חטיבה כירורגית

מידע על עצירות

בירור סיבת העצירות יכול לכוון את הטיפול ולהקל במידה ניכרת על איכות החיים

​המושג עצירות מתייחס לתנועת מעיים לא תכופה שכתוצאה ממנה קיים יש קושי בהתרוקנות ובהגדרה רחבה יותר מתייחס המושג גם לצורך במאמץ בזמן היציאה, להתרוקנות לא מושלמת, לירידה בנפח הצואה ולצורך בשימוש באמצעים כשי להשיג יציאות סדירות.
עצירות יכולה להתבטא בצורות שונות אצל אנשים שונים. אורח החיים משפיע על הרגלי יציאה טובים:
הרכב המזון, פעילות גופנית וכמות השתייה (אדם צריך לשתות לפחות 10-8 כוסות ליום) משפיעים.

הגורמים לעצירות

  • הרגלי תזונה לא נכונים - חסר של סיבים בתזונה ושתייה בלתי מספקת;

  • אורח חיים - חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות, שימוש יתר במשלשלים ושינויים סביבתיים;

  • "מעי עצל" - מצב שבו המעי הגס אינו מעביר את הצואה כראוי קדימה וגורם ליציאות לעיתים רחוקות ולנפיחות בטנית בין היציאות;

  • תפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן הגורמים לקושי בהתרוקנות - כדי להתרוקן, יש צורך בפעולה מסונכרנת של שרירי רצפת האגן, ואם סנכרון זה משתבש יכול להופיע קושי בהתרוקנות;

  • מחלות - היצרות במעי הגס כתוצאה של מחלות גידולים במעי הגס, דיכאון, תת־פעילות של בלוטת התריס ועוד;

  • גוש צואה הגורם לחסימה מכנית.

  • שימוש בתרופות - ידוע ששימוש בתרופות מסוימות גורם לעצירות: תרופות נוגדות דיכאון, תרופות משתנות להורדת לחץ־דם, תוספי ברזל, תוספי סידן, נוגדי חומצה ועוד. אין זה אומר שאסור לקחת תרופות אלו אך צריך להיות מודעים לתופעת לוואי זו ולטפל בה בהתאם;

  • שימוש יתר במשלשלים חוקנים - שימוש לאורך זמן עלול לגרום למעיים עצלים.

קיימים עוד גורמים לעצירות, אך תהיה הסיבה אשר תהיה –

בכל מקרה של עצירות ממושכת חייבים להיבדק אצל רופא מומחה בתחום.


מתי יש להתייעץ עם רופא?

  • בכל שינוי מתמשך בתכיפות היציאות או בהרכב הצואה כגון עצירות המתגברת בהדרגה או עצירות ושלשול לסירוגין;

  • כשיש קושי מתמשך בהתרוקנות;

  • כאשר תסמין העצירות מתמשך מעבר לשלושה שבועות.

  • כאשר מופיע דם בצואה חייבים לפנות בהקדם לרופא מומחה.


בדיקות לאבחון סיבת העצירות

בעזרת בדיקות ניתן לגלות בעיות כמו גידולים במעי הגס, פוליפים, שינויים במבנה המעי וחסימות מעיים:

  • בדיקה רקטלית - רופא מומחה מחדיר אצבע לאזור פי־הטבעת. זוהי בדיקה פשוטה יחסית הנותנת מידע ראשוני והיא בדרך־כלל השלב הראשון בבירור הסיבה לעצירות;

  • קולונוסקופיה - בדיקה המתבצעת באמצעות מכשיר גמיש שבקצהו קיימת מצלמה. המכשיר מוחדר לרקטום כדי לבדוק את מבנה המעי הגס;

  • צילום המעי גס - צילום רנטגן המדגים את מבנה המעי הגס;

  • בדיקה פיזיולוגית של תפקוד המעי הגס, הרקטום והאנוס שמטרתה לזהות הפרעות תפקודיות.


 כיצד מטפלים בעצירות?

  • הקפדה על הרכב המזון, הוספת סיבים למזון ושתייה רבה - ברוב המקרים טיפול זה בלבד משפר ולעיתים אף פותר את בעיית העצירות. מומלץ במידת הצורך להוסיף תוסף סיבים מסחרי לשימוש קבוע ויום־יומי כגון תוסף סיבים על בסיס פסיליום;

  • להקפיד לבצע פעילות גופנית סדירה;

  • להימנע מלהתאפק ולדחות את ההתרוקנות.

  • טיפול משוב (ביו־פיודבק) הניתן במקרים שבהם קיימת הפרעה בתפקוד השרירים השולטים סביב פי־הטבעת.

  • ניתוח המתבצע במקרים של גידולים, חסימות מעיים, דלקות שלא הגיבו לטיפול וסיבות אחרות הגורמות לפגיעה בתפקוד המעי.