יחידות ומחלקות

אפילפסיה - שאלות ותשובות על תרופות

בקיצור

1.

מקורו של המידע המובא כאן הוא באגודה האמריקאית לאפילפסיה.

2.

הידע הרפואי הקיים משתנה ומתעדכן תכופות, ויש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לההתפתחויות האחרונות בתחום

3.

המידע אינו מהווה יעוץ רפואי. אין לשנות את המינונים או להחליף את התרופות ללא התייעצות לגבי המצב האישי.

 

מרכז חינוך לאפילפסיה

 

איך אדע שאני נוטל את התרופות הנכונות להתקפים שלי?

תשובה

הבחירה בסוג התרופה תלויה במספר גורמים:

  • סוג ההתקפים שלך
  • הדפוס המתגלה בבדיקת EEG
  • הצורה בה התרופות הנוכחיות שולטות בהתקפים
  •  אופן ההתמודדות שלך עם התרופות.


הבחירה בתרופה המתאימה היא מאוד אינדיבידואלית. תרופה מסוימת יכולה לעזור מאוד לאדם אחד ואילו לאדם אחר לא. התייעצות עם רופא מומחה מאפשרת את מציאת התרופות הטובות ביותר עבורך.


קראתי על תרופות חדשות. האם כדאי לי לנסות אחת מהן?

תשובה

נטילת תרופות חדשות תלויה בשליטה שיש לתרופות הנלקחות כיום על ההתקפים שלך ובהרגשה שלך איתן. במידה ואינך מרוצה מהמצב הנוכחי (סובל מתופעות לוואי חריפות או הרצון בשליטה טובה יותר בהתקפים) יש להתייעץ עם הרופא לגבי אפשרויות אחרות.
חשוב לדעת כי כל שינוי בתרופות יכול להעמיד אותך בסיכון להתקפים הקשורים להסתגלות לתרופות החדשות. בנוסף, השינוי התרופתי עלול להוביל להגבלה זמנית באורח החיים - עד שהשפעת התרופות תתברר (כמו למשל הימנעות מנהיגה).
חשוב לזכור כי לא תמיד ניתן להגיע לתרופה המושלמת המאפשרת מחד שליטה מוחלטת בהתקפים ומאידך מיעוט תופעות לוואי. רק בהתייעצות עם רופא מומחה תוכל להגיע לבחירה הטובה ביותר.


ניסיתי שלוש תרופות שונות, ורק השלישית באמת עזרה לי. מדוע הרופא שלי לא ניסה אותה ראשונה?

תשובה

אין דרך לדעת מראש איזו תרופה תשפיע על מישהו בצורה הטובה ביותר. תהליך החלפת התרופות עלול להיות מתסכל לעיתים, אולם מדובר בהחלטה רפואית נכונה למציאת התרופה שתשלוט בצורה הטובה ביותר בהתקפיך יחד עם תופעות הלוואי הפחותות ביותר. חשוב להקפיד על קשר רציף עם האחות והרופא, בכדי לוודא שהם מבינים כיצד אתה מגיב לתרופות.


איך אדע אם יש לי תופעות לוואי? אלו תופעות לוואי יכולות להופיע?

תשובה

כל התרופות יכולות לגרום לתופעות לוואי, אולם בדרך כלל רוב האנשים מתמודדים איתן בצורה טובה. הדרך הטובה ביותר לדעת אם ישנן תופעות לוואי היא להבחין בסימפטומים המתחילים עם נטילת תרופה חדשה או שינוי במינון הקיים. חלק מתופעות הלוואי הקשורות במינון עשויות לגרום לך להרגיש חלש או סחרחר, ייתכן ששיווי המשקל יפגע או שתופיע ראייה כפולה.
תופעות לוואי נוספות, המשתנות מאדם לאדם נקראות אידיוסינקראטיות (idiosyncratic). תופעות לוואי אלו מתבטאות בעלייה במשקל או אף ירידה במשקל (ללא קשר לכמות הקלורית הנאכלת), צמיחת שיער/נשירת שיער מוגברת, בעיות קשב וריכוז, שינויים  במצב הרוח, ירידה בצפיפות העצם ושינויים במחזור החודשי אצל נשים. קיימות תופעות לוואי נדירות ומסוכנות כמו: אי-ספיקת כבד, היכולות להתגלות לראשונה רק בבדיקות דם. זו הסיבה בגינה הרופא עשוי לשלוח אותך בתכיפות גדולה יותר לבצע בדיקות מעבדה בזמן שמנסים תרופה חדשה. רוב תופעות הלוואי מופיעות בחודשים הראשונים לשימוש בתרופה.


