שכיחות פקיעת קרומים מוקדמת מתרחשת ב-2 אחוזים מהלידות עד לשבוע 37 וב-5-3 אחוזים מהלידות אחרי שבוע 37.
אבחנה
במרבית המקרים היולדת מדווחת על דליפת מי שפיר אך יש לאמת דיווח זה. בשבועות המתקדמים של ההריון בעת עליה בלחץ תוך בטני, עלול להופיע אבוד שתן, הנחשב בעיני היולדת כ"ירידת מים". בהעדר זרימה נראית לעין יש להוכיח כי הנוזל הוא מי שפיר באמצעות הבדיקות הבאות:
נייר ניטרזין – שינוי צבע הנייר במגע עם ההפרשה הוא לרוב אבחנתי
הזרקת צבע למי שפיר – מזריקים צבע לתוך חלל הרחם. אם קיימת דליפת מי שפיר יצבע הפד אשר הוחדר לנרתיק
אולטרה-סאונד – מדד נוסף המחזק ירידת מי שפיר הוא מיעוט מי שפיר או העדר מים הנצפה בבדיקה זו.
סיבות לירידת מים מוקדמת
הסיבות לירידת מים מוקדמת אינן ברורות וחד-משמעיות. סיבות אפשריות:
הסטוריה קודמת של ירידת מים לפני השבוע ה-37 – סיבה שכיחה מאוד
זיהום מי שפיר – סיבה שכיחה מאוד
לידת תאומים
ריבוי של מי שפיר
אי ספיקה של צוואר הרחם
מצגים חריגים של העובר כמו מצג עכוז.
טיפול ובדיקות באשפוז
בדיקת חום ודופק למעקב אחר התפתחות הזיהום – חום ודופק מהיר של האישה או דופק מהיר של העובר הם סימני זיהום ולכן המעקב אחר סימנים אלה חיוני
ביצוע מוניטור יומי למעקב אחר מצב העובר
בדיקות דם לבירור זיהום של מי השפיר
אולטרה-סאונד למעקב ולהערכה של כמות מי השפיר
לעיתים מבצעים דיקור של שק מי השפיר במטרה:
לפני שבוע 34 נותנים טיפול באנטיביוטיקה למניעת זיהום - יומיים בווריד וחמישה ימים בבליעה.
מידע, הנחיות והמלצות
על היולדת לנוח ולהיות רגועה ככל האפשר
למניעת צניחה של חבל הטבור - יתכן מתן הנחיה רפואית לשכיבה מרבית מלבד שירותים ומקלחת
היולדת מתבקשת לספור את תנועות העובר פעמיים ביום במשך חצי שעה בכל פעם, ולדווח לצוות במקרה ונספרות פחות מחמש תנועות
יש להקפיד על שתייה מרובה להמעטת הצירים
יש להקפיד על צריכה מועטה של קפאין הגורם לכיווץ של כלי דם (קפה, תה וקולה)
יש להקפיד על הגיינה אישית למניעת מעבר של מזהמים שונים אל הרחם וזיהום של מי השפיר
ירידת מים מוקדמת לפני השבוע ה-34 להריון, עלולה לגרום ללידה מוקדמת של פג ולתחלואה עוברית, ולכן היולדת מקבלת בדרך כלל, זריקה עם חומר להבשלה של ריאות העובר
במקרה של ירידת מים מוקדמת המלווה בפתיחה של צוואר הרחם, הטיפול ניתן בהתאם לשבוע ההריון
בשבועות הריון מתקדמים, תיתכן החלטה רפואית לבצע זרוז לידה כדי למנוע זיהום אפשרי
כל החלטה לטיפול מתקבלת בשיתוף ובהסכמת היולדת
הצוות המטפל מדריך, מסביר ומלווה את היולדת בכל המלצה לטיפול תרופתי ובדיקות שונות
חשוב לדווח לצוות על כל שינוי במצב
חשוב לעדכן את הצוות במקרה של יציאה מהמחלקה.
הצוות המטפל עומד לרשות המטופלות בכל עת ושמח לענות על כל שאלה.