כללית שלי
מערך קרדיולוגי

יצירת קשר

זימון תורים: 08-6400459
מענה טלפוני: בימים א' - ה',
בשעות 8:00 - 15:00  
פקס 08-6403181
דוא"ל somr7@clalit.org.il
מזכירה אחראית: 08-6403975​

זמני פעילות:

לנבדקים אמבולטוריים ולמאושפזים:
בימים א' - ה', בשעות 8:00 - 15:00   ​

מיקום

בניין מחלקות האשפוז הפנימי, קומה 1 (בניין 22 במפה).​

דימות הלב

אחראי שירות: ד"ר אריה שלו

בקיצור

1.

מחלת לב כלילית נגרמת כתוצאה מתהליך מתמשך של טרשת עורקים המצפה את דופן עורקי הלב – העורקים הכליליים, מובילה להיצרות הדרגתית של חלל העורקים ולעיתים גורמת למצב מסכן חיים של אוטם שריר הלב.

2.

טכנולוגית ה- CT מאפשרת הערכה בלתי פולשנית של העורקים הכליליים, ומכונה לפיכך "צנתור וירטואלי".

3.

בדיקת ה- CT מאבחנת קיום וחומרה של טרשת בעורקים הכליליים, מהווה תחליף או בדיקה משלימה בחולים עם חשד למחלת לב כלילית, ובחלק מהמקרים אף עשויה להחליף צנתור לב פולשני.

הצוות

  • רופאים קרדיולוגים:

    ד"ר אריה שלו - אחראי שירותד"ר עיד אבו זיאדד"ר מירי מרקין
  • טכנאים:

    מר דוד שושן - רנטגנאי ראשי, מר מאיר אלון, גב' אילנה רוזנברג וגב' נטלי הרמן
  • אחיות:

    גב' אסנת שיטרית - אחות אחראית וצוות הסיעוד של מכון הדימות
  • מזכירות מכון דימות:

    גב' ימימה שחר - מזכירה אחראית, גב' זהבה אבוחצירה וגב' שרה סאופן.

בדיקות CT של הלב המבוצעות אצלנו


• הערכה של העורקים הכליליים - קיום וחומרה של טרשת עורקים (צנתור וירטואלי)
• הערכה מבנית לפני התערבויות מילעוריות:
• החלפת מסתם אאורטלי (TAVI)
• אבלציה של ורידי ריאה (PVI)
• סגירה של אזנית העלייה השמאלית
• תפקוד הלב – חישוב נפחים ומקטע פליטה (Ejection fraction)
• אנומליות במוצא העורקים הכליליים
• מומי לב, גידולים, הפרעות מבניות לבביות
• Calcium Score – מדד סידן (ללא הזרקת חומר ניגוד)

כל בדיקה מבוצעת בהתאם לדרישת הרופא המפנה.


מהי בדיקת CT של הלב ובאילו מקרים מומלץ לבצעה

מחלות לב וכלי דם מהוות גורם תחלואה ותמותה מוביל בעולם בכלל, ובמדינות המערב בפרט, אם כי שיעור התמותה ממחלות אלו פחת משמעותית בשלשת העשורים האחרונים.

מחלת לב כלילית נגרמת כתוצאה מתהליך של טרשת המצפה את דופן עורקי הלב – העורקים הכליליים – המתקדמת במהלך השנים, גורמת להיצרות של חלל העורקים ובחלק מהמקרים מובילה לאוטם שריר הלב ("התקף לב"). בשנים האחרונות חלה התפתחות מהירה בטכנולוגית ה- CT המאפשרת הערכה בלתי פולשנית של העורקים הכליליים, בדיקה זו , המכונה גם "צנתור וירטואלי", מאפשרת לאבחן את קיומה ואת חומרתה של מחלת הלב הכלילית, ומהווה תחליף או בדיקה משלימה לבדיקות האבחנתיות המקובלות בחולים עם חשד למחלת לב כלילית, כגון מבחן מאמץ או מיפוי לב. בחלק מהמקרים, בדיקת ה- CT עשויה אף להוות תחליף אבחוני ראוי לצנתור לב פולשני.