 

כשהרופא שלי מבקש ''רמות בדם'' של התרופה נגד ההתקפים – למה הכוונה?

תשובה

כאשר נוטלים תרופה להתקפים, רק חלק ממנה מגיע לזרם הדם ומשם לתאי המוח השולטים בהתקפים. חלק מהתרופה מגיע לכבד ומתפרק למרכיבים שאינם יעילים נגד ההתקפים, וחלק יכול לצאת מהגוף על ידי הכליות או המעיים. כמות התרופה בזרם הדם, ה"רמה בדם'', נמדדת בבדיקה מעבדתית לקביעת כמות התרופה שאכן משפיעה על השליטה בהתקפים. הבדיקה נותנת לרופא אומדן מעשי בכדי להפעיל שיקול דעת בהקשר למינון התרופה. מידע זה, יחד עם המידע שתספק לו על תדירות ההתקפים ותופעות הלוואי, עוזר לקבוע את המינון התרופתי הנדרש.


האם התרופות נגד ההתקפים משפיעות על יעילות גלולות נגד הריון?

תשובה

תיתכן תגובה כימית בין התרופה לבין ההורמונים שבגלולות נגד ההיריון. חלק מהתרופות מגבירות את הפירוק של הורמונים, ובכך מקטינות את יעילותם במניעת ההיריון. חשוב מאוד שכל מי שקשור בשמירה על בריאותך ידע על כל התרופות שאת נוטלת.


אני חושבת להיכנס להריון. האם תהיה בעיה כלשהי עם התרופות נגד התקפים?

תשובה

טוב לחשוב על הנושאים המורכבים הללו לפני הכניסה להריון. ויטמינים ותוספי מזון המכילים חומצה פולית הינם חשובים בהפחתת הסיכון לסוגים מסוימים של פגמים מולדים, ועלייך ליטול חומצה פולית לפני שאת נכנסת להריון. התקפים לא נשלטים מהווים סיכון לך ולעובר, ותרופות רבות במינונים גבוהים נמצאו קשורות לסיכון מוגבר לסוגים מסוימים של פגמים מולדים. במידת האפשר, תרופה במינון נמוך המספקת שליטה טובה בהתקפים היא הרצויה. חשוב לזכור כי הסיכויים כי תלדי תינוק בריא ונורמאלי הם מצוינים - מעל 90%.

עזרה ראשונה בהתקף

במקרה של התקף "אבסנס"
- אין צורך בהתערבות
- ההתקף עובר בדרך כלל תוך שניות ספורות עד דקה
- חשוב לדווח על המקרה למורה ולהורה שימשיכו את האבחון והטיפול אצל נוירולוג
במקרה של התקף חלקי
- יש להישאר קרוב לאדם ולהרחיק אותו בעדינות מעצמים חדים או מקירות
- בזמן התקף חלקי תנועותיו של האדם אוטומטיות ואינן רצוניות- אל תנסו לרסן אותו בכוח
במקרה של התקף "טוני־קלוני"
- לשמור על רוגע
- לסלק חפצים מסוכנים מהסביבה
- להשכיב על הצד ולהניח משהו רך מתחת לראש
- להזעיק עזרה רפואית עם ההתקף נמשך יותר מחמש דקות
- לא לשים חפץ בין השיניים
- לא להגביל את התנועות
- לא לבצע הנשמה