מאת: ד"ר חייא בארט, ד"ר עאהד אמטיראת וד"ר רונית יגב.
סוגים ותסמינים עיקריים
בחלק הפנימי של כל עין, ממוקמת עדשה טבעית שתפקידה למקד את האור ליצירת תמונה מפוקסת על פני החלק האחורי של העין, הרשתית. העדשה צריכה להיות זכה כדי שאור יוכל לחדור דרכה ולאפשר ראייה.
- קטרקט - ירוד בעברית מתבטא בעכירות של העדשה המולדת של תינוק או ילד, מונע חדירת אור לעין ופוגע בהתפתחות התקינה של מערכת הראייה
- קטרקט מולד יכול להתבטא ב-"אישון לבן" או ללא סימנים מוקדמים כלל
- ממצאים מאוחרים שעלולים להופיע כאשר הקטרקט לא מאובחן בזמן הם עין עצלה ופזילה. לכן, בכל מקרה של חשד לירידה בראייה מומלץ לפנות לבדיקת רופא עיניים.
סיבות וגורמי סיכון
- קטרקט בילדים הוא נדיר, עם היארעות של 3 - 4 מקרים ל-10,000 לידות
- קטרקט יכול להיות דו צדדי או חד צדדי
- דו צדדי נובע לרוב ממוטציה גנטית (חדשה או בהעברה תורשתית)
- קטרקט חד צדדי נובע לרוב מבעיה בהתפתחות העין, אינו תורשתי ואינו חלק מסינדרום
- סיבות נוספות לקטרקט מולד הן: זיהום תוך רחמי כגון טוקסופלזמה (שכיח בחתולים ובמזון מהחי שאינו מבושל), זיהום בנגיף הרפס ונגיף CMV וטריזומיה 21 (תסמונת דאון)
- קטרקט יכול להופיע גם לאחר חבלה עינית שמערבת את העדשה.
אבחון
- האבחון נעשה לעתים כבר בזמן ההריון, בזמן סריקת מערכות, או מיד לאחר הלידה - לפני השחרור מבית החולים
- בבדיקת סקר על ידי רופא הילדים, נבדק רפלקס האישון
- במידה ולא מופק רפלקס אדום תקין, כמו במקרה של קטרקט מולד, התינוק מופנה לבדיקת רופא עיניים
- בבדיקה, מבצע הרופא בירור מקיף הכולל את סוג הקטרקט והשפעתו על הראייה וממליץ על בירור מלא למחלות נוספות, שכולל לעתים בירור גנטי, בדיקות דם ובירור לאם
- התינוק מופנה להמשך בדיקות עיניות ובמידת הצורך מתואם לו תאריך ניתוח בהקדם.
דרכי טיפול
- כאשר קיים קטרקט מתקדם אשר מפריע לראייה הטיפול היחידי הוא הסרה בניתוח, כדי לאפשר התפתחות תקינה של מערכת הראייה
- בתינוקות עם קטרקט מולד חד צדדי, מתבצע הניתוח להסרתו סביב השבוע השישי לחייהם
- במקרה של קטרקט דו צדדי, הניתוח מתבצע סביב גיל 8 - 10 שבועות 8-10 והעין השנייה מנותחת כשבועיים אחר כך, במטרה למנוע התפתחות של עין עצלה
- לקראת הניתוח מתבצע דיון עם ההורים ותתקבלת ההחלטה אם מוטב להשתיל עדשה מלאכותית בסיום הניתוח או להשאיר את העין ללא עדשה כלל (אפאקית)
- הניתוח בילדים מבוצע בהרדמה כללית של שתי העיניים, ובמהלכו מבוצעת בדיקה עינית תחת הרדמה כללית, ומבוצעות מדידות שונות שמסייעות בהתאמת עדשה - אם והוחלט לפני הניתוח על השתלת עדשה מלאכותית
- בסיום הניתוח העין נחבשת עד לבדיקה ביום המחרת
- במידה מחליטים להשאיר את העין ללא עדשה, מוסבר כיצד להקפיד על המשך טיפול עם עדשות מגע או עם משקפיים.
סיבוכים אפשריים
סיבוכים לאחר ניתוח הסרת ירוד כוללים:
זיהום תוך עיני
זיהום זה הוא מאוד נדיר אך יכול לגרום לפגיעה עינית משמעותית. שמירה על ניקיון העין ושימוש בטיפול טיפתי ומגן כפי על פי המלצתו של רופא העיניים, חשובים למניעת זיהוםעיבוי ממברנת העדשה
העדשה יושבת בתוך קופסית, ולאחר הוצאת העדשה הקופסית עלולה להתעבות ולהפריע למעבר האור. במקרה כזה במידה יש צורך בניתוח חוזר או פתיחתה על ידי לייזר
גלאוקומה
אחרי הניתוח, הלחץ התוך עייני עלול לעלות באופן זמני או קבוע. עליה בלחץ התוך עיני לאורך זמן עלולה לגרום לפגיעה בעצב הראייה ומכאן לפגיעה בראיה. לכן חשוב להקפיד על מעקב סדיר לאחר הניתוחאמבליופיה (עין עצלה)
פגיעה בהתפתחות הראייה אשר בהעדר טיפול מוקדם יכולה להיות בלתי הפיכה, מצב זה יכול להיות חד או דו עיני.
מתי לגשת לרופא
רוב מקרי הירוד המולד מתגלים כבר בלידה במסגרת בדיקות הסקר או מיד לאחר הלידה בעת ביצוע בדיקת "רפלקס האישון"
- בכל מקרה שבו יש חשד לירידה בראייה, לפזילה חדשה או ממצא לבן במפתח האישון, מומלץ לפנות לבדיקה של רופא עיניים
- כמו כן, לאחר חבלה עינית משמעותית מומלץ לפנות בהקדם לבדיקה מקיפה של רופא עיניים ואף במסגרת מיון במידת הצורך.
השירות הניתן בבית חולים
- במרפאת עיניים בסורוקה, פועל צוות מיומן של רופאי עיניים ואורטופטיסטים המעניקים טיפול מלא ומתקדם
- במרפאה מוצע שירות מקיף מבדיקה ואבחון של קטרקט בילדים ועד הפתרון הניתוחי
- האבחון כולל בדיקות עזר נוספות ובירור נרחב במידת הצורך בשיתוף פעולה עם מחלקות הילדים בבית החולים
- המרפאה תלווה את ההורים ואת הילד באופן צמוד לאחר הניתוח ונותנת שירותים, כגון: התאמות משקפיים ועדשות מגע.
קישורים למידע נוסף
באתר כללית
