החטיבה למיילדות וגינקולוגיה

 יחידת תזונה ודיאטה

המידע והנחיות ליולדת שהחליטה באשפוז שלאחר הלידה מכל סיבה שלא להניק או שאינה יכולה להיניק.

המלצות לתינוקות יונקים

מהלידה עד החודש הרביעי

• חלב אם – הנקה בלבד

• תוספת ויטמין D3

מהחודש הרביעי ועד החודש השישי

• חלב אם

• תוספת ויטמין D3

• תוספת ברזל

• תוספת טעימות של מזונות שונים:

  • סוגי מזון לטעימות : ירקות, פירות, עוף, הודו, בשר בקר, ביצים, קטניות, טחינה ודייסות לתינוקות מועשרות בברזל

  • ירקות יש לקלף לבשל או לאדות ולטחון למרקם חלק

  • כמות הטעימות: כפית או שתיים, פעמיים ביום

  • אפשר להרגיל את התינוק למרקמים וטעמים שונים

  • אפשר להתחיל עם ירקות כמו גזר קישוא דלעת תפוחי אדמה ולהוסיף לאט ירקות אחרים

  • יש לתת כל מזון בנפרד כדי להבחין אם התינוק אלרגי למזון מסוים

  • יש לתת את התוספות במרקם טחון היטב

  • אפשר להשתמש במזונות שמכינים לשאר המשפחה בתנאי שיהיו בלי מלח וסוכר.

מתחילת החודש השביעי ועד סוף החודש התשיעי

• חלב אם

• תוספת ויטמין D3

• תוספת ברזל

• שתי ארוחות ביום מהמזונות הבאים: ירקות, פירות, עוף, הודו, בשר בקר, ביצים, קטניות, טחינה ודייסות לתינוקות מועשרות בברזל

• ארוחה אחת של פירות וארוחה שניה של ירקות + בשר + מנה פחמימות טחונים במרקם גושי

• תוספת מים לשתייה.

מתחילת החודש העשירי ועד גיל שנה

• חלב אם

• תוספת ויטמין D3

• תוספת ברזל

• שלוש ארוחות ביום מהמזונות הבאים : ירקות, פירות, עוף ,הודו, בשר בקר, ביצים, קטניות, טחינה ודייסות לתינוקות

• ניתן להוסיף מוצרי חלב כמו גבינות, יוגורט ולבן

• מומלץ שלא לתת מוצרי חלב דלי שומן ומוצרי חלב ממותקים

• ארוחה פירות, ארוחת ירקות + בשר + מנת פחמימות טחונים במרקם גושי.

• אפשר להוסיף מוצר חלב כארוחה

• כמות המזון בארוחה היא כ- 180 מ"ל

• רצוי לתת מזונות מגוונים מכל קבוצות המזון

• אפשר להתחיל לתת "מזון אצבעות" מזונות שהתינוק יכול להחזיק כמו חתיכות פרי רך, ירקות מבושלים

• תוספת מים לשתייה.

מגיל שנה ואילך

• חלב אם

• שלוש ארוחות ביום מהמזונות הבאים : ירקות, פירות, עוף, הודו, בשר בקר, ביצים, קטניות, טחינה, דייסות לתינוקות ומוצרי חלב כמו גבינות, יוגורט ולבן
  ניתן להוסיף חלב

• התינוק יכול לאכול מזונות מתפריט המשפחה

• יש להכין את המזונות בבית. כדאי להימנע ממזונות מעובדים קנויים המיועדים לילדים כמו : צורות שונות של שניצלים מוכנים וחטיפים שונים. מזונות אלה מכילים הרבה מלח, סוכר, שומן וקלוריות הגורמים להשמנה ולמחלות אחרות בעתיד

• תוספת מים לשתייה

כאשר התינוק אינו יונק או יונק חלקית

• ניתן לתת תחליפי חלב אם הנקראים "תרכובות מזון לתינוקות" (תמ"ל) הדומים ברכיביהם התזונתיים לחלב אם
• לתינוק בשל ללא היסטוריה של אלרגיות במשפחה, מומלץ לתת תחליף חלב אם על בסיס חלב פרה מועשר בברזל עד גיל שנה
• במקרה של אלרגיות או מחלות אחרות, קיימים תחליפי חלב נוספים המיועדים למצבים שונים
• חובה להתייעץ עם רופא או דיאטנית כדי לתת את התחליף המתאים ביותר.

