מחלקת פסיכיאטריה

ההסברים הבאים כוללים תיאור של ההפרעות הנפוצות ביותר, אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה והפרעת אכילה בולמוסית וכן אבחנה חדשה המוגדרת כהפרעת האכלה רסטרקטיבית-נמנעת ע"פ ה-DSM-V (2013).

גורמים להפרעות אכילה

כיום מקובל לחשוב כי הפרעות אכילה מתפתחות על רקע שילוב של גורמים מגוונים הכוללים גורמים גנטיים, אישיותיים, משפחתיים, חברתיים וסביבתיים שונים. הגורמים האישיותיים קשורים בעיקר לנטייה לפרפקציוניזם, קשיים בוויסות הרגשי ואימפולסיביות. הגורמים הסביבתיים והחברתיים מתייחסים בעיקר למסרים הקשורים באידיאל הרזון והחתירה אליו. בחברה המערבית של ימינו יש האדרה של אידיאל רזון ויופי בלתי אפשריים וזהו מסר אגרסיבי המועבר בדרכים שונות בתקשורת אך גם דרך הסביבה החברתית, המשפחתית, מוסדות פורמליים, בלתי פורמליים ועוד. נערות ונשים נוטות יותר מנערים וגברים להיות מושפעות ממסרים אלו, אולם חשוב לזכור כי הפרעות אכילה קיימות גם בקרב נערים וגברים.

שכיחות

בישראל מניחים כי השכיחות של הפרעות אכילה דומה לשכיחות במדינות מערביות מפותחות, אולם חשוב לציין כי חסרים נתונים מדויקים על כך. ההערכה היא כי 1.2% מהנשים ו-0.2% מהגברים לוקים באנורקסיה נרבוזה ו-4% מהנשים ו-1% מהגברים לוקים בבולימיה נרבוזה (דו"ח הכנסת, 2010).

סוגים של הפרעות אכילה

אנורקסיה נרבוזה

אנורקסיה מתבטאת בצמצום אכילה הגורם למשקל גוף נמוך באופן משמעותי ביחס לגיל, מין, התפתחות ובריאות גופנית. קיים פחד להשמין או לעלות במשקל וישנה הפרעה בדימוי הגוף. אנורקסיה יכולה להיות רסטרקטיבית/מצמצמת, תיתכן גם פעילות גופנית מוגברת או אפיזודות של התקפי אכילה והיטהרות

בולימיה נרבוזה

בולימיה מתבטאת בהתקפי אכילה חוזרים ובלתי נשלטים של כמויות מזון גדולות מהסביר הנצרכות בפרקי זמן קצובים. עקב החרדה מעליה במשקל יש התנהגויות שמפצות על האכילה ההתקפית כמו הקאות, שימוש במשלשלים או משתנים, צומות ופעילות גופנית מוגברת. גם כאן ישנה הערכת יתר למשקל הגוף ולצורתו

הפרעת אכילה בולמוסית (התקפית)

הפרעת אכילה בולמוסית מתבטאת בהתקפי אכילה חוזרים ובלתי נשלטים של כמויות מזון גדולות מהסביר הנצרכות בפרקי זמן קצובים, ללא פעולות היטהרות או קיום תת משקל. התקפי האכילה מתאפיינים באכילה לבד ובסתר, בשל הבושה והאשמה שאופפות אפיזודות אלו

ARFID – הפרעת האכלה רסטרקטיבית-נמנעת

הפרעה באכילה או בהאכלה המתבטאת בחוסר יכולת להשיג מענה תזונתי מספק, ללא קשר לדימוי גוף או מצב רפואי או הפרעה נפשית אחרת. ההפרעה קשורה לאחד או יותר מהגורמים הבאים:

• ירידה משמעותית במשקל (או חוסר יכולת לעלות במשקל ברמה המצופה או גדילה לא מספקת בילדים)
• מחסור תזונתי משמעותי
• תלות בהזנה אנטרלית או השלמות תזונה דרך הפה
• הפרעה לתפקוד רגשי וחברתי.

טיפול בהפרעות אכילה

הפרעת אכילה הינה הפרעה נפשית אשר באה לידי ביטוי בפגיעה וסיכון גופני ולכן הטיפול מבוסס על שני צירים מרכזיים, נפשי וגופני תוך התייחסות לחזרה לתפקוד תקין במכלול תחומי החיים שנפגעו. תפיסת היחידה נשענת על ראייה מערכתית הכוללת את המטופלות/ים והמשפחות, מתוך הבנה כי הפרעות אכילה מתפתחות ומשתמרות בפרט בהקשרים חברתיים שונים. לכן, העבודה הטיפולית עם מתבגרות/ים ביחידה מתאפיינת בקשר הדוק עם ההורים ובהתאם לצורך גם עם גורמים נוספים בקהילה כמו בית ספר, מסגרות בלתי פורמליות, שירותי הרווחה ועוד.