יחידות ומחלקות

מרפאה פרוקטולוגית
​

רקע

• לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי־הטבעת שלוש קבוצות של כלי־דם שהם חלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת
• הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור עד כדי כאבים ודימום
• קרוב לוודאי שיותר ממחצית האוכלוסייה תפתח אחרי גיל 30 תלונות כלשהן הקשורות בטחורים למרות שגם אנשים צעירים יותר יכולים לסבול מהם
• פעמים רבות, הפנייה לבקשת עזרה רפואית נעשית זמן רב לאחר שהבעיה התחילה
• הטחורים מנחלקים לשתי קבוצות על-פי המיקום שלהם
• טחורים חיצוניים
  נמצאים בחלק החיצוני של פי־הטבעת ונראים כבליטת עור
• טחורים פנימיים
  נמצאים בחלקה העליון של התעלה האנלית ואינם נראים מבחוץ
• לעיתים, במחלת טחורים ממושכת, הטחורים הפנימיים מאבדים את מקומם האנטומי בתעלה האנלית, וגולשים דרך פתח האנוס החוצה, בעיקר בזמן מאמץ בשירותים.

גורמים להיווצרות טחורים

• אין הסבר מדויקלכך שאדם אחד סובל מטחורים בעוד האחר אינו סובל, אך קיימות גורמים העלולים לגרום להיווצרותם:

• מאמץ ממושך בזמן יציאות ולאורך תקופה ארוכה הוא כנראה הגורם המשמעותי ביותר בהתהוות טחורים

• גיל

• עצירות או שלשול כרוני

• הריון ולידה

• תורשה

• שימוש ממושך במשלשלים וחוקנים

• ישיבה ממושכת בשירותים

• מאמץ גופני ממושך הכולל נשיאת משאות כבדים והרמת משקולות באופן רצוף.

• תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות
• לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס מה שגורם לבלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית.

סימפטומים

• דימום תוך כדי יציאה

• הדימום יכול להיות קל ומתבטא בעת ניגוב, או חמור יותר ונראה באסלה

• נדיר שדמם כזה מגיע לכמות מסכנת חיים אולם אם הדמם מלווה בחולשה ובסחרחורות  יש לפנות בהקדם לחדר המיון

• אם נוטלים תרופות לדילול הדם יש להודיע לרופא

• דמם שאינו קשור ליציאות אינו אופיני לטחורים ונדרש בירור למציאת מקורו

• בלט או נפיחות של רקמה דרך פי־הטבעת בעת היציאה ואחריה

• גירוי באזור האנלי

• רגישות באזור וכאב פי־הטבעת.

אבחון טחורים

• חלק מהתופעות המאפיינות את הטחורים עלולות להופיע גם במחלות אחרות של מערכת העיכול ולכן חשוב להתייעץ עם רופא מומחה בתחום כדי להגיע לאבחנה הנכונה
• אם מבחינים בחלק מהסימפטומים שצוינו לעיל, סביר שמדובר בטחורים ורצוי לגשת בהקדם לאבחון וטיפול על־ידי רופא שזה תחום עיסוקו
• טיפול נכון יכול להקל את הסבל ולשפר את איכות החיים.

טיפול בטחורים

מניעת עצירות ויציאות קשות היא הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים

• גם שלשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם ספוגי (כמו ספוג)
• חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים
• ניתן להשיג מרקם יציאות נכון באמצעות הרכב תזונה נכון: כלכלה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 10-8 כוסות שתייה ביום)
• ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעונים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם חייבים במרשם רופא) או במרככי צואה אחרים כגון שמן פרפין
• יש להשתמש בריכוך יציאות ושתייה מרובה על בסיס יומי וקבוע ולא רק כתגובה ליציאה קשה מידי.

הימנעות ממאמץ יתר בשירותים

• מומלץ להימנע מישיבה ממושכת בשירותים. אם היציאה אינה מתרחשת בזמן סביר מומלץ לשוב מאוחר יותר
• טיפולים להקלת הסימפטומים (לאחר בדיקה ולפי הוראת הרופא) באמצעות נרות ומשחות מקומיות, אמבטיות ישיבה במים פושרים מספר פעמים ביום;

הזרקה לטחורים

• הטיפול נעשה במסגרת המרפאה במקרים של טחורים פנימיים גדולים באמצעות חומר סקלרוזנטי כדי להקטין את הטחורים בדרגה 3-2 ולהפסיק את הדימום ואת הצניחה
• בשיטה זו מזריקים לטחור חומר הגורם לכיווץ כלי־הדם של הטחור ויוצרים צלקת המכווצת את הטחור
• לעתים יש צורך לחזור על הפעולה כעבור כמה חדשים כשהחולה איננו מעוניין בניתוח או שניתן לשלוט בשיטה זו על הדימום
• לשיטה זו יש מעט תופעות לוואי כמו: אי־נוחות, בדרך־כלל במשך יממה, נפיחות קלה באזור פי־הטבעת ודמם קל לאחר כבור 1 -13 ימים
• בדרך־כלל הטיפול אינו כואב, ניתן לחזור אחריו לפעילות רגילה וברוב המקרים אין צורך להשתמש בתרופות נגד כאבים
• לעיתים רחוקות מופיע דימום חזק. במקרה של דמם חריג יש לפנות לחדר מיון

קשירת טחורים

• בשיטה הנמצאת בשימוש יותר מ־50 שנה, לטיפול בטחורים פנימיים גדולים
• הטיפול מבוצע במסגרת המרפאה ובדרך־כלל אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים
• הקשירה בוצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומייה זעירה על הטחור הפנימי ובעזרתה חוסמים את אספקת הדם
• הטחור והגומייה נופלים לאחר כמה ימים והמקום נרפא בדרך־כלל בתוך שבוע - שבועיים
• הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי־נעימות, לתחושת לחץ בפי הטבעת, לכאב קל בימים הראשונים ולדימום קל. דמם מסוים עלול להופיע גם לאחר שבוע עד שבועיים לאחר הקשירה בעת נפילת הגומייה

• בשבועיים הראשונים - אין לשים נר או לבמע חוקן דרך פי הטבעת
• בימים הראשונים רצוי להימנע ממאמצים קשים. עבודה רגילה מותרת
• רצוי לקחת משלשל קל לפי הוראת רופא בחודשים הראשונים 
• קשירת טחורים היא פעולה יעילה שיכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה כמה פעמים
• הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית, אולם לעיתים רחוקות עלולים להופיע סיבוכים. יש לפנות בדחיפות לחדר מיון במקרים הבאים:
  דמם חזק הגורם לחולשה או סחרחורת, התפתחות חום, כאב עז בפי־הטבעת שאינו מגיב לתרופות פשוטות נגד כאבים או קושי לתת שתן. חשוב לציין שתופעות אלה נדירות ביותר.

ניתוח ניתוח להסרת הטחורים (hemorrhoidectomy)

• ניתוח המוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים שהטיפולים הנ"ל לא הועילו להם או לחולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו
• ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים וההחלטה עליו צריכה להתקבל במשותף על־ידי המטופל והרופא המטפל
• בניתוח המסורתי מורידים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות
• הניתוח נעשה לפי הצורך בהרדמה ואשפוז
• תקופת ההחלמה בבית שכולה להמשך כשבועיים - שלושה
• התקופה הראשונה שלאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים
• בניתוח זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.