המלצות לתינוקות המוזנים בתחליף חלב אם

• יש לתת תחליף חלב אם עד גיל שנה

• אין צורך בתוספת נוזלים עד שישה חודשים

• יש לעדיף תחליף חלב מועשר בברזל

• אין לתת חלב פרה לפני גיל שנה

• תוספת ויטמין D3

• תוספת ברזל

• שאר ההנחיות כמו לתינוק היונק.

ילדים לומדים לאכול על ידי חיקוי הוריהם ולכן יש להציע מגוון מזונות ולדאוג לאווירה נעימה בזמן הארוחה.
אחת המטרות החשובות בתקופה זו הוא להקנות לתינוק הרגלי תזונה נכונים, להרגיל אותו לאכול במקום קבוע, לאכול 6-4 ארוחות ביום, לאפשר לו לקבוע את הכמויות המתאימות לו ולא להכריח אותו לאכול כשהוא מפסיק.

מעבר למזונות מוצקים

• יש לשים לב למוכנות התינוק למזונות מוצקים. תינוק מוכן הוא תינוק המתחיל להתעניין במזונות שמונחים על השולחן ומסוגל: להחזיק את הראש ביציבות, לשבת, לכוון את היד אל חפצים ולפתוח ולסגור את הפה כשהאוכל נשאר בפה

• חשיפה למזונות חדשים, לטעמים חדשים גורמת לגירויים ולהתפתחות טובה יותר

• ירק ופרי במרקם מחיתי: לאחר שניתן לתינוק כל ירק או פרי בנפרד, אפשר לתת דייסה המורכבת מכמה ירקות או פירות

• לקראת סוף התקופה, ניתן להוסיף לירקות חלבונים- עוף, בשר או קטניות שבושלו היטב למרקם מחיתי

• מדייסות הדגניים כדאי לבחור דייסות שאינן מכילות גלוטן כמו אורז או תירס

• כדאי לבחור דייסות מועשרות בברזל

• את הדייסות כדאי להכין על בסיס תחליף חלב אם

• מתחילים מזונות מוצקים באווירה נעימה כשהתינוק מעט רעב

• כל מזון יש לתת בנפרד ולהמתין מספר ימים לפני חשיפה של מזון חדש אחר

• אחרי כל מזון חדש, יש לעקוב אחרי תגובות התינוק. אם מבחינים באודם, חום או הקאות יש להפסיק מזון זה

• יש להכין את המזונות במרקם נכון תוך תשומת לב לתגובותיו של התינוק

• תחילה מציעים כמויות קטנות במטרה להתנסות ומגדילים את הכמות בהדרגה

• תחילה המזון טחון למרקם ברמת מוצקות המתאימה להאכלה בכפית, אחר כך חתוך דק, בהמשך חצי רך ובסוף מוצק

• רצוי לתת את המזונות בטעמם הטבעי

• רצוי לתת את המזון פושר

• רצוי לא להוסיף מלח וסוכר

• ישנם מזונות שהתינוק יסרב לאכול היות והוא מעדיף אוכל מוכר, כדאי לחשוף אותו שוב כדי לעודד אותו.

שתייה

• מגיל שישה חודשים יש לתת לתינוק שתייה

• יש לתת מים רתוחים או מים מינרלים רתוחים

• לא רצוי להוסיף סוכר למים

• לא רצוי לתת שתיה ממותקת, חליטות, אבקות גרגירים להכנת משקאות לתינוקות, מיצי פירות,תה ומשקאות המכילים קפאין.

מאכלים הגורמים לאלרגיה

• חלבון חלב פרה (חלב, מוצרי חלב ניגר), חלבון סויה, ביצים, דגים, חיטה, דייסות המכילות גלוטן, שומשום, בוטנים וכל דבר המכיל בוטנים
• האלרגיה מתבטאת במערכת העיכול, הנשימה והעור
• רוב האלרגיות חולפות אחרי השנה הראשונה ולכן יש חשיבות רבה לחשיפה נכונה של המזונות.

דבש

אין לתת דבש עד גיל שנה כדי למנוע מחלת הבוטוליזים.

