כללית שלי
חדשות ומחקרים בסורוקה

מחקר תוחלת חיים בחולי דיאליזה סוכרתיים - 1.9.19

במחקר חדש בסורוקה נמצא שפרמטרים לפני תחילת הדיאליזה קובעים את תוחלת החיים בחולי דיאליזה סוכרתיים

פרופ' יוסף חביב, מנהל המחלקה הנפרולוגית בסורוקה, מקבוצת כללית:

"פרופ' יוסף חביב, מנהל המחלקה לנפורלוגיה בסורוקה.המחקר מראה שיתכן שכאשר החולה כבר מטופל בדיאליזה, מאוחר מדי להשפיע על תהליכי מחלת הלב. טיפול אינטנסיבי בגורמי סיכון לטווח ארוך בשלב מוקדם, עוד לפני ההגעה לדיאליזה, רצוי ומשפיע באופן  משמעותי על תוחלת החיים של חולי כליות".

אי ספיקת כליות סופנית היא מחלה קשה ביותר. למטופלי דיאליזה תוחלת חיים קצרה בממוצע מרוב סוגי הסרטן וגורם התמותה העיקרי אצלם הן מחלות לב וכלי דם.

עד היום נכשלו כל המחקרים בחולי דיאליזה אשר ניסו טיפולים בגורמי סיכון קרדיו-וסקולרים, כגון: טיפול בכולסטרול, טיפול בגורמי סיכון להסתידויות, טיפול בתרופות לאנמיה, דילול דם, הגברת יעילות דיאליזה, סלילי דיאליזה משופרים, שיטות דיאליזה חדשות, נוגדי חמצון ומעכבי אנזים ACE.
חומרת מצבם של חולי הדיאליזה נובעת מחומרת מחלתם אשר גורמת לתמותה בשיעור גבוה, בשילוב עם העדר טיפול להקטנת הסיכון ממחלות לב וכלי דם.

לאחרונה פורסם   בעיתון היוקרתיSCIENTIFIC REPORTS  (השייך לקבוצת NATURE) מחקר של צוות חוקרים שכלל את:

  • פרופ' יוסף חביב, מנהל המחלקה הנפרולוגית בסורוקה

  • ד"ר נועה צור (כעבודת מאסטר באפידמיולוגיה)

  • ד"ר עידן מנשה, המחלקה לבריאות הציבור בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון.

החוקרים שיערו כי הסיבה לכשלון הטיפולים במחלות לב אצל חולי דיאליזה, היא חומרת מחלתם עוד לפני הגעה לדיאליזה. מכיוון שחולי סוכרת הם בין הקשים ביותר בקרב חולי הדיאליזה,  נבחנה קבוצת חולים זו כדי לבדוק אם מצבם הרפואי במהלך מחלתם עוד לפני ההגעה לאי ספיקת כליות סופנית, הוא הקובע את הסיכון שלהם לתמותה בטווח ארוך.

במחקר נמצא שדווקא פרמטרים לפני תחילת הדיאליזה, הם אלו הקובעים את תוחלת החיים בחולי דיאליזה סוכרתיים. נמצא כי הגורמים שנבאו תמותה בחולי דיאליזה היו משקל תקין (כלומר עודף משקל לפני תחילת הדיאליזה הגן מפני תמותה במהלך הדיאליזה), מדדי תזונה ודלקת לא תקינים בדם לפני תחילת הדיאליזה ולחץ דופק לא תקין (הפרש בין לחץ דם סיסטולי לדיאסטולי).
על ידי מדדים פשוטים כגון משקל המטופל, מאפיינים של לחץ הדם ובדיקת דם לרמת חלבון, ניתן לזהות חולי כליות בסיכון מוגבר.
ממצאים מקוריים אלו יכולים להסביר מדוע טיפולים שונים בחולי הדיאליזה נכשלו עד כה  וממקדים את חשיבות הטיפול עוד בתקופה שלפני הגעה לדיאליזה.

המחקר מראה כי למרות חומרת מחלתם של המטופלים, טיפולים רבים בחולי דיאליזה נכשלים בהגנה מפני מחלות לב וכלי דם. לעומת זאת, נראה כי יש זכרון ארוך לפרמטרים קלינים בחולי כליות וכי יש השפעה לטווח ארוך של מצבי מחלה בחולי כליות הפועלים למשך שנים ארוכות.

פרופ' יוסף חביב, מנהל המחלקה הנפרולוגית בסורוקה, מקבוצת כללית: "המחקר מראה כי יתכן ונסיונות התערבות לאחר התפתחות של אי ספיקת כליות סופנית כבר מאוחרים מדי. הפרמטרים הקובעים את התמותה בחולי הדיאליזה הם אלה שנקבעו עוד לפני ההתפתחות אי של ספיקת הכליות הסופנית.

יתכן שמאוחר מדי להשפיע על תהליכי מחלת הלב של החולה שמטופל בדיאליזה. הגישה הרצויה העולה מתוצאות מחקרנו, היא התערבות אינטנסיבית בחולי כליות על ידי טיפול מיטבי בגורמי סיכון לטווח ארוך -בשלב מוקדם  עוד לפני ההגעה לדיאליזה".