מחקר של חוקרים מהמרכז הרפואי סורוקה ומאוניברסיטת בן-גוריון שהוצג בשבוע שעבר בכנס המוביל בעולם ברפואת האם והעובר בדאלאס טקסס, בדק את ההריון של נשים שחיו בילדותן בצ'רנוביל ועלו אחר כך לישראל. החוקרים מצאו כי לנשים שנחשפו בילדותן לקרינה היה קושי להיקלט להיריון והן נזקקו לטיפולי פיריון.
עורכי המחקר, פרופ' איל שיינר, מנהל מחלקת נשים ויולדות ב' בסורוקה, פרופ׳ ג׳ולי צוויקל, מהמחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן-גוריון בשיתוף רוסלן סרג׳יאנקו מהמחלקה לאפידמיולוגיה והערכת שירותי בריאות, בחנו את הפוריות של 170 נשים ששהו בילדותן המוקדמת בצ'רנוביל ואת סיבוכי ההיריון שלהן,ובדקו האם קיים קשר ביניהם לבין מידת החשיפה שעברו הנשים בהתחשב למקום מגוריהן בעת אסון צ'רנוביל.
במחקר נבחנו שלוש קבוצות ביקורת:
- עולות ממדינות אחרות
- נשים ילידות הארץ
- עולות חדשות מברית המועצות שלא נחשפו לקרינה.
נמצא כי לנשים שנחשפו לאסון בילדותן היה קשה להיקלט להיריון בהשוואה לקבוצות הביקורת. כך נמצא כי 9% מהן נזקקו לטיפולי פוריות לעומת 6.5% מהנשים ילידות הארץ ו- 5.4% מעולות מברית המועצות שלא נחשפו לקרינה. כמו כן נמצא כי בממוצע לנשים שנחשפו לאסון היו פחות ילדים: עם ממוצע של שני ילדים לעומת ממוצע של שלושה ילדים לקבוצות הביקורת (כולל בהשוואה לעולות מברית המועצות אשר לא נחשפו לצ'רנוביל).
ממצא נוסף היה שיעור יתר של אנמיה בהיריון, עם אחוזים של מעל 50% בקרב העולות מצ'רנוביל לעומת שיעור של כ-35% בקרב קבוצת הביקורת. יחד עם זאת, לא נמצאה עליה בסיבוכים אחרים כמו שיעור לידות מוקדמות, מומים או תמותה לילודים.
פרופ' איל שיינר, מנהל מחלקת נשים ויולדות ב' בחטיבה למיילדות וגינקולוגיה בסורוקה: "המחקר הדגיש שאפקט החשיפה ממשיך גם כשלושים שנה אחרי האסון. אפקט צ'רנוביל במחקר בא לידי ביטוי בירידה ברורה בפיריון ועליה בשיעור האנמיה בעקבות החשיפה לאסון הגרעין. הבשורה המשמחת היא כי לעוברים של נשות "צ'ירנוביל" לא התגלה שיעור גבוה יותר של מומים לעומת קבוצת הביקורת, לא מצאנו מומים מולדים, לידות מוקדמות או תמותה מוגברת של התינוקות לעומת האוכלוסיה הכללית".