בדיקת ה- CT מתחלקת לשני סוגים עיקריים – ה- Calcium score – בדיקת סקר המיועדת לנבדקים ללא כאבים בחזה ואינה כוללת הזרקת חומר ניגוד. הבדיקה מעריכה הימצאות של הסתיידויות בעורקים מסייעת לאמוד את הסיכון לאירוע לבבי בשנים הקרובות, ולשקול בהתאם לכך את הצורך במתן טיפול מניעתי ואת מידת הטיפול או צורך בבדיקות נוספות.
Coronary CT angiography – בדיקה זו כוללת הזרקת חומר ניגוד, מכונה גם "צנתור וירטואלי", ובאמצעותה ניתן להעריך קיום של טרשת כלילית, חומרת היצרויות שנגרמות ע"י תהליך הטרשת ומספר העורקים המעורבים בתהליך.
סורק ה- CT המתקדם הנמצא בשימוש בבי"ח סורוקה מכיל מספר רב של שורות גלאים, ובכך מתאפשרת סריקה מהירה של כל הלב בתוך שניות ספורות והדמיה חדה וברורה של העורקים הכליליים וחללי הלב, תוך שימוש במינון נמוך של קרינה.
בהתבסס על מחקרים נרחבים הכוללים עשרות אלפי נבדקים וכן על סמך קווי הנחייה עדכניים של האיגודים הקרדיולוגיים, בדיקת ה-CT בעלת יכולת דיוק גבוהה לאיתור של מחלת לב כלילית חסימתית, ונחשבת ראויה בייחוד בנבדקים הסובלים מכאבים בחזה והסבירות לקיום מחלה כלילית חסימתית אצלם מוגדרת כנמוכה עד בינונית. הערכת הסבירות משוקללת על סמך גיל, מין, אופי התלונות, וקיום גורמי סיכון ידועים לטרשת עורקים כגון סוכרת, יתר לחץ דם, עישון, סיפור משפחתי של מחלת לב וחוסר איזון של שומנים בדם. בנבדקים אלו בדיקת ה- CT יכולה לשמש כבדיקה הראשונית לשם שלילה של מחלה כלילית חסימתית, או לחלופין להוות בדיקה משלימה בנבדקים שעברו הערכה לבבית, כגון מיפוי לב או אקו במאמץ, ותוצאותיה לא היו חד משמעיות.
מספר מחקרים הראו באופן חד משמעי כי שימוש ב- CT בחדר המיון בחולים מסוג זה מאפשרת שחרור בטוח של החולים לביתם, במידה והבדיקה תקינה, ותורמת משמעותית לקיצור זמן השהייה במיון והפחתת הצורך באשפוזים מיותרים. יתרה על כן, בבדיקת ה- CT ניתן לחשוף ממצאים אחרים הגורמים לכאב בחזה ועשויים לסכן את חיי החולים כקרע של אבי העורקים, תסחיף ריאתי או דלקת ריאות. בדיקת ה- CT נחשבת בדיקה ראויה גם בחולים עם אי ספיקת לב חדשה מסיבה לא ברורה.
יתרון חשוב של בדיקת ה- CT טמון ביכולת לזהות טרשת בדופן העורק בשלב מוקדם יחסית ולאפיין את מרכיביה, עוד בטרם נגרמת הצרות משמעותית של חלל העורק, ובכך יתרונה על בדיקות הכוללות מאמץ. מעבר לכך, מאפיינים מסוימים של הרובד הטרשתי נמצאו כקשורים בהיארעות גבוהה של אוטמי שריר הלב, ללא קשר למידת ההיצרות של חלל כלי הדם. אבחנה של טרשת בשלב זה תוביל במרבית המקרים למתן טיפול תרופתי מניעתי מיטבי, ובכך עשויה להפחית את הסיכוי לאירוע לבבי עתידי.

בעקבות ההתקדמות הטכנולוגית שחלה בתחום ה- CT , הכוללת סריקה רק במקטע קצר של מחזור הלב ושיטות עיבוד תמונה חישוביות מתקדמות, ניתן כיום לבצע סריקה שגרתית בכמות קרינה נמוכה מאד בהשוואה לעבר . לשם השוואה, סריקה אופיינית של הלב שקולה ל- 20-50 צילומי חזה, בעוד שבעבר סריקה דומה הייתה שקולה לכ- 400 צילומי חזה, וטרם נאמרה המילה האחרונה בתחום.
בדיקת ה- CT אינה נטולת מגבלות. מכיוון שנדרשת הזרקה של חומר ניגוד המתפנה בכליות ישנה הגבלה בביצועה בנבדקים עם אי ספיקת כליות קשה. מגבלה אחרת קשורה בירידה ביכולת האבחונית במידה וקיימים רבדים טרשתיים מסוידים בכבדות בדפנות העורקים המונעים אפשרות להעריך במדויק את חומרת ההיצרות בעורק. מצב זה שכיח יותר בנבדקים קשישים.
בעתיד הקרוב צפויות להיכנס לתחום ה- CT טכנולוגיות חדשות שיגבירו מחד את הדיוק האבחוני ומאידך יסייעו להפחתה נוספת של כמות הקרינה. פיתוח חדשני בשם FFR-CT יאפשר להעריך לא רק את חומרת ההיצרות הכלילית אלא את מידת השפעתה על זרימת הדם בעורק ובהתאם לכך את הצורך בביצוע התערבות פולשנית להרחבת העורק.
לסיכום, בדיקת CT של הלב הינה בדיקה יעילה ופשוטה שמטרתה לשלול היצרויות בעורקים הכליליים בנבדקים עם תסמונת תעוקתית וסבירות נמוכה עד בינונית לקיומה של מחלה כלילית חסימתית. אבחנה מהירה וברורה עשויה לכוון את השיקולים הטיפוליים באופן מדויק על מנת למנוע אוטם של שריר הלב בעתיד ולהציל חיים.