מזונות העלולים לגרום לחנק

מאכלים קטנים, עגולים או קשים, כגון: פיצוחים, פופקורן, ביסלי, סוכריות קשות, צימוקים, ענבים, ירק או פרי קשה כגון תפוחי עץ, גזר, ודובדבנים, נקניקיות או חתיכות בשר, זיתים ואדרות דגים

חשיפה לגלוטן

אין יתרון בדחיית החשיפה לגלוטן. נמצא כי חשיפה מאוחרת אינה מונעת את התפתחות מחלת הצליאק ועל כן ניתן להציג מזונות המכילים גלוטן מתחילת המעבר למזון מוצק. בשבועות הראשונים מומלץ לחשוף לכמויות קטנות.

תינוקות למשפחות צמחוניות או טבעוניות

תזונה צמחונית יכולה לספק את כל הצרכים התזונתיים של התינוק כאשר היא נצרכת באופן שקול ומאוזן.

קיימים הבדלים בין המשפחות הצורכות סוג תזונה זה ולכן יכול להיות שוני בהמלצות. מומלץ להיוועץ בדיאטנית כדי להרכיב תפריט מאוזן המספק את כל הדרישות התזונתיות של הפעוט.

הנקה - במיוחד אצל תינוק שיקבל תפריט צמחוני או טבעוני, ההנקה מומלצת עד גיל חצי שנה כהזנה בלעדית ורצוי להמשיך להניק לפחות עד גיל שנה. כאשר המעבר למזון מוצק נעשה סביב גיל חצי שנה, מומלץ לאמהות טבעוניות להיוועץ בדיאטנית, שתעריך את איכות המזון הנצרכת.

תמ"ל - תינוקות שאינם יונקים או שנגמלו ניתן להאכיל בתמ"ל על בסיס חלבון חלב פרה. במידה ועולה התנגדות לשימוש בחלב מן החי ובמוצריו, יוזן התינוק בתמ"ל על בסיס סויה. משקאות סויה, אורז, שקדים, או תערובות ביתיות שונות, אינם מתאימים להזנת התינוק והם אינם מהווים תחליף לחלב אם או לתמ"ל. מזונות אלו עלולים להביא למצבי חסר תזונתי ולפגיעה בגדילה, לכן חשוב להיוועץ בדיאטנית להבטחת שלמות ההזנה.

מגיל שנה

החל מגיל שנה יכול הפעוט לצרוך את רוב סוגי המזון המוצק ללא קושי לפי תפריט המשפחה.
בשלב זה הפעוט כבר פיתח יכולת אכילה עצמאית. ניתן להמשיך ולשלב 1הנקה אחת או שתיים  ביום אך אין צורך בהשלמת תמ"ל  וניתן להעבירו לשתיית חלב פרה.

הרגלי אכילה

הקניית הרגלי אכילה נכונים מתחילה כבר בשנת החיים הראשונה והיא כוללת את סוג המזון המוצג לפעוט, כיצד לאכול, איזו כמות והיכן ישב בזמן הארוחה. יש חשיבות גדולה להבחנה בסימני רעב ושובע – בתחילת החיים  עדיף להאכיל על פי סימנים אלו ולא על פי סדר זמנים קבוע.

סימני רעב אפשריים

הבאת הידיים לפה, חוסר שקט, הסטת הפה בחיפוש אחר הנקה ובכי לרעב המגיע לאחר סימנים אלו. עם התקדמות הגיל וההתפתחות, סימני הרעב יכולים להשתנות והתינוק כבר יוכל להראות  שהוא רעב – על ידי הצבעה, זחילה למקור אוכל או הפקת קולות הנקשרים לאכילה.

סימני שובע אפשריים 

הוצאת הפטמה מהפה, ירידה בתדירות או בעוצמת המציצות, הסטת הראש מהכפית, סגירת השפתיים, ירידה בקצב האכילה או תחושה כי התינוק מוסח מהנעשה בסביבה.

חשוב לזכור!

לתזונה בגיל הרך חשיבות רבה להתפתחות וגדילה, למניעת חסרים תזונתיים ולהקניית הרגלי אכילה נכונים, והארוחה היא מנוף ללמידה בתחומים רבים.
יחד עם זאת, האוכל הוא גם מקור להנאה וליצירת קשר עם הסביבה.

יש לעודד צריכת מזון מגוונת ומאוזנת במסגרת הביתית, ההורים שהם המטפלים העיקריים, הם בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על התפתחות הרגלי אכילה נכונים ועל ביסוס תזונה בריאה ומאוזנת לטווח הקצר ולטווח הארוך.