מערך קרדיולוגי

דופק מהיר (טכיקרדיה)

הפרעות קצב מתחלקות בדרך כלל לשתי קבוצות: דופק מהיר (טכיקרדיה) ודופק איטי (ברדיקרדיה).

דופק מהיר (טכיקרדיה) - מאופיין בסימפטומים שונים הכוללים בעיקר תחושה של דפיקות לב.

לאלו עלולים להתלוות תסמינים של חולשה, סחרחרות ועוד. ארועים כאלו בדרך כלל מתחילים בפתאומיות ומשכם משתנה מאדם לאדם.
ניתן לשים לב שתסמינים כאלו אינם ספציפיים ועלולים להגרם גם ממצבים רפואיים אחרים כגון חרדה. יחד עם זאת חשוב לשלול הפרעות קצב מהירות ואם כאלו קיימות חשוב לאפיין אותן במדויק כדי להתאים להן את הטיפול הנכון.
כך, יש לאבחן הפרעות שמקורן במדורי הלב העליונים (עליות הלב) מאלו שמקורן במדורי הלב התחתונים (חדרי הלב).
הטיפול בהפרעות קצב מהירות כולל תרופות, ביצוע צריבה חשמלית בלב (אבלציה) או אחר (השתלת קוצב-דפיברילטור).
פרפור עליות (AF- atrial fibrillation) הוא הפרעת הקצב המהירה השכיחה ביותר.
על־פי נתונים בין־לאומיים כ־7 מיליון אמריקאים סובלים מדי שנה מהתופעה שהיא גורם מספר אחת לאשפוזים כתוצאה מבעיות לב.
בישראל סובלים מהתופעה כ־45 אלף ישראלים, בדרך־כלל בגילים מעל 45. התופעה מתרחשת כאשר עליות הלב מאבדות את יכולת ההתכווצות המסודרת שלהן ומתכווצות באופן אקראי ומהיר מאוד. משנית לכך מתכווצים גם חדרי הלב בקצב מהיר ולא סדיר.
למרות שהפרפור גורם לתסמינים אצל רוב החולים, הפרפור עצמו בדרך־כלל אינו מסכן חיים באופן ישיר אולם יש לו תופעות לוואי: עלולים להיווצר קרישי דם בעליות הלב העלולים לגרום לשבץ מוחי ולפרפור מהיר שלאורך זמן עלול לגרום לירידה בהתכווצות הלב.
הטיפול כולל תרופות וכן אבלציה שמטרתה לבודד את אזור הפרפור (ורידי הריאה) משאר אזורי הלב.