הדמיית הלב – מעבר להדמיית העורקים

באמצעות ה- CT ניתן לבצע הערכה של מומים מולדים של העורקים הכליליים (אנומליות כליליות) וכן של מבנים שונים בלב (חדרי הלב, עליות), גידולים בלב, וכן להעריך את נפחי חדרי הלב ותפקודם.

בדיקת ה- CT נמצאת בשימוש סדיר להערכה של מבני הלב כחלק מהערכה לפני ביצוע פעולות מבניות מורכבות כגון החלפה בצנתור של המסתם האאורטלי (TAVI) בחולים עם היצרות קשה של המסתם, או לפני ביצוע פעולות אלקטרופיזיולוגיות של צריבה של פרפור פרוזדורים או טכיקרדיה חדרית.


ההכנה לפני ביצוע בדיקת CT עם הזרקת חומר ניגודי

  • יש לצום לפני הבדיקה במשך ארבע שעות (מותרת שתיית מים בלבד)
  • יש להצטייד בבדיקת תפקודי כליות מהחודש האחרון (ערכי קראטנין)
  • על חולי סוכרת אשר נוטלים גלוקופאז’ להפסיק את הטיפול כ־24 שעות לפני הבדיקה
  • אין לנטול ויאגרה או תרופה אחרת מאותה משפחה במהלך 48 שעות הקודמות לבדיקה
  • ניתן להמשיך לנטול את יתר התרופות הקבועות
  • חולים אסתמטיים ואלרגיים ליוד, נדרשים לקבל הכנה של לפחות 13 שעות על ידי סטרואידים
  • לגבי אלרגיות אחרות יש להתייעץ עם רופא משפחה לפני הבדיקה
  • מומלץ מאד להגיע עם מלווה לבדיקה, מכיוון שטרם הבדיקה ניתנות תרופות העשויות להשפיע על לחץ הדם והדופק של הנבדק.


חשוב לדעת ולזכור

  • איכות הבדיקה תלויה בין השאר בקצב הלב של הנבדק. קצב הלב האופטימלי הוא כ-60 פעימות לדקה, ולפיכך מומלץ על טיפול מקדים בתרופה ממשפחת חסמי בתא, בלילה טרם הבדיקה, בתיאום עם הרופא המטפל
  • במקרים בהם הדופק גבוה מדי, הנבדק יקבל תרופות להורדת הדופק (חסמי בתא), וההמתנה לפני הכניסה לבדיקה תהיה בין שעה לשעתיים עד להשפעת התרופות.


תהליך הבדיקה

  • לאחר קבלת הנבדק במשרד, אחות תפגוש את הנבדק, תבוצע מדידת לחץ דם ודופק, תוכנס צינורית עירוי ורידית באחת הזרועות. בהתאם לדופק הנבדק והחלטת רופא תינתן תרופה להאטת הדופק
  • טכנאי הרנטגן מלווה את הנבדק אל חדר הבדיקה, מנחה לגבי החלפת לבוש. לאחר השכבה על מיטת ה- CT, הטכנאי יסביר על הבדיקה וייתן הנחיות לגבי עצירת נשימה במהלך הסריקה
  • ברוב המקרים נדרש מתן של ספריי ניטרוגליצרין תחת הלשון ע"י הרופא, על מנת לגרום להרחבה של כלי הדם של הלב
  • בזמן הבדיקה, מיטת ה־CT זזה אחורה וקדימה. הנבדק מתבקש לא לזוז ולהקפיד על עצירות נשימה כפי שיונחה ע"י הטכנאי
  • במהלך הבדיקה, מכשיר ה־CT אינו נוגע בנבדק והוא אינו מרגיש בו
  • במהלך הסריקה הנבדק אינו לבד, טכנאי הרנטגן מביט עליו מבעד לחלון זכוכית גדול
  • בזמן ההזרקה יכול הנבדק לחוש בגלי חום, אשר נעלמים כעבור דקות ספורות
  • לאחר הבדיקה ימתין הנבדק בחדר השהייה מחוץ לחדר הבדיקה. בזמן זה יימדדו שוב לחץ הדם והדופק, ובמידה ותקינים ישוחרר לביתו. במידה וישנה חריגה מערכים תקינים, יושהה הנבדק ויטופל בהתאם להנחיית הקרדיולוג.​