקים שיאפשרו את צמיחתו ושגשוגו של תחום זה בישראל ואת בנייתה של תעשייה תחרותית בעלת ערך כלכלי גבוה וחשיבות בינלאומית.
