משרד הבריאות קבע כי אין מניעה להתחסן בכל שלבי ההיריון, מכיוון שלא ידוע על מנגנון ביולוגי כלשהו בחיסון שעלול לפגוע בהיריון או בעובר.
העמדה הזאת תואמת את עמדותיהם של ארגון הבריאות העולמי ושל המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ולמניעתן . ואכן, מספר עבודות ממקומות רבים בעולם כולל ישראל הראו יעילות ובטיחות של החיסון בהיריון. יחד עם זאת, יש עדיין לא מעט נשים שאינן מעוניינות לקבל חיסון לקורונה בהיריון.
צוות החוקרים הרב מערכתי מהמרכז הרפואי סורוקה ומאוניברסיטת בן גוריון כלל את: פרופ' אייל שיינר ממרכז סבן למיילדות בסורוקה וד"ר תמר וינשטוק, שני אורנשטיין ורוסלן סרג'יאנקו מהמחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
הממצאים הראו כי אוכלוסיית היולדות בסיכון חוסנה באופן משמעותי יותר מאשר היריונות בסיכון נמוך. באופן ספציפי- נשים לאחר טיפולי פיריון, נשים מעשנות ונשים עם השמנת יתר נטו באופן משמעותי יותר להתחסן. כך גם לגבי נשים ממצב סוציו-אקונומי גבוה יותר. גם נשים אשר סבלו מסיבוכי היריון כמו סוכרת הריונית והיריונות מרובי עוברים היו אלה שכן נטו יותר להתחסן.
לעומתן, יולדות צעירות, יולדות ממצב סוציו-אקונומי נמוך, ויולדות ללא סיבוכי היריון נטו פחות להתחסן. החוקרים סיכמו כי ע"פ מחקר גדול זה נראה כי אכן יש הבדלים באוכלוסיות המתחסנות. חשוב לדעת שיולדות עם מחלות רקע (השמנת יתר, סוכרת ועישון) שאכן הינן בסיכון מוגבר לתחלואה קשה נוטות יותר להתחסן וכך לגבי הריונות בסיכון. יחד עם זאת אין ספק שקיים אתגר לשירותי הבריאות לשכנע גם יולדות בהריונות בסיכון נמוך להתחסן כי המחלה בהיריון נוטה להיות קשה יותר.
פרו"פ אייל שיינר, מנהל מחלקת נשים ויולדות ב' במרכז סבן בסורוקה: "לא מעט נשים חוששות לקבל חיסון לקורונה בהיריון. חשוב לזכור שמדובר במחלה שעלולה להיות קשה בהיריון עם סיבוכים משמעותיים לאם ולילוד ולכן, לאור סידרת עבודות עדכניות בספרות, אין כל ספק שיש להתחסן גם בהיריון. המחקר הנוכחי מאפשר לזהות אוכלוסיות שפחות מתחסנות, ששם כדאי לשים דגש ולהסביר על חשיבות החיסון".
